רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 14 באפריל 2017

שר הפנים אריה דרעי מתעלם ממכירת חמץ בעיצומה של הפסח בחוצות תל אביב‎

*בת"א לא פסחו על החמץ: "כאן החוקים אחרים"*

*בירות שנמזגות כמים, שליחי פיצה שמעמיסים מגשים, ריח פסטה וטוסטים באוויר ושלט שאומר באופן ברור "כאן לא כשר". בסיור ברחובות ת"א לא נראה זכר לחוק החמץ. יפו היא כבר לא יעד לדורשי בצק, שמשיגים הכול מתחת לבית*

אסף קמר | ynet

"כאן זו תל אביב, כאן החוקים שונים". זו הייתה המנטרה שחזרה על עצמה כל פעם ששאלנו על צריכת החמץ הפומבית בחלק מרחובותיה. שליחי הפיצה העידו שקצב ההזמנות לא נחלש, על אף הפסח, והדבר היחיד שעוד אפשר היה לקשר לחג הוא שלט מאיר עיניים באחד מבתי העסק המקומיים, שהבהיר: "המקום אינו שומר כשרות לפסח".

חוק החמץ משנת 1986 לא מעניין כאן כמעט איש. כתוב בו במפורש שאין להציג או לצרוך בפומבי חמץ בפסח. לא פיתה, לא לחמניה, לא לחם, לא פיצה ולא כל מוצר אחר המכיל קמח. אז חוק יש, אבל בתל אביב לא ממש מתרגשים. ברזי הבירה עובדים שעות נוספות, השליחים של הפיצה מעמיסים מגשים כאילו אין פסח, והלקוחות עומדים בתור. "רוב האנשים שאתה רואה בתור לפיצה לא נולדו בת"א, אלא עברו לכאן מכל מיני מקומות בארץ. כאן הם יכולים לחיות איך שהם רוצים", מנסה אחד העומדים בתור להסביר.

פעם, כשייסדו את המדינה, נדיר היה לראות מכירת חמץ בפומבי. ככל שחלפו השנים כך גם ההשקפות הדתיות של התושבים השתנו, עד כדי כך שנזקקו לחוק החמץ, שכמובן הוביל לטענות בדבר כפייה דתית.

מי שחשב שהחוק יעשה סדר גילה שגם שרי הפנים אוכפים אותו לפי ההשקפה שלהם. *אלי ישי, שאז עוד היה חלק מש"ס, דאג בשנת 2001 לשלוח פקחים דרוזים ("סיירת חמץ") שקנסו מספר מצומצם של בתי עסק ב-360 שקל כל אחד*. אברהם פורז לעומתו, שר הפנים מטעם שינוי ב-2003, הודיע מראש שהוא "עסוק בעניינים בוערים יותר מאשר לבדוק בצלחות של יושבי המסעדות". בשנת 2008 נדרש לכך אפילו בית המשפט, שביטל כתבי אישום נגד מספר מסעדות בירושלים וקבע כי מכירה בתוך מסעדה אינה הצגת חמץ במקום ציבורי.
השר דרעי שר הפנים היחיד שמתעלם מקדושת החג ולא שולח פקחים

*לא רק ביפו*

הפתרון שמצאו בתל אביב (ולא רק שם, יש להודות) הוא לנסוע ליפו, שם בעלי העסקים הערבים ממשיכים לעבוד כרגיל ומגדילים הכנסות. כעת דומה שאפשר גם לעשות זאת בתל אביב עצמה, בצפונה, שם אפשר לאכול בפיצרייה הקבועה שלך, לשתות בירה בפאב השכונתי, לאכול פסטה וטוסטים, ולקנות מאפים טריים במכולת. אם לא תרצה לצאת מהבית, יש גם פרסומות בפייסבוק לחמץ בפסח - עם שליחות עד הבית.

"אנחנו לא שומרים כשרות ואוכלים חמץ בפסח", מסביר אחד הילדים שיושב עם משפחתו במסעדת פסטה איטלקית ברחוב דיזנגוף. "אנחנו מקיימים מנהגים יהודיים אחרים כמו הדלקת נרות בערב שבת. בכללי כאן בתל אביב אף אחד לא שומר כשרות. ככה זה".

*ממשרד הפנים נמסר בתגובה:* "בהתאם לחוק החמץ, בעל עסק לא יציג בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה, לא כולל יישובים בהם מרבית התושבים אינם יהודים. פקחי החמץ הם עובדי הרשות המקומית אשר מינויים מאושר על ידי משרד הפנים. האכיפה מתבצעת אך ורק על ידי הרשות המקומית ויש לפנות אליהם לקבלת נתונים".

*בעיריית תל אביב-יפו אומרים* כי במקרה שבו יעברו מסעדות על החוק יוגשו כתבי אישום: "תל אביב-יפו היא עיר חופשית, אך עם זאת אוכפת את החוק האוסר

הצגת חמץ בפומבי. פקחי העירייה שהוסמכו לאכיפת חוק זה מבצעים ביקורות שוטפות במהלך החג. במידה ויתגלו עבירות של הצגת חמץ בפומבי אוכפת העירייה באמצעות הגשת כתב אישום ולא באמצעות דוחות. לשמחת העירייה, ניסיון העבר מלמד שרוב בתי העסק מתחשבים ברגשות הציבור המקיים את מצוות החג ואינם מבצעים עבירות בפומבי. ככל שיאותרו חריגים הם יטופלו. יש לציין כי ניתן לדווח למוקד 106 בגין הצגת חמץ בפרהסיה וככל שימצא בסיס חוקי תתבצע אכיפה".

*ח"כ זנדברג תציע: לבטל את חוק החמץ*

עם או בלי קשר לתל אביב, מתעתדת חבר הכנסת תמר זנדברג (מרצ) להניח הצעת חוק לביטול החוק האוסר הצגת חמץ בפומבי. לדברי מי שהייתה בעבר חברת מועצת העיר תל אביב-יפו, מדובר בחוק מיותר שאין לו מקום במדינה דמוקרטית, וכי הוא משמש קבוצת דת קיצוניות לצורכי כפייה ואף נבע מלכתחילה ממאבקי שליטה ולא כמנהג יהודי.

"ישראל היא לא מדינת הלכה. מי שמעוניין להימנע מקניית ואכילת חמץ יכול לעשות כן אבל אין לדרוש זאת באמצעות חקיקה", היא מסבירה. "מי שרצה להימנע מאכילת חמץ בפסח עשה זאת בהצלחה גם לפני חקיקת החוק ויוכל לעשות זאת גם לאחר ביטולו. ההחלטה בנוגע לאכילת חמץ היא אישית ואין מקום למחוקק להתערב בה באמצעות הטלת מגבלות ואיום בסנקציות פליליות".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה