ההבדל התהומי בין הרב עובדיה יוסף לבנו יצחק אשר לעולם לא יצליח להכנס לנעלי אביו

הוא עשה זאת כמה פעמים ובמוצאי שבת שוב הוא ירד על רב מי שהוא לא מגיע לקרסולי קרסוליו בשום תחום לא בהלכה לא בלימוד ולא באנושות, הוא חושב שעל ידי שיירד על רבנים הוא יעשה מעצמו משהו ואינו קולט כי הבדל תהומי בין אביו אליו, האבא שלו מותר היה לו לרדת על מי שרצה, וגם אז הוא מאוד נזהר ולא הרחיק פרט כשהגיעו מים עד נפש, יצחק יוסף הבן לא שנא ולא פירש לא הגיע לקרסולי הקרסול של אביו בשום תחום והוא האחרון שיכול לרדת על רבנים אחרים במיוחד מי שהם הרבה מעליו

ההבדל הגדול בין אז להיום הוא, כשהרב עובדיה יוסף דיבר היה זה מלא חן, גם כשקילל וגידף את זה או אחר, קיבלו את זה מפני שראו כי האמת מדברת מגרונו, גם אם חלקו עליו וגם אם היו מי שסברו כי הוא טועה הכל הודו כי הוא לא עושה זאת חלילה משחיתות אלא מתוך איך שהוא מבין באמת. הבן יצחק לו יש פה ג'ורה ככה ולא אחרת, אין בו כלום, כל מילה שניה שלו מלאה גידופים ונפילות על אחרים אין בו לא חן ולא טוב, הוא בנוי על שלילה עד כדי שהוא החליף את הסדר, בעוד אצל אביו ברוב דרשותיו שמעת חיוב, אצל הבן יוסף כל נאומיו הם שלילה אחת גדולה

וכאן אני מגיע לנקודה הכי חשובה ועל יצחק יוסף לקלוט זאת אחרת הוא לא יצליח בחיים ואף יגרום שביום מן הימים יקלוט כי הרס לעצמו במו ידיו את המעט שיש לו שגם זה לא יהיה לו עוד

בכל דורות עם ישראל חלקו על התנאים האמוראים הגאונים וכל מי שפסקו לכאן או לכאן, לא היה מי גדול יותר מרבי עקיבא אחרי משה רבנו מבחינת תורה והלכה, וכל כך הרבה חולקים על רבי עקיבא ולא נראה כי יש מי שמתקומם ופוער פיו בשפת ג'ורה כמו של יצחק יוסף כשמי חולק על פסק זה או אחר שלו או של אביו, מותר לחלוק ככה זה היה בכל הדורות ואדרבה, הנושא עולה לדיון ולפלפול. אם יצחק יוסף היה משיב על הדברים ומתפלפל להוכיח אחרת מילא, אבל להתנפל בשפה מלוכלכת זה מתאים לבני הדודים מהאיסלם ולא למי שרוצה להיות פוסק בעם היהודי

אם יצחק יוסף לא ישטוף את פיו בסבון חזק שינקה אותו בצורה שבעתיד יזהר וידבר בדרך ארץ לרבנים בעניני פסיקה והלכה, הוא יחטוף מכל הצדדים, מפני שהוא לא שוה שבכלל יתייחסו אליו, ולולא החזיק בתפקיד שיש ציבור שמעריך ומכבד אותו, כבר מזמן היו עושים ממנו קציצות

חיים שאולזון