רשימת הבלוגים שלי

יום שני, 10 באפריל 2017

הנמנעים לקחת תרופות מפני שאינן כשרות לפסח - אלו אינם חרדים ומהדרים אלא רשעים ורוצחים

תשובה מאת הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א

הנה נראה להעיר הערה נחוצה ביותר בענין השימוש בתרופות בפסח הוא השמירה והזהירות המופלגת לא להכשל חלילה וחס בנטילת תרופות שאין כשרותן לפסח מבוררת. כל מדריך כשרות מכובד מייחד את חלקה הגדול של החוברת לרשימה מדוקדקת של התרופות הכשרות ואותן שאינן כשרות ואף מקימים מוקדים מיוחדיםשדרכם יוכלו לברר – כל אלו שלא היה סיפק בידם להגיע לבירור – את כשרותן שלהתרופות למיניהם השונים.

וכך חודרים הרתיעה והפחד בלבות שלומי אמוניישראל והמה בודקים בשבע חקירות ובדיקות את מלאי התרופות אשר הם משתמשיםבהם שלמען השם יופיעו אף הם ברשימה הגואלת בכדי שח"ו לא יבואו לידי כשלוןותקלה כי הדבר מתקבל אצלם כמכשול של חמץ בפסח ר"ל.

והדברים באו עד כדי כך ששבוע לאחר הפסח פנהאלי אברך ירא שמים וברוב תמימותו הוא שואלני על תרופה מסויימת האם היאמופיעה ברשימה של התרופות הכשרות לפסח, וכששאלתיו בתמיה: והרי כבר עברעלינו חג הפסח לטובה בס"ד, ומה עניין יש לך בכשרות התרופות? השיבני שהוארוצה לדעת אם מותר לו להשתמש בהם עתה, משום איסורא "דחמץ שעבר עליו הפסח".

ולפני חג הפסח נשאלתי ע"י אדם אחד, על אודותאביו שהוא חולה במחלה סופנית חשוכת מרפא ל"ע ר"ל, והוא דועך והולך, וקיימתתרופה מסויימת אשר היא עדיין מחזיקה אותו במצב טוב יחסי, ולצערו אין אותהתרופה מופיעה ברשימת התרופות הכשרה, והוא אובד עצות מה יהא על אביו בימיםהאלה, האם יש איזה היתר ליטול את אותן התרופות? ולא חלי ולא מרגיש האיגברא כי נפש הוא חובל, והשואל בזה הרי הוא שופך דמים.

וכתוצאה מהשקפה משובשת זו באים יהודים רביםלידי סכנת נפשות וחשש סכנה, שהרי היהודים החרדים לדבר ה', ובפרט בזהירותיתירה מחשש חמץ בפסח, באים לידי מסקנא שמדוע להם להשתמש בדברים כאלו שהםבגדר "הורה בה חכם", והם עושים לעצמם חשבונות של מה בכך, שבודאי לא יזיקלהם אם לא יטלו את התרופות הקבועות שלהם במשך שבעת ימי חג הפסח, והם משליםאת עצמם ברוב תמימות שאף על כיוצא בזה נאמר: שומר מצוה לא ידע דבר רע.

והמציאות בשטח מוכיחה, שהרבה אנשים מבוגריםחולניים הנזקקים לטיפול תרופתי קבוע, יש אצלם נסיגה משמעותית מבריאותםהתקינה בימי הפסח, וביודעי ומכירי קאמינא, מאנשים רבים ששבועות מספר לאחרכלות הפסח עדיין לא חזרו למצב בריאותם הקודם. ואנא עובדא ידענא, באברך אחדאשר היה עליו ליטול תרופות מחמת חולשת בריאות נפשו, וכשהגיע חג הפסח מנעעצמו מליטלם, ומצב בריאותו הדרדר עד שבאמצע ימי חול המועד זרק עצמו מגגביתו ר"ל.

ולכן מצאתי חובה בנפשי לפרסם בשער בת רביםבהסכמת מרנן ורבנן בעל שבט הלוי והגרי"ש אלישיב שליט"א, שכל אותם אנשיםשנוטלים תרופות מחמת בעיות רפואיות כגון לחץ דם, סכרת, או חולי לב, כליותושאר אברים פנימיים, וכן אלה הסובלים מבעיות נפשיות וכדו', רשאים לקחתתרופותיהם בלי חשש ופיקפוק כלל, בין אם הם מופיעים ברשימת התרופות הכשרותובין אם אינם מופעים.

ויתירה מזו, אפילו אם יש ברשימת התרופותתרופה מעין זו שהיא כשרה לפסח, אסור באיסור גמור לשנות מן התרופה הקבועהלתרופה אחרת, דעצם השינוי יכול לגרום סיבוכים שונים ובעיות רפואיות שלאניתן לצפותם מראש.

ולכן כל הירא וחרד לדבר ה', ונפשו איוותהלקיים מצות "ונשמרתם לנפשותיכם" ככל משפטה וחוקתה, לא ישנה מאומה מןהתרופות הקבועות שהוא משתמש בהם, והכל מותרים והכל שרויים, אין בהם לא שמץשל איסור או חשש איסור כלל וכלל.

טעמא דהא מילתא דהרי רובא דרובא של אותןהתרופות המצויות בידינו כהיום הם נפסלו מכבר מאכילת כלב מלפני פסח, וכיוןשכן פקע איסורא דידהו מכל וכל, וכדאיתא בגמ' פסחים (דף כא:): חרכו לפניזמנו מותר בהנאה לאחר זמנו. ואפילו לפי דברי הרא"ש שם דמכל מקום האכילהאסורה משום דבהכי אחשביה להאי אכילה ומיתסר, מיהא מדרבנן וכדברי הט"זבאו"ח סי' תמ"ב סק"ח, היינו דוקא היכא דשייכא האי טעמא ד"אחשביה", וכמבוארלהדיא ביד אברהם (יור"ד סי' פ"ז) וכן פשיטא ליה לבעל האג"מ (בשו"ת או"חח"ב).

וכן מבואר בחזו"א (או"ח סי' קט"ז סק"ח) דאיהונמי נקט בפשיטות להתיר ומטעמא אחרינא, דכיון דיש בתרופה תערובת של דבריםאחרים המותרים ממילא אין שייך בכה"ג לומר ד"אחשביה" לאכילת חמץ. [ובמק"אנתבאר בס"ד בארוכה הא מילתא].

ומהאי טעמא פשוט וברור ככל מאי דכתיבנא לעיל,והמחמירים בזה אינם אלא מן המתמיהים, ועתידים ליתן על כך את הדין, כנלענ"דבס"ד להלכה ולמעשה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.