רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

לימין שור

מאת הרב אליהו קאופמן

   פליטת הפה של יאיר נתניהו – ביחס למהומות הניאו נאצים במדינת וורגי'ניה בארה"ב, חייבת להדליק "אור אדום" לכל מי שזכר השואה יקר לו. נתניהו הבן ניסה לרכך את התקפת הניאו נאצים האלימה בווירג'יניה בטענה כי "הם נעלמים מהעולם" ו"הם עבר", ואילו את אשמת הסכנה הוא הטיל בשמאל האמריקאי, שכביכול יצא "נגד המדינה שלי". עולם שלם ראה כיצד ניאו נאצים – על דגליהם וכלי נשקם, הגיעו לרמוס, ולהרוג, ושעל הכוונת שלהם עמד ראש עיר יהודי, שהנאצים הללו הציתו נגדו את האנטישמיות ההיסטורית. אבל אצל נתניהו הצעיר הם היו בסה"כ רק תעתועי "העבר"! עולם שלם ראה כיצד הניאו נאצי דורס את מפגיני היריב לאחר שההפגנה הסתיימה, אבל אצל נתניהו הצעיר הדורס הנאצי היה רק דמיון ה"עבר"! נתניהו הצעיר ידע לסלוח לניאו נאצים על מאבקם האנטישמי אבל הוא מעדיף להתמקד כנגד אלה המבקרים את ממשלתו של אביו.
    בישראל יש חוק עונשין "נגד הנאצים" ועוזריהם, והחוק הזה איננו מתמקד רק נגד אלה הפועלים מעשית בשרות הנאצים ימ"ש אלא גם בברברנים המוצאים, כביכול, "צידוקים" למעללי נאצי זה או אחר. להאשים את מותקפי הנאצים ולא לגנות רצח נאצי, הרי זו הדרך לצדד בנאצים ובעוזריהם. כל יהודי שמשפחתו עברה את השואה חייב לקום ולהתקומם נגד הלגיטימציה שהימין הישראלי מעניק בשקט לניאו נאציזם בעולם.

להמשך כנסו כאן:

     יאיר נתניהו לא המציא את חוסר ההסתייגות מהנאצים. גם אביו – ראש הממשלה, היה זקוק ליותר משלושה ימים כדי לגנות את הניאו נאצים מווירגי'ניה, ואת האנטישמיות שלהם נגד ראש העיר היהודי. אבל במבט קצר לאחור מסתבר שלא לחינם יש למשפחת נתניהו בעיה להדוף בפה מלא את הנאציזם העולה. בעשור האחרון מתרועעים אנשי הימין הישראלים – ובראשם דיפלומטים בכירים מהליכוד, עם הניאו נאצים האירופאים. בטוחני כי ראשי הליכוד המנוחם, כמנחם בגין ודב שילנסקי, מתהפכים בקברם כאשר הם שומעים על הפגישות הללו. הימין הישראלי מקיים פגישות עם המפלגות הניאו נאציות של אירופה, ובראשם מפלגת "התחייה" האוסטרית, ממשיכת דרכם של היידר והיטלר. רוני פרושאור – השגריר הישראלי לשעבר בבריטניה ובאו"ם, נפגש עם נושאת הדגל האנטישמי בצרפת, גב' מארי לה פן, ואח"כ (לאחר 40 דקות של פגישה...) טען כי "טעיתי בחדר". אבל פר ' הלל וויס, שר התקשורת – איוב קרא, והח"כ לשעבר מש"ס, ניסים זאב, היו הרבה פחות חמקנים כשנפגשו עם ראשי הניאו נאצים בבריסל ובאוסטריה, למגינת ליבן של הקהילות היהודיות האירופאיות, הסובלות מהאנטישמיות של אותן מפלגות!. זאב חפץ היה אף לארח את מנהיגי הנאצים בפרלמנט הישראלי אך זקן הח"כים דאז (כיו"ר הזמני של הפרלמנט), בנימין בן אליעזר המנוח, מנע זאת ממנו. תחקיר קטן מגלה שהשפה המשותפת בין הניאו נאציזם לימין הישראלי עוברת דרך המלחמה באסלאם האירופאי בפרט, והעולמי בכלל.
    מכאן מסתבר לנו כי העמדת לקחי השואה והמלחמה בנאציזם איננה עוד מטרתה העליונה של ישראל – בשלטון הימין. האויב העיקרי הפך למוסלמי וגם תוצאות עליית האנטישמיות בעולם "יכופרו" לימין בעידוד העלייה לישראל, כתוצאה מאותה אנטישמיות. עוד סיבה טובה לברית לאומנית של ישראלים עם ניאו נאצים. אבל אם המצב הוא כך, אזי, היה צריך ליידע את הציבור בישראל שכל סיפורי "המלחמה בנאצים ובעוזריהם" אינם עוד מטרה ראשונה של המדינה ואילו הדמעות הנשפכות בביקורים במחנות ההשמדה לשעבר הן "דמעות תנין". כנגד התופעה הזו – של הענקת "לגיטימציה לאומית" לנאצים, היו צריכים לצאת כול אותם ארגונים אנטי נאציים בישראל ובעולם, ובראשם "יד ושם", אבל לפנינו "דום-שתיקה".
      בעשור וחצי האחרון – מאז החלה "ברית הדמים", תרתי משמע, בין הניאו נאציזם לימין הישראלי, כיהנו בראש "יד ושם" שני אישים שדחפו את עצמם לשם, ואת הקריירה שלהם הם בנו על היותם "ילדי השואה". היו אלה טומי לפיד המנוח והרב ישראל מאיר לאו יבדל"א. אם על לפיד אפשר לסנגר כי בימיו המפגשים הללו רק החלו והיו בהילוך נמוך, הרי שכיום – בימיו של הרב לאו, הזילות של הימין הישראלי בשואה הגיעה לשיא ונתניהו הצעיר כנראה שאיננו אחרון המוהיקנים בהצהרות הללו, אך הרב לאו שותק. גם ארגונים אחרים – שמתיימרים "לצוד נאצים" שותקים באופן מביש מול הפיכת הניאו נאצים ל"ידידי ישראל והציונות". כך הם הדברים לגבי אלי ויזל, ו"מכון שמעון ויזנטל". השניים האחרונים שתקו גם כשהציגו להם בעבר מעללים של סחר בעצמות קרבנות השואה ברומניה, ע"י הפדרציה היהודית שם. כול עוד האשמות הוטחו נגד הרומנים הרי ששני הארגונים הללו – עם ועדי הרבנים באירופה, הקימו קול צעקה, אך משהתברר כי הפדרציה היהודית היא הסוחרת בעצמות קרבנות השואה הרי שהארגונים היהודים נדמו.
      נתניהו הצעיר – עם גבנון השערוריות שלו, איננו מתבייש לומר את דברי ההבל ורעות הרוח שלו משום שהוא יודע כי מאחוריו נמצאת "בטונדה לאומית" שפתחה ערוץ חדש עם אלה  שעדיין שואגים "הייל היטלר". הפרחח הזה הוא המשכו של אביו ושל סבו, בן ציון נתניהו. כבר הסב הוא זה שהחל במלאכת הכפירה בתורת ישראל כאשר חבר לערי ז'בוטינסקי וביקש להקים מזנון של "דבר אחר" בפרלמנט הישראלי. האב – בנימין נתניהו, היה ונותר ידידם הטוב של הרפורמים והספיק ל"התחתן" עם "שיקסה" נכרית בשם פלייר. אבל הבן יאיר עלה על אביו וסבו בתעתועיו האנטי יהודיים וכפושע בדת ישראל. הוא חבר – כאביו מולידו, ל"שיקסה" נכרית מנורבגיה (האב בנימין התגאה על כך באוזני נשיא נורבגיה), ובד בבד הצטלם יאיר נתניהו ביום אידם של הנוצרים ע"י עץ אשוח לחגא הנוצרית, וכשהוא לבוש בבגדי העבודה הזרה הנוצרית. אז מה הפלא שמהיצור הזה יצא אחד שהניאו נאצים האמריקאים הם קבוצה שאין לה סממנים שליליים?! הייתי מצפה לא רק מניצולי השואה, אלא גם מבני הדור השני והשלישי שלהם לא לעבור בשתיקה על הברית של הימין הישראלי, ושל נאמניו בעולם עם אלה ששרפו את אבותינו רק משום היותם יהודים. משמרת מחאה יומית של ניצולי שואה וצאצאיהם מול בית ראש הממשלה (שם עדיין מתגורר מפעם לפעם אותו יאיר נתניהו...) נגד זילות השואה אולי תמתן לצעיר הגאוותן הזה את הפרובוקציות שלו. במקום שמר בנימין נתניהו יבקש לא לפגוע במשפחתו עדיף שיבקש מצאצאיו לא לפגוע ברגשות הציבור בכלל וניצולי השואה בפרט, בנצלו את גבו הרחב של אביו. אילו הוא לא היה בנו של... הרי שאיש לא היה מתייחס ברצינות לפרובוקאטור העילג הזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.