צה''ל לא עומד ביעדי הגיוס של חיילים חרדים שנה רביעית ברציפות

צה"ל לא עומד ביעדי הגיוס לחרדים זו השנה הרביעית ברציפות, ושיעור המתגייסים החרדים נמצא בשפל ביחס ליעדים שנקבעו על־ידי הממשלה. זאת, למרות שמספר החיילים החרדים שהתגייסו השנה גבוה יותר משנים קודמות — כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "הארץ".

מספר המתגייסים החרדים בשנת הגיוס 2016 שהסתיימה בחודש שעבר עמד על 2,800 איש, בעוד היעד הממשלתי שנקבע לגיוס החרדים בשנה זו עמד על 3,200 חיילים. כך, לראשונה שיעור העמידה ביעד ירד אף מתחת ל-90 אחוזים, ועומד על כ–87.5 אחוזים.

מזה שבע שנים הצבא עומד בפני יעדי גיוס שנקבעו על-ידי הממשלה עבור גיוס החרדים. מדובר ביעדים שעליהם החליטה וועדת גבאי, בראשות מי ששימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעבר, אייל גבאי, וכן בוועדת פרי, בראשה עמד יעקב פרי, שעסקה בקידום השוויון בנטל. יעדי הגיוס שנקבעו עולים בהתמדה כל שנה: בשנת 2011, היה על הצבא לגייס 1,200 חרדים, ואילו בשנת 2015, נדרש הצבא לחייל 2,700 חרדים.

כפי שפורסם בעבר ב"הארץ", בשנים האחרונות צה"ל הולך ומתרחק מיעדי הגיוס. בשנת 2014 גויסו לצה"ל 2,203 חרדים – כ-95.7 אחוזים מהיעד. בשנת 2015 גויסו 2,475 חרדים – כ-91.6 אחוזים מהיעד, ואילו בשנת הגיוס 2016, שהסתיימה בחודש יולי האחרון, התגייסו כ-2,800 חרדים – כ-87.5 אחוזים מהיעד. במצגת פנימית של צה"ל שהוצגה לוועדת החוץ והביטחון בתחילת השנה, טענו בצבא כי ישנו "פער הולך וגדל בין היעד לבין הגיוס בפועל, החל משנת גיוס 2014". ב"הארץ" פורסם בעבר כי צה"ל כולל בספירה זו גם עריקים.

עם זאת, בצבא מעודדים מכך שמספר המתגייסים החרדים לצה"ל עולה מדי שנה. לדברי קצין באגף כוח האדם, הפלוגה החרדית בחטיבת הצנחנים, למשל, קורצת לצעירים חרדים, ונפתח בעבורה מחזור גיוס נוסף, שלישי במספר. "יש עלייה בהיקף המתגייסים בציבור החרדי. פתחנו פלוגה חרדית לוחמת בצנחנים – ואנשים באים", אמר הקצין. "אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים בשביל לגייס. זו משימה צבאית בסדר גדול משמעותי, ויש לה גם משמעות חברתית".

בתשובה לשאלה האם ההתקפות על החיילים החרדים, שהגיעו לכדי הסתה ותקיפות אלימות בשנים האחרונות, השפיעו על הרצון להתגייס לצה"ל, השיב הקצין כי "אי אפשר להתעלם מזה. אסור שחיילים חרדים יתביישו לשרת בצה"ל". בפלוגת הצנחנים החרדית, תיארו בעבר כי 90 אחוזים מהחיילים מעדיפים לבוא לחופשות סוף השבוע "על אזרחי", ללא מדים, מחשש לאלימות וההטרדות המופנות כלפיהם, כאשר בין היתר הם מכונים בגנאי "חרד"קים", חרדים קלי דעת. לפי נתוני הצבא, ישנן מאות בקשות לאישור נסיעה בלבוש אזרחי. "יש יישובים מועדים לפורענות, ושם אנחנו לא לוקחים סיכון – וישר נותנים פטור", תיאר הקצין. "אם אנחנו מבינים שההליכה על מדים עלולה להוות סיכון, אנחנו לא עושים משחקים".