ליצמן, הצביעות, והשבת

הוא משחק אותה יפה, אומר כי הוא סומך על הרבנים והאדמורי"ם, מעניין האם גם בערד הוא סמך עליהם או ששמה כאשר מדובר באינטרס מפלגתי סיעתי הוא כבר לא סמך על אף אחד וקרא למלחמה

מדובר בחילול שבת מן הגדולים ביותר בארץ ישראל, אין חילול שבת אחר בהיקף שכזה בכל השנה, וגם אם נכון שהיו שנים שלא עשו מזה ענין, האם זו סיבה מדוע שעכשיו לא לעשות מזה ענין, האם מפני שבתל אביב חיללו שבת עשרות שנים, לכן צריך להסכים כי ממשיכים לחלל שבת?

ומה עם בג"ץ? האם שכח ליצמן כי עתה מתמודדים עם מצב חדש ודוקא זו סיבה מדוע עלינו להקפיד יותר להוכיח כי אנחנו לא מוותרים בכל מה שקשור בחילול שבת, מפני שאם אנו לא עושים מזה ענין, מדוע שאחרים בכלל יתחשבו בנו בענין

ליצמן, אם זה לא היה מירון אלא ערד, היית אתה עומד בראש החץ במלחמה הזו, בסיבוב הזה האינטרס הפוליטי הוא לא להתערב אז אתה משחק אותה סומך על הרבנים, מפלגה שחרתה על דגלה את 'השבת' בשעה שכזו חייבת לעמוד בראש החץ של הלוחמים למען השבת, מפני שאם כאן אתם שותקים, סימן שאין לכם כל ענין עם השבת

שים לב מר ליצמן, החברים שלך בסיעתך לוחמים נגד גן החיות בשבת, אבל כלל לא מזיז להם שאלפים יחללו שבת במירון

ולבסוף, רוב רובם של הרבנים נגד המעשה שעושים בויאן, המרא דאתרא של מירון פסק כי אסורות ההדלקות לפני 4 בבוקר, ובבויאן החליטו לצפצף עליו, מה קורה כאן על מי אתה סומך, על רבנים מעודדי החילול שבת או הלוחמים נגד החילול שבת?

חיים שאולזון