בין אידיאולוגיה - למזיקים

עושה רושם כי איבדו פרופורציה וכיוון, במה שקורה בחדשים האחרונים ובפרט בשבועות האחרונים בהשתוללות של המחבלים משערי חסד ברחבי הארץ, ישנם מי שחושבים שעדיין מתווכחים על אידיאולוגיה זו או אחרת, כאן טעותם, הנושא האידיאולוגי נמחק כבר מזמן מפני שעברנו לנושא אחר לגמרי והוא שיטת המאבק, האם מותר להזיק לציבור בצורה כפי שהם מזיקים, ועל כולם האם מותר עוד לשבת בחיבוק ידיים ולאפשר להם לעשות מה שעולה על רוחם ולהטביע את הספינה כולה

יש הבדל ענק במאבק כשאתה עושה בביתך ואינך רוצה שאיש יתערב. לגיטימי לתבוע לתת לכל אדם להאמין באמונתו וזה זכותם של המחבלים משערי חסד., אבל לא כשכולנו נמצאים בספינה אחת והם חופרים בה בור ומטביעים את הספינה כולה

הדברים התגלגלו לכדי כך, שהשתוללותם מזיקה לחרדים כולם, החילוני אינו מבחין בין שונא למחבל, ואפילו לא בין איש נטורי קרתא לחצי מזרחניק, עבורם כולנו 'חרדים' ומשניאים את כולנו עליהם. זה לא היה כל כך איכפת לי אם זה לא היה גורם למצב אחר והוא התגברות האנטי חרדיות ברחוב החילוני שמטרתו לחסל את העתיד החרדי בארץ ישראל

כל עוד המחבלים אינם מפריעים ליהודי חרדי אחר, אסור להפריע להם ושיעשו מה שהם רוצים, אבל ברגע שהם עושים מעשים שבגללם הציבור כולו סובל, חובתנו להתקומם ולקרא עליהם למלחמה ובכל דרך, הם מכים בנו נכה בהם, פה מדובר בשאלת חיים, הם החליטו לאבד עצמם לדעת, ולקחת עימם יחד עם היהדות החרדית כולה, אסור להרשות זאת חייבים אנו להתקומם ולקרא למלחמה עליהם

שוב, לא על האידיאולוגיה שלהם, לא זה הויכוח עתה, אלא על המעשים שלהם, מפני שהם מזיקים לכל יחיד ויחיד ביהדות החרדית וזכותנו המלאה להלחם ברודפנו

חיים שאולזון