רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 7 ביולי 2017

הלכות והנהגות לכבוד שבת קודש מפי *כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א* מתוך הסידור ליום השבת *מזמור שיר ליום השבת אענה חלקי גם אני*

*דיני ערב שבת*
א. בכל ענין בחייו, שמדבר שקובע ושעושה, תמיד יכניס בדיבור ענייני שבת, להזכיר את השבת בכל ענין וענין. וכן כתב הרמב"ן בפרשת יתרו (כ, ח) וז"ל, "זכור את יום השבת לקדשו", שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו, ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד, יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא ציוה אותנו באות הזה וכו', וזה עיקר גדול באמונת האל, עכ"ל. 

ב. ישתדל לפני שבת לראות את רבו, ויש בזה סודות גדולים, ובכח זה מושפע על האדם שפע מקדושת שבת. והאבן עזרא כתב על הפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ח) וז"ל, והנה זה היום ראוי להתבודד ולשבות בעבור כבוד השם, ולא יתעסק לשוח אפילו בצרכיו שעברו, או מה יועץ לעשות, וככה אמר הנביא ממצוא חפצך ודבר דבר, ומנהג ישראל היה ללכת סמוך לשבת אצל נביאים, עכ"ל. והרמב"ן ז"ל כתב (שם), וטעם לקדשו, שיהא זכרונינו בו להיות קדוש בעינינו וכו', בעבור שהוא יום קדוש, להפנות בו מעסקי המחשבות בהבלי הזמנים, ולתת בו עונג לנפשינו בדרכי ה', וללכת אל החכמים ואל הנביאים, לשמוע דברי ה', עכ"ל. 

ג . ישתדל האדם לפחות פעם בשנה, או אם בכוחו יותר ודאי תחול עליו הברכה, לשמור את השבת ל"ו שעות, וסודות גדולים יש במצוה זאת, שממתקת את הדינים בשמים.

ד. ישתדל להכניס את השבת עשרים דקות לפני הזמן, וזו סגולה לפרנסה "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" (פסחים קיב.), קח מהחול והוסף לכבוד שבת, וה' יתן לך שפע גדול.

ה . מצוות שמירת שבת צריכה להיות לשם שמים, ויחשוב בדעתו בכניסת שבת שמקפיד בשמירת שבת לשם שמים בלבד, וגם כאשר מחזקים יהודי לשמור את השבת, יסבירו לו בתחילה שיעשה מצוה זאת לשם שמים.

ו . כל הוצאות השבת הם הלוואה להקב"ה (זהר הקדוש פרשת פיקודי, רנה), וממשיך הזוהר הקדוש ואומר שלא יצמצם הוצאות שבת ויום טוב וצדקה, כי הקב"ה ישלם לו כפל כפליים, ולכן כל מה שקונה יאמר "לכבוד שבת קודש". 

ז. כתב השו"ע (או"ח רנ, א), אפילו יש לו כמה עבדים לשמשו, ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו, כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק, ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים, ורבי זירא היה מדליק האש, ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול. ומהם ילמד כל אדם, ולא יאמר לא אפגום כבודי, כי זהו כבודו שמכבד השבת ע"כ. 

להמשך כנסו כאן:

ח. כל דבר שאדם עושה, יקפיד לומר "לכבוד שבת קודש" (זהר הקדוש), כי אז משרה קדושה על כל דבר ודבר.

ט. הזיעה שאדם מזיע לצרכי שבת, מזככת את האדם וגורמת כפרת עוונות, וביותר לעניין מידת היסוד.

י. מובא בגורי האר"י ז"ל בשמו, יזהר לפנות כל קורי עכביש מביתו בעש"ק, ומובא שעל ידי זה מרחיק הקליפות מביתו. 

יא. גם אם כל צרכי שבת מוכנים וקנויים לפני יום שישי, ישתדל ביום שישי לקנות דבר נוסף לכבוד שבת. 

יב. כאשר חל ראש חודש בשבת, יוסיפו תבשיל נוסף לכבוד ראש חודש, ויאמר זה בפיו שתבשיל נוסף זה "לכבוד ראש חודש".

יג . יזהר ביותר לשמור על קדושת המחשבה בשבת קודש, שלא יסיח את דעתו כל היום מקדושת השבת, קל וחומר מתפילין שאסורים בהיסח הדעת (מנחות לו.), משום שתפילין חותמו של מלך, ושבת קדושתה גדולה משל תפילין.

יד. אם האדם לא צם ביום שישי, ישתדל לטעום מהדגים של שבת קודש ביום שישי, וטועמיה חיים זכו. ומובא בספר שער הכוונות (דכ"א ע"ב) כל הטועם תבשיל של שבת בערב שבת, זוכה לחיים העליונים.

טו. כאשר יש ברית מילה ביום שישי, ישתדל לעשות הברית והסעודה מוקדם בבוקר. 

טז. יזהר לא לעשות מלאכה בערב שבת קודש מן המנחה ומעלה, (היינו זמן מנחה קטנה שהוא תשע שעות ומחצה מתחילת היום), מפני שאינו רואה סימן ברכה מאותה המלאכה (שו"ע או"ח רנא, א).

יז. השבת נקראת אהבה ותענוגים, וכל תענוג בעולם יש לשבת כח לבטל אותם . ומובא בספרים הקדושים , שבכל פעם שהיצר הרע בא לאדם עם תאוות גם במשך ימות השבוע, יאמר "שבת קודש" ובזה יש כח לקרר ולצנן התאוה. ולכן הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימינוב זצוק"ל היה אומר בחתונות כשהיו רוקדים והייתה סכנה לתערובת ופריצות, לומר בריקודים "שבת קודש" כי דבר זה שומר את האדם מתאוות היצר הרע.

יח. כל יהודי ישתדל לעשות משהו למען יהודי לכבוד שבת או לשדל אחרים לעזור. ומסופר על רבי יואל מסאטמר זצ"ל שקבע בקהילתו חוק, שכל אדם ולא משנה עשיר או עני, שילך פעם בשנה לקבץ כסף בשביל לעזור אחד לשני, ובכך גם תגרם טובה למקבץ הממון שמשפיל עצמו ע"י שפושט ידו, וכל זה בנוסף לחסד שפועל כלפי חבירו, וזה תיקון היסוד אשר הינו תיקון עצום. מתי שמשדלים יהודי לתת צדקה , אין זכות גדולה מזו, לפיכך פעם בשבוע ישתדל וישדל אחרים לקנות לעניים בשר דגים יין ושאר צרכי שבת, כך נכנסים לשבת במעלה גדולה. 

יט. מצוה גדולה לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום ביום שישי בבקר, בעודו לבוש בטלית ותפילין.
כ. יזהר לא להפסיק בדיבור ולא בשום ענין, בתוך שנים מקרא ואחד תרגום, אלא יקרא הכל בפעם אחת. 
כא. מי שיעלה בידו לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום מתוך ספר תורה מעלתו גדולה ביותר, ורבנו האר"י הקדוש נהג כך. 

כב. כשמסיים לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, אז יש כח גדול בטבילה לכבוד שבת קודש, ולכן יקפיד שלא לטבול, עד שיסיים שנים מקרא ואחד תרגום. 

כג. בכח השבת להפוך הדינים לרחמים. 

כד. ישתדל לישון מעט בערב שבת, וידועים דברי המגיד הגדול ממזריטש זצוק"ל, שהיה אומר שאיננו מבין איך לא כתוב בעשרת הדברות, דיברה לישון בערב שבת קודש. ובספר הקדוש "אבקת רוכל" (סי' קצ"ד) בשם בעל "יסוד ושורש העבודה " כתב, שאמר לאברכים שיקפידו על שינה בעש "ק, ואם אינו יכול לישון , לפחות ישכב עם עיניים עצומות, להרגיע ראשו לכבוד שבת.

*דיני עריכת השולחן לכבוד שבת* 
א. יקפיד ששולחן שבת יהיה שולחן עם ארבעה רגליים, כדוגמת השולחן בבית המקדש. 
ב. אורך שולחן שבת לא יפחות מי"ב טפחים, ורוחב השולחן לא יפחות מששה טפחים, וגובה השולחן תשעה טפחים, ויקפיד שגובה השולחן לא יהיה יותר מעשרה טפחים.  
ג. בעל הבית ישב כשאחוריו לצפון, ופניו כנגד הנרות בצד דרום. 
ד. יקפיד לשים מפה לבנה על השולחן (אליהו רבה בשם ספר צידה לדרך). 
ה. ישתדלו להניח חלות של שבת על השולחן לפני הדלקת הנרות, והמקפידים יקפידו איך שמוציאים החלות מהתנור, מיד יניחו אותם על שולחן שבת. 
ו. הלחם משנה יהיה באמצע השולחן . 
ז. צריך שתהיה מפה מתחת ללחם משנה , וכן מפה מעל הלחם משנה , שולחן ערוך (או"ח רעא, ט), וכן עיין בט"ז (ס"ק יב), ומג"א (ס "ק כ).
כשמסדר שולחן שבת ושם המפה על השולחן, יאמר : "זה השלחן אשר לפני ה'".

*דיני נטילת הצפורניים* 
א. יקפיד מאוד בכל ערב שבת לקצוץ הצפורניים, להסיר הטומאה והפחד ממנו.

ב. את צפורני הידיים יקצוץ בלי חשש ישר, ואת צפורני הרגליים יקצוץ שלא כסדר.

ג. כשסיים לקצוץ צפורניו, יגזור דבר מסויים נייר או דבר אחר, ואח"כ יזהר ליטול ידיו. 

ד. יזהר שלא ידרוך על הצפורניים, משום שקשה לפחד ולמחלוקת ולאשה הרה.

ה . לא יקצוץ צפורני הידיים והרגליים ביום אחד, אלא את צפורני הידיים ביום שישי ובערב חג, ואת צפורני הרגליים ביום חמישי. 

ו. בערב יום כיפור וכן בערב חג השבועות, יקצוץ צפורני הידיים והרגליים ביחד. 

ז. מובא בספר חסידים, מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד לאחר מותו, ופניו מוריקות, אמר לו למה פניך מוריקות, אמר לו מפני שהייתי מדבר ב"ויכולו" בשעה שהציבור היו אומרין אותו וכו', ולא הייתי נזהר ליטול הצפורניים בערב שבת (באר היטב רסח, ס"ק יב). 

ח. ישים האדם מול עיניו בכל יום שישי, את דברי קדוש ישראל בעל "אור לשמים " מאפטא זי"ע, שמי שקוצץ הצפורניים בערב שבת, וגומר הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום קודם חצות היום בע "ה, מובטח לו לכל השבוע שלא יבוא לידי עבירות חמורות.

*סדר רחיצה וטבילה במקוה* 
א. צריך האדם לטבול לכבוד שבת פעמיים זו אחר זו, והראשונה היא להפשיט בגדי חול של הנפש, והשניה הוא לכבוד שבת לקבל התוספת. 

ב. כשעולה מן המקוה לא ינגב עצמו לגמרי, משום שמים של שבת צריך שהגוף ישאב אותם. 

ג. כשרוחץ עצמו בערב שבת, יעשה כך כדרך שנהג האר"י הקדוש, ירחץ תחילה את פניו, ואחר כך ידיו ואחר כך רגליו.

לפני שיכנס למקוה יהרהר במחשבתו : "ולמקוה המים קרא ימים".

ולאחר מכן: "ויקרא אלהים ליבשה ארץ".

כשיגיעו המים לחזהו במקוה יהרהר במחשבתו: "זכור את יום השבת".

ויסתובב לכיון מערב, וינהג באימה גדולה עד שיכסה ראשו במים, ואם אינו יודע היכן כיוון מערב, ידמיין בנפשו כיוון מערב.

כשיעלה מן המקוה, יפסע ג' פסיעות לאחריו, ויהרהר במחשבתו : "אם תשיב משבת רגלך".

כשמסיים לרחוץ עצמו בערב שבת קודש יאמר: "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים. אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער".

בכל ערב שבת ישתדל האדם לשוב בתשובה, וללכת למקוה טהרה. ואם אין בנמצא, יטול ידיו כשיטת הבן איש חי ארבעים פעמים.

*סדר לבישת הבגדים* 
א. לאחר שטבל או רחץ עצמו לכבוד שבת, אז מיד ילבש בגדי שבת ולא לפני כן, ולא ילבשם בימי חול או בזמן חולי. משום שבגדי שבת פועלים הארה בנפש כשם שמצות צדקה אינה מסתלקת מן הפנים כל השבוע בסוד "וצדקתו עומדת לעד" (פע"ח שער השבת פ"ד). 

ב. יקפיד האדם ללבוש בגדים נאים בשבת קודש, ומצאנו במכילתא יתרו (כ, ח) ובתורת כהנים (יב, ד) "זכור את יום השבת לקדשו", במה אתה מקדשו? במאכל, ובמשתה, ובכסות נקיה. ומובא בגמרא (שבת קמז.) שמספרת, עולא איקלא לפומבדיתא, חזיא רבנן דקא מנפצאי גלימייהו (ראה את חכמים מנקים את בגדיהם), כיון שלא היה להם להחליף, ניקו בגדי החול שיהיו נקיים לשבת.

ג . כתב הרמב"ם (הלכות שבת פ"ל, ה"ג) ומכבוד השבת שילבש כסות נקיה, ולא יהיה מלבוש החול כמלבוש השבת, ואם אין לו להחליף, משלשל טליתו כדי שלא יהא מלבושו כמלבוש החול. 

ד. רבנו בעל "הפלא יועץ" כתב, שגם בגד הלילה ראוי שיהיה מיוחד לשבת, ולא ילבש בליל שבת בגד של חול. 

ה. יקפיד גם שיהיו לו נעליים מיוחדות לשבת קודש. 

ו. ראוי להקפיד שבגד של שבת, אם קונה חדש לא יעבירו להיות בגד של יום חול, משום שמעלין בקודש ולא מורידין, אלא ישתדל ליתן אותו במתנה לאחר, שילבש אותו רק בימות השבת קודש. 

ז. מובא בשם רבנו האר"י הקדוש שכפי הצבעים של הבגדים שלובש בשבת קודש בעולם הזה, כך יהיו הצבעים שילבש בעולם הבא בשבת קודש. והאר"י הקדוש אמר לתלמידיו שנגלתה לו נשמה של חכם אחד שראה אותו לבוש שחורים, ושאל אותו מדוע? וענה לו, שבעולם הזה היה לובש שחור בשבת, והענישו אותו שבכל שבת בשמים, ילבש אף הוא שחורים.

קודם שילבש בגדי שבת יאמר: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח".

כשלובש הבגדים כל בגד שלובש יאמר: "לכבוד שבת קודש".

כשילבש החלוק [בגד פנימי] יכוין בשם : זהריאל.

כשילבש הלבוש [בגד עליון] יכוין בשם : אכתריאל.

כשינעל מנעליו בערב שבת קודש יכוין בשם : יוצפחירון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.