מאת הרב שאול שיף
ויעש
כן אהרן" - פירש רש"י: "להגיד שבחו שלא שנה". המלמד הוותיק, רבי מרדכי זאב
בלוי זצ"ל, סיפר סיפור מופלא בשם רבו, שהעיד, שבדידו הווה עובדא, ויש
בסיפור זה מסר וחשוב עד מאוד בענייני חינוך. בעניין ההקפדה שלא לשנות. רבו
של הרב בלוי העיד, שהגאון בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, נסע פעם ברכבת,
וראה לפניו אדם היושב בספסל ממולו, המוציא כריך עם בשר "דבר אחר" , ואוכלו.
הגאון שראה את אשר נעשה, צעק על האדם ההוא "יהודי,אסור לך לאכול חזיר!"
הנוסע הביט ב'מנחת אלעזר' בפליאה,כמי שתמה על ההערה שיצאה מפיו, ואמר לו:
"אינני יהודי, ולכן מותר לי לאכול את הבשר הזה!" אבל הגאון האדיר
שפסקי
ההלכה שלו הופצו עוד בחייו ברחבי העולם היהודי כולו, פנה אל האדם בשנית,
וחזר ואמר לו: "יהודי, אל תאכל חזיר!" והוא, מתעקש ושוב מצהיר שאינו יהודי.
אבל, כשהגאון ממונקאטש אמר לו בפעם השלישית שלא יאכל חזיר, קרה משהו: האיש
ניגש אל חלון הרכבת, והשליך את הכריך החוצה, ניגש אל הגאון והודה בפניו
שאכן הוא יהודי, פרץ בבכי. וביקש לדעת איך הצליח לזהותו כיהודי. 'הסתכלתי
עליך בשעת אכילתך', השיב ה'מנחת אלעזר'. 'אני נפגש עם הרבה אנשים, ואף אחד
מהם לא אמר לי שאני יהודי, וכיצד הצלחת לראות שאני יהודי?' שאל האיש את
הגאון. ה'מנחת אלעזר' אחז בידו של היהודי, חיבקו בחום, ואמר לו: 'די היה
להביט בהתנהגותך בעת שאכלת את הבשר, כדי לדעת שהנך יהודי!' והסביר הגאון
שהשו"ע אורח חיים סימן ק"ע, הלכה י' אומר: 'לא ינשוך פרוסה ויניחנה על גבי
השולחן'. והטעם הוא, כפי שמביא המשנה ברורה, 'מפני שנמאסה לבריות'.. ולכן,
המשיך הגאון והסביר לאיש ההוא, נהגו יהודי פולין שכאשר הם אוכלים לחם, הם
חותכים בסכין את החתיכה שברצונם לאכול, ומכניסים רק אותה לפיהם, והלחם עצמו
נשאר נקי.
הדבר
מקובל גם באכילת תפוח, וכל כיו"ב, שלא נוגסים בתפוח עצמו, אלא חותכים את
החתיכה הראויה בסכין. 'ואני זוכר גם את אבותי ואבות אבותי שהתנהגו כך',
ציין הגר"י זילברשטיין שליט"א, בעת שסיפר את הדברים. "הסתכלתי עליך בשעת
אכילתך את בשר הדבר אחר", אמר ה'מנחת אלעזר' לאיש, "וראיתי שגם אתה אוכל
בצורה כזו, דהיינו שלא נגסת בכריך עצמו, אלא אחזת סכין בידך, וחתכת לעצמך
את החתיכה שרצית לאכול. זה הספיק לי כדי לדעת בבירור שאתה יהודי, וככזה
בוודאי ראית אצל הוריך את קיום ההלכה ההיא בסימן ק"ע, ולכן גם אתה מתנהג
כך. לא ייתכן שגוי יתנהג בצורה שכזו! לא ייתכן!" האיש הודה והתוודה שכל
דבריו של הגאון הם אמת ויציב. הוא אכן גדל בבית יהודי לכל דבר, ובגלל תוקף
הצרות והמצוקות שפקדו את העם היהודי בתקופה ההיא, הגיע לאן שהגיע, הוא
התדרדר לאן שהתדרדר, עד שהגיע למצב בו הוא אוכל בשר דבר אחר. אבל קיום
ההלכה בסימן ק"ע שראה בבית הוריו, לא נשכחה ממנו. לא שהוא ידע שזאת ההלכה,
אבל כך הורגל ודווקא בגלל שלא ידע שזו ההלכה המשיך בכך...האיש הפך להיות
אחד מחסידיו הנלהבים של הגאון ממונקאטש. הוא הרגיש שה'מנחת אלעזר' נגע לו
בדיוק בנקודה הרגישה ביותר בחייו, וקיבל על עצמו מהיום והלאה להישמר
ולהיזהר בכל הקשור למצוות היהדות.
{ מתוך ליקוטים וסיפורים נפלאים}
שבת שלום ומבורך וישועות עד בלי די.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.