רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 14 ביוני 2017

דברי מחשבה ועמקות מפי *כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א* שנכתבו בזמן המיצר מתוך הקונטרס העומד לצאת לאור *מחשבת הנפש (חלק ט)*

לכל אדם יש בנפש שלו זכרונות מהעבר, הכרת הטוב לאנשים מסויימים שעמדו איתו בשעות ובזמנים קשים. אך האדם צריך לפרק את המטענים ואת המחשבות בנפשו, וכל אדם וכל טובה אשר נעשתה לו, ההכרת הטוב היא בצורה שונה לגמרי. אין דומה הכרת הטוב להורים שגידלו אותך, להכרת הטוב לחבר אשר עמד איתך בימי נעוריך. 

האדם צריך לסדר בסדר מסויים את העבר, את ההכרת הטוב, את המחויבות שלו בחיים. ואם האדם סוחב את כל הדברים בצורה דומה ובצורה משונה, בסוף לא יצליח להתקיים ויאבד את העיקר.

היה מעשה בחמישה כפריים אשר נכנסו לעיר עם סירה ענקית על ראשם, וכך היו הולכים בשוק. כל יושבי העיר לא הבינו מדוע הכפריים היו מרימים סירה כל כך כבדה על גבם, בעוד רגע הם קורסים תחת מסעם, הספינה הייתה כבדה מאוד. עצר אותם חכם אחד ושאל, מדוע אתם כך מרימים את הספינה? ענו ואמרו לו הכפריים, לעולם לא נניח אותה, היא הצילה אותנו לפני כמה ימים. היינו בצד השני של הנהר וירד הלילה, ושם יש חיות רעות. ואם לא הייתה הספינה, החיות היו טורפות אותנו, לכן לנצח נשמור אמונים לספינה, ונרים אותה על ראש תפארתנו. 

הנה החכם שישמע דברים אלו לא יוכל להבינם, לספינה טוב יותר שתישאר במים. אך אותם כפריים כך מרגישים, שמכירים טובה לספינה שהצילה אותם.

הרבה מהכרת הטוב שאנשים חושבים שמחזירים לשני, הם חורבן לשני או נזק. האדם צריך לבדוק בנפשו לפני שמכיר טובה, איך מכיר טובה ואיך מחזיר, איך בונה נכון את מהלך חייו.

שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה