רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 30 ביוני 2017

מחנכת כותבת להרב פלדמן

"לכ' הרה"ג ר׳ אהרון פלדמן שליט"א" כתבה הגב' עמית. "פונה אני אליכם כמי שמעצב ומכוון את דרכה של יהדות התורה בארה״ב, ועוסק בהעמדת תלמידים הרבה לתורה ולתעודה ולהשקפה ישרה. 

"רציתי לספר את סיפורו של ״אסיר עולם התורה" ישראל מאיר טולדנו, אשר את משפחתו אני מלווה מזה שנים רבות. 

"כשותפה לעבודה החינוכית הנעשית בסמינר אופקים־ זכיתי לעזור לתלמידתי אסתר טולדנו שבאה מהמגזר הדתי לאומי ובנתה את עולמה הרוחני בסמינר אופקים ולשדך אותה עם בעלה הרב שלום טולדנו שליט"א, שזכה אף הוא להגיע מרחוק ולהסתופף בבית ד׳. השניים הקימו בית לתפארת המפורסם בכל הקהילה באופקים כבית שחברו בו מסירות נפש לתורה ולאהבת חסד. ילדיהם אף זכו להתחנך במוסדות החשובים ביותר, שני בניהם הגדולים למדו בישיבת תפרח ובנותיהם החשובות נישאו לבני תורה שיראתם קודמת לחכמתם מישיבת קול תורה, ומישיבת גרודנא באר יעקב. 

בכל שלב מכריע בחייהם של בני הזוג היינו שותפים, והנה סיים בנם ישראל מאיר טולדנו, בחור נחמד עם הרבה מרץ את הישיבה הקטנה ולא התקבל לישיבות בעלות שם כאחיו, ולישיבות המדורגות ברמה פחות יוקרתית לא רצה ללכת, נותרה האפשרות להכניס אותו לישיבת גרודנא ובלחץ של מספר גורמים, לצערי, גם אני הייתי שותפה בזה, הוא התקבל לישיבת "גרודנא״ באשדוד, הגיע עידן הגיוס והנער סר למשמעתו של הרה״ג ר׳ שמואל אויערבך ולא הלך להתייצב, הגיעו כמה וכמה צווים, וההורים ביקשו שילך להתיצב, אבל הנער סרב בעקשנות. "אצלנו בישיבה שומעים לרב שמואל״. הגיעו משטרה צבאית פעם פעמיים ושלוש לבית ההורים ולא מצאה אותו, דבר שמבחינה חוקית החמיר את עונשו, עד שבסעודת פורים הפתיעו אותו שוטרים במדים, אסרו אותו והובילו אותו אל הכלא הצבאי. מאז חיי המשפחה אינם חיים, האב הרב שלום טולדנו הינו מפורסם בקהילת קודש אופקים תפרח כמתמיד שאין לו אח ורע, יהודי שמגיע לבית בערבי שבתות כשעה לפני כניסת השבת, עד אז הוא שקוע ראשו ורובו בעולמה של תורה והנה צרת הבן קפצה עליו והכריחה אותו לסגור את הגמרא ולהתרוצץ מעסקן לעסקן ליטול עצה מה לעשות, בו בזמן שבבית טולדנו תאניה ואניה, בני הבית שבורים ולא יודעים את נפשם מרוב צער. בירושלים, בחצרו של רב שמואל אויערבך מנהלים ״חינגאות״ סביב תפיסתו של הנער. יש בידם בשר תותחים לנהל על גבו מלחמות, ״אסיר עולם התורה״ זועקים הפאשקעווילים, נצא להפגנות, נאבק, נלחם, ואני שואלת: על מה?? והלא אתם הכנסתם אותו לשם?! והשאלה. הזאת רוויה בדם תמצית ליבי, משפחה שבנתה את עצמה בכזו נקיות וישרות, למה להרוס בהנף יד את היציבות של הבית ולהכניס אותם למחול שדים שכזה? 

"ומה עלה בגורלו של הנער? וכאן האבסורד הגדול!!! 

"ללכת ללשכת גיוס, לבצע הליך שלוקח לא יותר מחצי שעה. על זה נזעקו "שומרי החומות״ והרעישו עולם, זה ״יהרג ואל יעבור" אבל להמצא למעלה מ-50 יום בחברת פושעים מסוממים חלאת החברה הישראלית החילונית, לקבל השפלות יום יומיות מנשים מפקדות שיחסן אליך כאל אסיר שפל ומבצעות תרגילי השפלה כדי לשבור את רוחך, חיילות שמסתובבות בשטח בלבוש לא צנוע, זה לכתחילה זה ״קידוש ד'". הנער שקבל עידוד בלתי פוסק מהחצר הירושלמית האמין שהוא עושה קידוש ד' והוכנס מאחורי סורג ובריח, לליל הסדר קבל ישראל מאיר חופשה מבית הסוהר והגיע לביתו, במוצאי החג ביקשו אותו להגיע לביתו של ראש הישיבה, הר׳ שמואל אויערבך, האם התנגדה לכך ואמרה: "אנחנו לא צריכים את הפירסום והחגיגות״, אך מבית ראש הישיבה נאמר: שרב שמואל .אומר שלא צריד לשמוע לאמא, הנער נסע ללא ידיעת אמו לביתו של הרה״ג ש. אויערבך במכונית שרד, "לימוזינה״ בלע"ז, והתקבל בכבוד מלכים בשירים ובזמירות ״אסיר עולם התורה" מה יעשה נער שעלה לכותרות ומפטמים אותו בכבוד ובתהילה, ודאי שהדבר ערב לו ובפרט שהעטיפה לשם שמיים - וגדול הדור מחזק את ידיו. על זה נאמר: מפטמים עגלים על מנת לשוחטם. וההמשך היה, למחרת החג שהנער חזר לבית הסוהר הצבאי ומהר מאד הבין שהוא בצרה גדולה. אביו ואמו התרוצצו מדיון לדיון, בביהמ"ש נאמר להם שיש לו עורך דין מצוין ששכרו לו מטעם החצר, ההורים פנו אל הע"ד והלז אמר להם: אין לי אישור לדבר אתכם, לא אתם לקחתם אותי כעו"ד. האם התחננה לפניו אנחנו נשלם לך תעזור לנו, ברגע של אמת אמר לה העו"ד שבעצם שולחיו מעונינים שהוא לא ישתף פעולה עם ההורים, העורך דין היה בבחינת כסות עיניים ותפקידו היה לשרת את האינטרסים של ״הקנאים״ לדבר ד׳. 

"התרוצצות בלתי פוסקת מביקור לביקור בבית הסוהר הצבאי ומדיון לדיון בבית המשפט אלצו את האב ר' שלום טולדנו הצדיק לסגור את הגמרא ושברו את ליבו.

"סוף דבר, הבחור איבד את מעמדו כבן ישיבה ולמעשה מעמדו כחייל לכל דבר. הבחור התחייב להתגייס לצבא תוך 25 יום ובאם לא יתייצב דינו כעריק, באם יתפס עתיד שוב להכנס לבית הסוהר הצבאי כאחד העבריינים על החוק. כאשר בקשה האם את עזרתם של חבר הקנאים לדבר ד׳ לעזור לה בסבך, נענתה־ "אנחנו לא יכולים לעזור". יש לציין שלאחר 55 יום לשהותו בבית הסוהר, הגיעו ההורים לקחת אותו הביתה, והנה הם פוגשים בקבוצה הירושלמית שדרשה בתוקף לקחת אותו לירושלים לחגוג את שחרורו. אמו של ישראל מאיר עמדה מולם ואמרה: "את הנזק כבר עשיתם עכשיו אתם רוצים לרקוד על הדם???" ענה לה אחד מאנשי החצר הירושלמית: ״ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהם״. ענתה להם האם: ״אני בישלתי אותו?, אתם בישלתם אותו." 

"ואנחנו עדיין בעיצומה של הדרמה, הנער חזך לישיבה אך הוא שרוי בחרדה עצומה מה ילד יום. בשבת שלאחר חג השבועות נסעו רוב מנין בני הישיבה לביתם, והוא לא יכול היה להגיע הביתה מחשש שמא יתפס, היה עליו לחפש מקום מסתור. גם בני המשפחה שרויים בחרדה גדולה והארועים הקשים השאירו את חותמם על בני המשפחה שמרגישים קרבן לדמגוגיה זולה, האם מוכנה לספר באופן אישי לכל מבקש את העוולות הנוראות שנעשו לבחור ולמשפחה. היא מרגישה שאט נפש כלפי צבור שצועק קידוש ד' ועושה חילול ד' בלי סוף ומרחיק בנים תועים מאביהם שבשמים. 

"ברגע של אמת. אמר להם העו״ד שלולי הרעש התקשורתי וההפגנות הפרועות, היה יכול להוציא את הבחור בקלות מן הסבך. 

"את המכתב אני כותבת בלב דומע, שנים של עמל לקרב יהודים לאביהם שבשמים. שנים של השקעה ומסירות לעזור לבית להבנות בתמימות ובישרות. הבית של משפחת טולדנו נבנה במסירות נפש עצומה ללא תמיכה משפחתית. בית של לשם שמיים. באים אנשים ובזדון לבם מגצלים תמימות של נער, הופכים אותו ל״שהיד", ומגייסים אותו לבין שורותיהם חופרים בור מכניסים אותו לתוכו וצועקים ״הצילו". בארה"ב נותנים רוח גבית להתנהגות ברוטלית זו. מי שקרוב לעשיה בסמינר אופקים, יודע כמה יגע ויזע מושקע בחינוכה של כל תלמידה, כדי להוציא יקר מזולל. כמה יגיעות מתיגעים על מנת לבנות בתים ולהעמידם על תילם, והנה באים אנשים להרוס את הבית במלחמות שקריות, שולחים זרי פרחים, בקבוקי יין ומגדנות כדי לשמן את גלגלי התעמולה. 
הזו היא דרכה של תורה??? 

"כולנו סובלים בגלות אצל היהודים, אבל אבינו הזקן לימד אותנו איך מתמודדים עם ה"פריץ". 
שנים רבות שהיהדות החרדית מתמודדת עם שאלת הגיוס, חדשים לבקרים מתחדשות הגזירות, מכירה אני במעט את הנושא, מתוך שבעלי ר׳ יהודה עמית שליט"א, שעוסק מזה יותר מ־40 שנה בקירוב רחוקים לדרך התורה והיראה בישיבת "קרית מלאכי" ומתמודד עם אין ספור מקרים של ב־חורים שאינם בעלי מעמד של ״בן ישיבה״ בהיותם בעלי תשובה או יוצאי תיכונים חילוניים ומכיר את הסוגיה לאורכה ולרוחבה. הסוגיה היא קשה אבל ״בתחבולות תעשה לך מלחמה״. יש דרך לחפש פתרונות, אבל לא בהליכה של ראש בראש עם מערכת החוק שחזקה מאתנו פי כמה וכמה. 

"אחרי שהושגו הבנות כל שהם דרך העסקנים שלוחי דרבנן עם השלטונות, נוהגת החצר הירושלמית במדיניות של ״מושך באזני כלב", ומעוררת את הדוב מתרדמתו. ואני שואלת, מה יענו ליום דין אותם אנשי החצר על ששלחו נער שמור, חשפו אותו לחילוניות. ופגמו בטהרת הלב שלו, וכי הוא חזר לישיבה עם אותה נקיות שיצא ממנה??? האם יכול הוא ללמד ברוגע ובנחת כשעל ראשו מרחפת סכנת גיוס? האם באמת דאגו לרוחניות שלו? הם באמת דורשי טובתו??? 

"מכתבי רווי בצער ובכאב על משפחה שקשורים אנו אליה בקרבה עמוקה, שהוליכו אותם שולל וכשגילו את התרמית היה מאוחר... עכשיו הם משלמים על כך מחיר יקר. 

"ספור אחד מני רבים על כוחה של תעמולה שקרית המשאירה אנשים מדממים על אם הדרך וממשיכה לדרוס הלאה. 

"את המכתב הזה כתבתי בעידודה המלא של אם הבחור ישראל מאיר טולדנו, הנכונה להשיב לכל שואל ולספר את פרטי הפרשה למען הסיר את המסווה מעל פניהם של זורעי זרע הפירוד בעם ישראל, 
תפילתי לבורא עולם, שדברי היוצאים מלב שבור על המחלוקת במחנינו יאירו את המציאות באור הנכון, ונזכה במהרה שיקוים בנו הכתוב: "והאמת והשלום אהבו".

"החותמת בדמע, צ. עמית, רכזת חינוכית, סמינר אופקים", חותמת הרבנית את מכתבה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה