שבת קורח - ושמואל אויערבך

אדם קרוב אצל עצמו הוא לא יכול להעיד על עצמו כי כוונותיו לשם שמים, גם אם הוא חושב כך כשהדבר נוגע לו הוא האחרון שיכול לקבוע אם זה לשם שמים, לשם כך צריכים שלישי שהוא יכריע אם זה לשם שמים

כשבנות צלפחד אמרו למשה רבינו אבינו לא היה בעדת קרח הוא כבר לא יכל לפסוק, מפני שהיה כאן נגיעה

כשפרצה המלחמה הגדולה ברחוב הליטאי היה זה המשגיח ר' דן סגל שהתרוצץ מבית ר' שמואל אויערבך לביתו של מרן הגראי"ל שטיינמן בנסיון להשכין שלום, - הוא בידידות עם שניהם - ר' שמואל אויערבך לא היה מוכן להכניע עצמו להרב שטיינמן, הוא רצה להנהיג, ניסה כל מיני דרכים איך להיות חלק מההנהגה, הרב שטיינמן הציע לו להיות שני לו והוא לא הסכים, הוא תבע תביעות על גבי תביעות שפירושם היה להרבות את המחלוקת הפנימית

המשגיח ר' דן התקשה לקבל את גישת ר' שמואל אויערבך ודחה את טענותיו, אבל היה זה ר' שמואל שטען כי הוא מתכוון לשם שמים וכי הוא מחזק את המחלוקת ונותן יד לפילוג 'לשם שמים', ר' דן סגל כאן קם ואמר כי אם הכוונה 'לשם שמים' הוא כבר לא יכול לעשות יותר כלום, ועזב את הארץ לתקופה ארוכה מאוד

שאלה אחת קשה למשגיח ר' דן היא, מדוע הוא לא אמר לו כי אדם קרוב אצל עצמו והוא לא יכול לומר כי הוא מתכוון לשם שמים, מפני שאולי הוא טועה, רק שלישי יכול להכריע בשאלה הזו, מקורבי ר' דן אומרים לי כי הוא רמז לו בתקוה שיבין בעצמו הוא לא רצה לפגוע בו, אבל הוא המשיך לעמוד על כך שכל כוונותיו לשם שמים

עתה השאלה היא, האם קרח לא התכוון לשם שמים? האם הוא לא רצה את הכהונה לשם שמים? מי שילמד את טענות קרח וטענות ר' שמואל אויערבך היו להם את אותם הטענות, הכוונות שלנו הם רק לשם שמים, התורה מלמדת אותנו שברגע שמדובר בנגיעה, אתה לא יכול יותר לקבוע מה לשם שמים

הפלא הגדול הוא על ר' שמואל אויערבך בעצמו איך זה שהוא לא קלט כי הוא לא יכול להכריע בנושא שכזה, וכי היה עליו לפנות לצד שלישי אובייקטיבי שהוא יחליט אם כוונותיו לשם שמים. היום חמש שנים מאוחר יותר אפשר לקבוע בוודאות מוחלטת כי לא היו אלו כוונות לשם שמים, מפני שאם היה זה לשם שמים הוא היה מצליח בגדול, הכל היה נראה אחרת, סוג המאבק כפי שהתנהל הוכיח כי אין כאן כוונה לשם שמים, ההיפך, הסטרא אחרא התלבש עליו בצורת 'שם שמים'

אין זה סוד כי הייצר הרע והסטרא אחרא וכוחות רעים אחרים משחקים 'צדקות' ו'פרומקייט' מפני שרק כך הם מצליחים, אם יבואו ויאמרו בצורה פשוטה לכו תחטאו יסלקו אותם לא ירצו לשמוע, אבל כשאומרים להם כי זה 'לשם שמים' כבר לא שואלים האם הטיעון הזה בא מכוחות פסולים ולא טובים שמבקשים להכשיל אותך מקבלים מיד וצועקים כי הכוונה לשם שמים

מי שילמד את פרשת קרח, מה רצה קרח וילמד את שמואל אויערבך, זה כל כך דומה שניהם ביקשו 'לשם שמים' ההבדל היחיד שבכל זאת מצאתי ביניהם, שקרח פיקח היה ולכן שואלים מה ראה לשטות זו, שמואל אויערבך לא היה פיקח כלל, ולכן לא אשאל מה ראה לשטות זו

חיים שאולזון