שופכי דמים בוכים על שפיכות דמים - ימות המשיח!

אליך הזאלוני שכתב באידיש ואל כל מי ששואל

המושג של 'שפיכות דמים' ברחוב החרדי הוא חד צדדי, כשאתה שופך דמים זו מצוה וכששופכים את דמך זו רציחה, נלמד קצת היסטוריה מי הם שופכי הדמים הראשונים שטענו כי זו שיטתם? האם לא סאטמאר? וגם כשאעבור לצד של המחבלים מי הם השופכי דמים ברחוב החרדי האגודאי אם לא הם? כשתבקש - ובספרי אני מביא זאת בהרחבה - כמה דם של יראי ה' של גדולים וענקים שפכו אך ורק מפני שהם לא נכנעו לתכתיביהם האינטרסנטיים הפוליטיים והאישיים, כשהאידיאולוגיה היא כיסוי לערוותם

לטעון כלפיי שאני מבחין בין זה לאחר כאשר אני מבקר, יהיה זה פשע, מפני שניתי ספר ונחזי, האם גיסיו של האהרוני חסינים אצלי? האם חסר כאן ב'בעולמם של חרדים' ביקורת על האחים מויזניץ ועל הרבי מבעלזא גיסיו של האהרוני?

שיטתי היתה מאז ומקדם וממשיך אני בזה גם היום, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, אני בעד כל דבר טוב ונגד כל דבר רע ולא משנה אם קוראים לו הרב רוקח הרב הגר או הרב אויערבך או שיהיה מי שלא יהיה. אפילו כאלו שחשדו בי שאני מתעלם מחב"ד לא יכולים עוד לטעון זאת, אין אף אחד בעולם שיש לו חסינות אצלי כשצריך לכתוב, כשהמטרה ברורה לעצור את הסחף ולהמעיט את הנזק

ועתה לנושא עצמו, שמעתי את הרבי מקוסון בכינוס במונסי שואל האם הרבי ר' יואל ביקש הסכמה לספרו מרבני ארץ ישראל, אם הייתי במקום הייתי מעמיד אותו על מקומו על דברי ההבל שהוא העלה. ממתי אדמו"ר מבקש הסכמה לספרו, ואיזה קשר יש לזה לרבני ארץ ישראל, האם אדמו"ר זקוק להסכמה, אם הוא אחד כזה שרץ אחרי הסכמות פירושם של דברים כי אינו בטוח בעצמו במה שכתב, אם ר' יואל היה מבקש הסכמה, בעיני הוא היה נופל באלף מעלות לפחות

אשאל את הקאסובער, האם הרבי מחב"ד היה מבקש ממי הסכמה, אם היה עושה כך הוא היה אותו רבי?

יש כאן כמה דברים הצריכים בירור וביאור, והראשון האם כל הרבנים יכולים להתערב בכל מקום, ואם רבני אמריקה מתערבים בארץ ישראל זכותם של רבני ארץ ישראל להתערב בעניני אמריקה, ובמקרה שכזה האמינו לי האדמורי"ם וראשי הישיבות באמריקה לא היו יושנים בלילה ממה שהיו עושים להם מאשימים אותם בכל הזבל השורץ כאן

והדבר הכי חשוב ללא כל קשר לאמריקה או לארץ ישראל הם העובדות, להציג תמונה מעוותת שאינה קיימת על מנת להצדיק את הכינוס או את ה'שיטה' היא רשעות שיש להלחם בה ובכל הכח. לפני הכל צריך להציג עובדות כמות שהן ולא ליצור אותן. כשמצד אחד גדולי ישראל בארץ ישראל אומרים כך, ושלשה עסקנים מטונפים מי שנתפסו באיסורים חמורים בתחומים שבכל מקום אחר היו זורקים אותם מכל המדרגות אומרים כך, לפחות את המינימום המחייב הוא לשלוח משלחת של רבנים לשמוע את הצדדים לבחון מה האמת, לקבוע כי עמרם טייטלבוים שנתפס בעבירות הכי חמורות מי ששורץ באינטרנט במקומות הכי מטונפים שרק יש, לו מאמינים ולרבנים חיים קנייבסקי דב לנדו וראשי ישיבות ידועים אחרים להם לא מאמינים מוכיח כי משהו חולה בתפיסה וגישה של המחבלים והקנאים

אתם שמים עצמכם ללעג אחד גדול, מפני שבמאבק הזה מוכח שוב, כי העובדות כלל לא חשובות, ההפגנות חשובות, אתם צריכים מערכות למען קיומכם לעשות מזה פרנסה ולא האמת כמות שהיא

כאן אספר לכם, נולדתי במאה שערים, עד גיל 17 זה היה ביתי ואיני זוכר יום אחד מבלי שעל הקירות לא תלו מודעות על 'גזירה נוראה' או 'גזירה קשה', אני חי ונושם גזירות, הציבור הקנאי זקוק לגזירות לקיומו, בלעדי זאת אין לו קיום

ובאשר לאהרוני, אין מי שביקר אותו בימי חייו יותר ממני, לחמתי בו מלחמת חרמה והרבה בזכות מלחמתי הוא נשאר רק עם חצי סאטמאר ואינו הרבי של העולם כולו כפי שביקש, אבל כשהוא עושה דבר טוב ונכון, אי אפשר לקחת את זה ממנו, הוא הציב את הרבנים במקומם כששאל למי מאמינים לראשי הישיבות הרבנים דב לנדו חיים קנייבסקי גרשון איידלשטיין או למטונפים מן הסוג של יצחק שטרן ועמרם טייטלבוים, כאן הוא העמיד אותם במצב הכי עדין והכי קשה, מפני שרק מי שהוא בתחתית שבתחתית יקבל מיצורים מן הסוג של עמרם טייטלבוים כאשר מנגד גדולי ישראל

חיים שאולזון