אמרו
רבותינו "אמת מארץ תצמח" (תהילים פה, יב) כמו שהארץ מצמיחה עצים ופירות,
והתהליך של צמיחת העץ או הפרח לוקח זמן, ואין שום עץ או פרי שגדל ביום אחד,
אלא תהליך שלם של הכנת הקרקע, זיבול האדמה, זריעה, השקייה, וזמן עד שיוצא
העץ ועד שמוציא פירות, כך האמת "מארץ תצמח" עוברת תהליך עד אשר צומחת,
ואורה מאיר את העולם בכח האמת.
אם כן עלינו לדעת, שלראות את האמת לוקח זמן בכל דבר שצריכים להמתין, ולראות את התמונה בשלמות ולא לחצאין להבין את האמת.
ישנו מעשה בעל משמעות ומוסר גדול על ראיית חצאי דברים.
בבית
משפט התנהל משפט של רוצח אכזר שרצח אדם. התביעה הביאה עדים להרשיע את
הרוצח הנתעב, העד הראשון התחיל את עדותו, שאל אותו השופט המלומד הענוד
בחולצה מגוהצת, מה ראית ברצח ואיך ראית?
ענה
העד ואמר, עמדתי תחת כיפת השמים ובאור הירח והכוכבים, ראיתי את הרוצח לוקח
סכין ודוקר את הקורבן בכל חלקי גופו, הזדעזע השופט זעזוע גדול.
הוציאו את העד הראשון וביקשו מן העד השני להיכנס, שאל אותו השופט מה ראית ואיך ראית את הרצח?
ענה העד ואמר, עמדתי בפתח הדלת וראיתי את הרוצח הנתעב דוקר את הקורבן, והדם ניתז על הקירות וגם על בגדי.
עמד
השופט בבלבול גדול ואמר, איני מבין, עד אחד ראה את הרצח לאור הירח
והכוכבים, העד השני ראה את הרצח בשעה שעמד בפתח הדלת, איך יכול להיות ששני
העדים צודקים הרי העדויות שלהם נראות סותרות?
עמד הרוצח צוחק ואמר לשופט המלומד, זה צודק וגם זה צודק, הבית היה בלי תקרה, גם היו ירח וכוכבים, וגם היו קירות ודלתות.
בחיים
ישנם דברים שנראים סותרים, אך כשנותנים לאמת לצמוח כמו עץ וכמו פרח, היא
צומחת. וכאשר מגיעה לסוף, רואים את האמת בשלמות, גם בדברים שנראים סותרים
לגמרי.
לכן אל לנו להסיק מסקנות ולדון ולשפוט את העולם, האדם יראה לעינים והקב"ה יראה ללבב.
האדם
חייב לתת לאמת לצמוח, ואז להבין ולדעת. וכל עוד שהאמת לא צמחה, ימתין שלא
יצא שאכל בוסר ואז יאבד את הכל מהתחלה, בגלל שפיטה פזיזה וראיה קצרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.