רשימת הבלוגים שלי

יום שני, 10 באפריל 2017

זמן חרותינו - מן השקר ה'השקפיסטי'

חג הפסח הוא זמן לחשבון נפש, האם זכינו לחרות או שמא אנו ממשיכים לחיות בעבדות קשה ולא מצליחים להשתחרר אפילו לא למינימום של חרות, המציאות היא לדאבוננו שבחלק גדול מן הציבור במיוחד אצל הצעירים אין עוד חרות כלל, ההשתייכות המפלגתית מכתיבה את כיוון מחשבתך, לקחו ממנו את החרות הוא לא מרגיש כמה עבד הוא, זה קורה אצל כולם מקצה לקצה

האמת כואבת לומר, כי המציאות החרדית היא מציאות של עבדות מפני שנוטלים ממך ביום הראשון את היכולת לחרות המחשבה, אין לך רשות לחשוב אתה חייב לשמוע לקבל ולעשות כפי שיורו לך ולא כפי שצריך להיות, הנוסחאות הקבועות ידועות כי אתה לא מסוגל להבין את מה שה'גדול' או ה'אדמו"ר' מבין ועליך לקבל זאת לכאן או לכאן. יש בדרך הזו מעלה גדולה לרבים שהם בבחינת התם ושאינו יודע לשאול, אבל השאלה היא האם מותר לחכם ואפילו לרשע לקבל את הדרך הזו במיוחד בזמנינו

מציאות היא, כי אין עוד דרך אחת בעולם החרדי, אין אפילו שני דרכים, יש מאות דרכים, כל אדמו"ר כל ראש ישיבה כל מנהיג של קהילה מוביל לדרך אחרת, וכל תלמיד חסיד או חבר הקהילה יוכיח לך במאה אלף הוכחות מדוע דרכו היא הצודקת. הוא החליט כי הגדול שלו הוא הגדול של כל הגדולים וכי אין גדול ממנו, ובדרך הזו אנו חיים חיי עבדות קשה, מפני שלעולם לא נגיע לחקר האמת. רק מי שמסוגל ויכול להשתחרר מכל אלו ולחשוב מתוך רצון להגיע לאמת האמיתית זו שניתנה לנו מסיני, בזמנינו בקושי יצליח מפני שלא הכל מותר לשאול, אבל לפחות יהיה בכיוון האמת

קורה משהו שמעטים שמים לב אליו מה קרה ל'השקפה' הליטאית, לפני עשרים וחמש שנה פיתחו 'השקפה' שכאילו הליטאים כולם הסכימו עימה, והנה בואו וראו מה קרה לה, לא עוד 'השקפה' אחת אלא הרבה השקפות, המחבלים מפרשים אותה ככה, השונאים ככה ואחרים אחרת, כולם חיים 'השקפה' אבל מה שהשקפה בשערי חסד היא סם המות בבני ברק ומה שחיים ברחוב חזון איש היא קרירות ועמלק בשערי חסד

מתברר, כי מעולם לא היתה 'השקפה' שהכל קיבלו אותה, היתה זו 'השקפה' שהכתיבו אותה בכח, חששו לומר מילה שמא יבולע לך, כפי שקרה לרבנים הגאונים רבי חיים גריינימן זצ"ל ולהבדל לחיים לגאונים רבי אהרן לייב שטיינמן רבי דב לנדו לאחר מכתבו הידוע, הם ראו איזה נזק מביאה 'השקפה' זו לעתיד עולם הישיבה, אבל המשיכו להכתיב אותה בתקוה כי זו תתפוס ומה קרה בסופו של דבר, היא אינה קיימת עוד, אלו משערי חסד הקצינו ואלו מבני ברק אומרים במפורש כי מה שהכתיבו בכח הם לא יחיו על פי מה שהכתיב איזה לבלר מושחת במידות ובמעשים, ומן ה'השקפה' הזו המקורית אין עוד דבר וחצי דבר

כן, לכולם יש 'השקפה' אבל היא כבר אחרת לגמרי היא כבר לא אותה השקפה, זו התפוצצה להם בפרצוף, היום אין עוד מי שמעוניין ורוצה באותה 'השקפה' מפני שהיא לא משרתת עוד אף אחד

אם אז היינו מן היחידים שכתבנו מאות רשימות להסביר מדוע זו עקומה ואינה ברת קיום, היום המציאות היא זו שעשתה זאת, אין צורך עוד להסביר, זו התפוצצה להם בפרצוף עד כדי שדוקא זו הרסה את הישיבות הליטאיות, זו פילגה את הציבור הזה, וזו שעוסקת כבר כמה שנים איך וכיצד לטנף זה את זה בצורה הכי מגעילה, עד כדי שאין עוד אוייב לציבור הליטאי ול'השקפה' יותר מן הציבור הליטאי

בערב חג הפסח השנה החרות היא שלימה ואמיתית מאותה השקפה שכל כולה היה הרס עולם הישיבות הרס המוסר הרס החינוך, הרס כל מה שרצינו אחרת ומתמודדים עם מצב שרק מזיקים מן הסוג הגרוע ביותר הצליחו להביא על עולם הישיבות והעולם החרדי

חיים שאולזון

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה