רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 24 במרץ 2017

איך זה שנשים לאחר חתונתן המשיכו לזנות עם ראש ישיבה ומשגיח ולא קלטו כי עליהם לזעוק - מי אשם במצב הזה?

היהדות החרדית מתמודדת עם מצבים קשים שרובם לא נחשפים, לאחרונה נחשף רק מעין דמעין מבעיה משפחתית כזו אשר בנות ונשים מעונות על ידי מי שמעליהם, לעיתים זה אבא ולעיתים דוד ולעיתים גורמים אחרים ואינן יודעות איך להתמודד עם זה. מציאות היא שבמקרים שהתגלו למדנו כי נשים עברו עינויים משפילים, מילא בגיל צעיר נקבל שעדיין לא היו בשלות להבין מה עליהן לעשות אבל איך זה שהמשיך שנים כולל אחרי החתונה והן לא נאבקו לעשות את המינימום לעצור את זה

בימים אלה מתחולל בבית המשפט מאבק קשה של מי שעונו על ידי המשגיח נפתלי מקלב הטוען כי מה שעשה היה בהסכמה ולכן מגיל 18 אי אפשר להאשימו. המעונות מנגד במיוחד הגדולה שבהן טוענת כי זה נעשה שלא בהסכמה, וזה נמשך שנים לאחר נישואיה, והשאלה היא מדוע היא לא עשתה כלום בכל הזמנים, רק לאחר שנודע לה כי הוא מתעסק עם האחות הקטנה היא קמה עליו לעצור בעד מעשיו, איך זה שאשה שהיא גם מחנכת בסמינר ידוע לא קלטה את המינימום הזה בגיל שלכאורה כבר היתה צריכה להבין כי מדובר במעשה שהוא מן החמורים ביותר

איני נכנס כרגע לעצם הדיון מי צודק, ואיך הענין הזה יגמר, עיסקת הטיעון בוטלה מפני שאי אפשר להגיע להסכמה בענין הזה, אני עובר לסוגיא אחרת שחייבת להעסיק אותנו, איך זה שנשים בגיל כזה לא מבינות כי הן עושות מעשה שזועק לשמים כזה שאפילו אצל הגרועים שבאומות לא עושים כך

קורה משהו חמור מאוד בציבור החרדי, אנו מדלגים על חלקים חשובים מאוד בתחומים שזקוקים להם לחינוך. ישנן הרבה מעונות החוששות לפתוח את הפה מפני שמדובר בנושא שהוא טאבו, חוששות למה שיקרה להן אם יידעו, מה אנו עושים היום שבעתיד לפחות, בנות במצב הזה יידעו איך להתגונן ולא יצטרכו לפחד או להתבייש

האם מותר לנו להמשיך בדרך כפי שהיה לשתוק לטאטאות מתחת לשטיח נושאים כאלו, או שאין ברירה יותר חייבים לחנך בצורה פתוחה יותר בשביל להבטיח עד כמה שאפשר לעצור סוטים מן הסוג הזה

להמשיך לשתוק ולא לעשות כלום ימיט חורבן והרס, מפני שאין מתנה טובה יותר מזה לסוטים, זה מה שהם צריכים שגם לאחר שהם נתפסים מטאטאים לא עושים כלום מפני שמתביישים

אנא רחמו על עתיד הילדים והילדות שלא יפגעו בהם, זה אפשרי על ידי שנפתח יותר פתיחות וגמישות בנושאים האלו וניתן להם להבין כי רוצים לעזור להם ויש להיכן לפנות

חיים שאולזון

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה