דברי מחשבה ועמקות מתוך *מחשבת הנפש (חלק נז)*

החיים הם כגלגל מתגלגל, פעמים למעלה פעמים למטה. גם כאשר האדם נמצא למטה, אל לאדם לעזוב מלהחזיק את הגלגל, כי בעוד זמן הוא חוזר למעלה, ואם תעזוב אותו כשהוא למטה, איך תהיה איתו שוב למעלה כאשר הוא עולה למעלה?

וידוע מעשה קדמון על שופט בשם טוביה, שהיה מכובד מאוד בעירו ובעל מעמד גדול. באחד הימים, אנשים רעים שנפשם פגומה ולא יכולים לראות שטוב אצל אחרים, הלכו והוציאו לעז ושקר עליו אצל המלך, ומיד המלך נתן הוראה לתפוס את טוביה השופט ולהכניסו לבית האסורים. 

טוביה בעל קשרים רבים היה, ונודע לו על הדברים. מיד אסף כמה בגדים נחוצים בתיק קטן וברח מהעיר. אך העיר הזאת הייתה על שפת נהר, ובכדי לעבור את הנהר, היו אנשים אשר היו לוקחים את העוברים ושבים על כתפיהם מצד לצד תמורת תשלום. 

והנה טוביה השופט הגדול והנכבד מגיע לשפת הנהר, כל האנשים שהייתה מלאכתם להעביר אנשים רבו, מי יוביל את השופט הגדול טוביה מקצה אל קצה? בסוף שפר מזלו של אחד האנשים להוביל את השופט, ובכח גדול הרים את טוביה השופט על כתפיו משום שטוביה היה בעל בשר וכבד במשקל, אך באהבה ושמחה הרימו והתחילו לעבור את הנהר.

באמצע הדרך, פתח טוביה את פיו מצער גדול ואמר לאדם, עכשיו אני בשפל בצער ובבריחה, יבוא יום שאני יחזור לגדלותי ואני אשיב לך כגמולך, שהצלת אותי והובלת אותי לקצה השני ביום קשה כזה. באותו רגע כל כוחותיו של המוביל נגמרו וקרס במים, וטוביה קרס ונפל אחריו. 

וזהו יסוד ולימוד בחיים, מתי שאדם למעלה הוא קל ונוח, וגם משקל גדול נהיה קל מאוד. אך כאשר האדם ח"ו בנפילה ובירידה, המשקל הקל נהיה כבד ולא נוח כלום לעשות עמו. 

אך אין זו דרך ה', האדם צריך לעמוד עם חבריו ובני משפחתו בימים הקשים, יותר מבאשר בימים הקלים.

***

ודבר זה ראינו בחוש, כאשר היו ימים שהיה בהם צער ועגמת נפש, ראינו אנשים מסוימים שהתנהגותם השתנתה, אנשים שכולם חשבו שהם המסורים ביותר והנאמנים ביותר.

בליבנו ידענו שכל הנסיון הוא חולף ועובר, הכל יחזור ליותר חזק מקדמותו, ואיך שהימים השתנו וברכת ה' שבה, ראינו איך יום אחד כל התנהגותם השתנתה ובכלל רק לא הבינו אותם, והם מסרו נפש יחד עם לוחמי המחתרת.

*(כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א )*