רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 7 ביוני 2017

ווארטים



הייתה קבוצה של חברים טובים שחגגו כל עשור. 
כאשר הגיעו לגיל 40 שאלו: היכן נחגוג? אחד אמר: נלך למסעדת ליאון. שאלו למה? אמר: ״יש שם מלצריות יפות״. טוב, הלכו לליאון. בגיל 50 אמרו: לאן נלך? אמר אחד מהם: נלך לליאון. אמרו למה? ענה: יש שם יין וסטייקים טובים. טוב, הלכו לליאון. בגיל 60 שוב הלכו לליאון. למה? כי יש שם מוסיקה שקטה. בגיל 70 שאלו: לאן נלך? אמרו: נלך לליאון. למה? כי יש שביל גישה נוח להליכונים. טוב, הגיעו לגיל 80. שאלו: לאן נלך? ענה אחד: בואו נלך לליאון. אז כולם ענו: רעיון טוב, אף פעם לא היינו שם....


מספרים שלפני כמה שנים, בעיירה לא גדולה, שודדים נכנסו לבנק ואחד מהם צעק:
"אל תזוזו! הכסף שייך לבנק. החיים שייכים לכם!״. מיד כל הנוכחים במקום נשכבו על הריצפה בשקט ובלי פאניקה.
זו דוגמה לאיך שניסוח נכון של משפט, יכול לגרום לכולם לשנות את תפיסת העולם שלהם.
אחת הנשים נשכבה על הריצפה באופן פרובוקטיבי. שודד ניגש אליה ואמר: "גברתי, זה שוד ולא אונס. בבקשה תתנהגי בהתאם."
זו דוגמה לאיך שצריך להתנהג מקצוען: להתמקד במטרה.
בזמן הבריחה מהבנק, השודד הצעיר (בעל תואר ראשון) אמר למבוגר ביותר (שבקושי סיים בית ספר יסודי):
"היי, אולי נספור כמה שדדנו?" הזקן ענה לו: "אל תהיה טיפש. זה המון כסף. בוא נחכה שיגידו בחדשות כמה כסף נשדד מהבנק"
זו דוגמה לאיך שנסיון חיים חשוב יותר מכל תואר.
אחרי השוד, המנהל של הבנק אמר לרואה החשבון שלו: "בוא נתקשר למשטרה״. רואה החשבון אמר:
"חכה, לפני שנעשה את זה בוא נוסיף לסכום השוד את ה-800 אלף שהעברנו לעצמנו לפני כמה חודשים ונגיד שגם אותם גנבו"
זו דוגמה לניצול הזדמנויות.
למחרת דיווחו שהבנק נשדד על סכום של 3 מליון. השודדים ספרו את הכסף אבל גילו רק מליון אחד. השודדים התחילו לרטון:
"סיכנו את החיים שלנו בשביל מליון אחד, בזמן שהנהלת הבנק שדדה 2 מליון ולא מצמצו בכלל. אולי עדיף ללמוד איך עובדת המערכת, במקום להיות שודד רגיל?"
זו דוגמה לאיך שידע יכול להיות שימושי יותר מכוח.
מוסר ההשכל:
תן לבן אדם אקדח, והוא יכול לשדוד בנק.
תן לבן אדם בנק, והוא יכול לשדוד עם.
ולאקטואליה הישראלית:
כשעם שלם נשדד, וקורא לזה: "תספורת" או "שכר מנכ"לים ולא מגיב - זו דוגמא לעם מטומטם, שעוד חושב עצמו לעם נבחר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה