רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 16 במרץ 2017

אש המחלוקת – המאבק ברב משה לנדא, פוסק הדור מרן הגר"ש וואזנר הקמת יתד נאמן – פרק שני ממחקרו של בנימין בראון

אש המחלוקת – המאבק ברב משה לנדא, פוסק הדור מרן הגר"ש וואזנר הקמת יתד נאמן– פרק שני מתוך מחקרו של בנימין בראון

ר' ניסים קרליץ בעד הרב לנדא ונגד הרב שך

"מאבקו של הרב שך בחב"ד הסתבך והסתעף לכיוונים נוספים. הבולט שבהם הוא המאבק על רבנות העיר בני ברק. במשך עשרות שנים שימש ר' יעקב לנדא  רב העיר, והוא הקים בה מערכת חזקה של השגחת כשרות. הֶכשר הרב לנדא נחשב אחד המחמירים והמהודרים שבחברה החרדית.

כאשר נפטר הרב לנדא  ניעורה שאלת ירושתו. בהלווייתו הוקראה צוואתו שבה הוא מורה כי משרת רב העיר תעבור בירושה לבנו. ראש העיר בני ברק ר' משה אירנשטיין, חסיד גור, נתן את ברכתו למינוי. ואולם הרב שך לא הכיר בו, והליטאים יצאו לקרב נגד הרב החדש. הם טענו כי בעיר כמו בני ברק, המלאה גדולי תורה, אי–אפשר למנות רב מכוח צוואת אביו בלא אישור גדולי הדור (כלומר הרב שך) ותבעו כי ייערכו בחירות מסודרות. כמו כן הם העלו השגות על התוקף ההלכתי של הוראת הצוואה ופתחו בכך מחדש את השאלה הנושנה אם יש דין ירושה במשרת רבנות ומה הם גדריו.

ואולם מה שהפריע לרב שך ולאנשיו יותר מכול לא היו שאלות משפטיות של מִנהל תקין אלא טיבו של הרב החדש: ר' משה יהודה לייב לנדא מזוהה עמוקות עם חב"ד, העריץ את הרבי מלובביץ' ואף כיהן בשעתו בתפקיד ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. כמה רבנים ליטאים הציעו שהרב לנדא הבן ישמש רב עיר לצד שני רבנים אחרים — הרב נסים קרליץ והרב שמואל וואזנר, מחשובי בעלי ההלכה של בני ברק, אך הרב לנדא דחה את ההצעה. הרב וואזנר עצמו תמך דווקא בעמדתו של הרב לנדא הבן ובתום ימי השבעה על הרב המנוח קבע כי מבחינה הלכתית זכותו לרשת את משרת אביו.

הרב שך פותח במלחמה נגד הרב ואזנר והרב גריינמן

"גם ר' חיים גריינימן אחיינו של החזון איש, מראשי חוג החזון– אישניקים בבני ברק ומי שנחשב בעיני רבים מועמד להנהגה לא התייצב לצד הרב שך כפי שהיה אפשר לצפות מרוח הסולידריות הליטאית. אלא שסולידריות זו נפגמה בהזדמנויות קודמות, כאשר הצטרף הרב גריינימן אל מתנגדי הרב שך בפרשת הינד'לה קוטלר וכאשר העליב הרב שך את הרב גריינימן בפומבי. ההסתבכות גברה: הרב שך ואנשיו יצאו גם נגד גדולי תורה אלה. בלט במיוחד הנתק שחל בין הרב שך לרב וואזנר, שהיה מידידיו לפני המשבר. הליטאים יצאו למאבק נחוש נגד הרב לנדא וביקשו להציג לעין כול את כישלונותיו כביכול בתחום ההשגחה על הכשרות.

הרב שך הורה להחרים את שיעורי הרב ואזנר

בתוך זמן קצר הכריזו כי הם מקימים מערכת כשרות עצמאית משלהם — בד"ץ שארית ישראל שמה — שתהיה המחמירה והמהודרת בארץ. הרב לנדא, מצדו, לא טמן ידו בצלחת וביקש לחשוף את מחדליו של הבד"ץ החדש בתחום ההשגחה על פירות שנת השמיטה. מלחמת הבד"צים הגיעה לעתים גם לתקריות אלימות. לאחר שהרב וואזנר שב ויצא להגנתו של הרב לנדא החלו נאמני הרב שך להחרים את שיעור ההלכה שלו, שנחשב לאחד האטרקטיביים בעיר. מכתב התנצלות ששלח אל הרב שך נדחה על ידיו; ורק לאחר שהתנצל בפומבי, מעל דפי העיתון הליטאי יתד נאמן, נתרצה הרב שך והלך לבקרו. בפועל, בד"ץ שארית ישראל מוסיף להתקיים עד היום, והליטאים מוסיפים להסתייג מהכשר הרב לנדא הבן, אך בסופו של דבר מאבקם נחל כישלון חרוץ, והכשר הרב לנדא מוסיף להיות אחד המובילים בתחום ועולה גם על שולחנם של מנהיגים ליטאים.

הרב שך מקים את יתד נאמן שליבתה את האש במחלוקת חסידים ליטאים

"בשנת 1985 נפל דבר בעולמה של העיתונות החרדית. הליטאים החליטו לעזוב את המודיע, עיתונה הוותיק של אגודת ישראל בארץ, ולהקים עיתון משלהם — יתד נאמן. הצירוף נלקח מדברי הנביא ישעיהו ּותְקַעְּתִיו יָתֵד ּבְמָקֹום נֶאֱמָן אך המילה "יתד" רומזת לראשי התיבות "יומן דעת תורה". הרקע לפרישה לא הובהר לגמרי. בעיקרו של דבר, במרוצת השנים הרגישו הליטאים כי חסידות גור השתלטה על העיתון ודחקה אותם הצדה. אדמו"רים חסידים זכו לכבוד רב יותר מגדולי תורה ליטאים, וגם חב"ד לא הוקעה כדרישת הרב שך. זמן רב הם הבליגו עד כי לא יכלו עוד. יש הטוענים כי הקש ששבר את גב הגמל היה ההסדר שהושג בין הרבי מגור לבין בנק לאומי בפרשת מלון גני חמת שהחרדים טענו כי נבנה על בית קברות יהודי קדום. אף שהרבי מגור הצטרף למאבקם של העסקנים עוד לפני גדולי התורה הליטאים, הוא היה בין אלה שהסכימו לפשרה ההלכתית שהוצעה, וכעת היו הרב שך והסטייפלר אלה שהתייצבו נגדה. המודיע, שהשפעת גור הייתה חזקה בו, סירב לפרסם את עמדותיהם אפילו במודעות בתשלום. כאשר סיפרו על כך לסטייפלר, הוא קבע קצרות: "צריכים עיתון", ויתד נאמן יצא לדרך.

הופכים את הרב שך ל"מרן" יחיד

הרב שך התלבט תחילה אם לתת את ברכתו לעיתון החדש, בעיקר לנוכח ההפצרות וההבטחות מצד אנשי המודיע ועסקני אגודת ישראל שיסורו למרותו, אך לאחר שנוכח כי עיתונה הרשמי של אגודת ישראל עומד במריו — תמך ב"יתד" ומינה את בעלי התפקידים הראשונים בו. ככלל, הקמת יתד נאמן רק ליבתה את אש המחלוקת בין חסידים לליטאים. חסידות גור המשיכה לשלוט באגודת ישראל והרב שך לא חזר בו מתמיכתו בש"ס. העיתון פיתח לדרגות חסרות תקדים את תרבות התארים הרבניים ויצר באמצעותם הייררכיה של "גדולים". בשפת קודים זו רק הרב שך והסטייפלר זכו בתואר "מרן".  הוא עשה שימוש הולך וגובר במונח "מעתיקי השמועה". יתד נאמן הזכיר לקוראיו כי אותה שרשרת ממשיכה ועוברת דרך החפץ חיים, ר' חיים עוזר גרודז'נסקי, החזון איש והרב מבריסק — ומהם הלאה אל הסטייפלר, ובעיקר אל הרב שך. המסר ששידר העיתון הוא שכל המערער על החוליה האחרונה בשרשרת כמוהו כמי שמערער על השרשרת כולה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה