"זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים" (במדבר יט, יד).
והגמרא (ברכות סג:) דורשת אמר ריש לקיש מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל.
*****
הנה פה טמון יסוד גדול שחייב יהודי לחזק ולדעת בחייו, *"שאין דברי תורה מתקיימין אלא מי שממית עצמו עליה".*
*יהודי
חייב למסור נפש ולתת את כל אשר לו על התורה הקדושה, ואחרי שנותן הכל ומוסר
הכל אז הקב"ה נותן לו את התורה ואת ההצלחה במתנה. אבל ההתחלה צריך להמית,
לתת הכל ואז זה מגיע במתנה מהקב"ה*
***
וכך
מצאנו אצל משה רבנו, ארבעים יום היה בשמים לא אכל, לא שתה ולא ישן. היו
מלמדים אותו את התורה והיה שוכח, בסוף הארבעים יום נתן לו הקב"ה את התורה
במתנה.
*מי שלא מוסר נפש ונותן הכל עד הסוף, לא יקבל את זה בסוף במתנה מהקב"ה.*
ועל
זה אומרת הגמרא (מגילה ו:) יגעתי ומצאתי תאמין. *יגעתי* הפרוש מסרת נפש,
ואחרי שמסרת נפש ונתת את חייך, אז *מצאתי* אז תמצא את זה כמתנה מהקב"ה.
****
וכך
מובא במדרש רבה (שיר השירים, פרשה א פסוק ד) דברי רבותנו הקדושים על רבי
חנינא, אשר דברים אלו הם סגולה גדולה לאומרם ולשנן את דברי המדרש הזה. כאשר
האדם רוצה כח מהקב"ה לעמוד במצוה מסויימת שקשה לו, ישנן את דברי המדרש
האלו.
*****
"חזית
איש מהיר במלאכתו, זה רבי חנינא, אמרו פעם אחת ראה אנשי עירו מעלים עולות
ושלמים, אמר כולם מעלים שלמים לירושלים ואני איני מעלה כלום, מה אעשה?
מיד
יצא למדברה של עירו, בחורבה של עירו, ומצא שם אבן אחת. יצא וסידקה וסתתה
וכרכמה, אמר הרי עלי להעלותה לירושלים. ביקש לשכור לו פועלים, אמר להם
מעלים לי אתם את האבן הזאת לירושלים?
אמרו
לו תן לנו שכרנו מאה זהובים ואנו מעלים לך את אבנך לירושלים. אמר להם וכי
מנין לי מאה זהובים או חמשים לתת לכם ולא מצא לשעה, מיד הלכו להם.
מיד
זימן לו הקב"ה חמשה מלאכים בדמות בני אדם, אמרו לו, רבי תן לנו חמשה סלעים
ואנו מעלים אבנך לירושלים, ובלבד שתתן ידך עמנו, ונתן ידו עמהם ונמצאו
עומדים בירושלים. ביקש ליתן להם שכרם ולא מצאן, בא המעשה ללשכת הגזית אמרו
לו דומה רבינו שמלאכי השרת העלו לך את האבן לירושלים, מיד נתן לחכמים אותו
השכר שהשכיר עם המלאכים".
****
*ועל ידי המסירות נפש וההשתדלות שהאדם מתחיל ומשתדל, אז הקב"ה מסייע ועוזר לאדם, לעמוד ולקיים את המצוה ואת הדבר הטוב שביקש לעשות.*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.