רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 10 במרץ 2017

דברי חיזוק נפלאים ומיוחדים לימי הפורים

מפי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א
אדם קם בבוקר עם כאלה שאיפות טובות, והוא נוטל את הידיים ועושה מה שצריך ופתאום הכל מתהפך, או שאנחנו כועסים או שכועסים עלינו, שכנים, בני זוג, בכל הצורות, בכל האופנים, אבל הקב"ה מראש עשה ככה את כל העולם, אנחנו צריכים לזכור רק דבר אחד; לחייך, להיות בשמחה, זה מה שנשאר לנו, זה מה שה' רוצה. 
שאנחנו, עם הסבלנות שלנו, עם החיוכים שלנו, עם האמונה שלנו, מה זה אמונה, איפה יש אמונה, כשמבינים? לא! כשמבינים אין אמונה. יש אמונה בחלל הפנוי. 
לא מבינים מה זה ואיך זה ומה קרה ומה פתאום והילד הזה לא התקבל לחיידר, הוא לא הצליח, ואין חיידר בשבילו, ושולחים אותו ממקום למקום ואני לא יודע מה לעשות, ואין פרנסה, ואין דירה - 
הכל הכל זה מלכתחילה, היה כתוב מראש, מששת ימי בראשית, זה התכנית, זה המסלול, לא קרה לי איזה פנצ'ר, לא קורה לי משהו שלא היה צריך לקרות. 
כל מה שקורה אתי, הכל הכל הכל זה המסלול של השדה מוקשים שאני צריך לעבור אותו בחיוכים, בשמחה, באהבה.
להמשך כנסו כאן:

אתה רוצה להתעורר? אתה רוצה להתקרב אל השם? תלמד לוותר. תלמד ללמד כף זכות. תלמד להסתכל בעינים טובות, להאיר פנים. מתי נפגשים האתערותא דלתתא והאתערותא דלעילא? זה קורה דרך הדברים הכי פשוטים, שמנשקים את המזוזה, ואומרים ה' תעזור לי, אני יודע שהעולם הזה הוא אין עוד מלבדו, אין פה כלום, אני לא מבקש שום דבר בשביל עצמי, אם בשביל עצמי אז בשביל להתקיים כדי לעשות את רצונך. נכון שאני לא נמצא כל הזמן בדרגה הזו, זה מקיף, אבל אני מבקש מה' שיתן לי עוד השגה של אין עוד מלבדו. כי ככל שאדם מבין יותר את האין עוד מלבדו, ככה יותר טוב לו.
 כל הזמן לבדוק אם אני נמצא במסלול הזה שאני הולך עם ה'. אם אני נמצא במסלול הזה לעשות את רצון ה'. אז קצת טעיתי, אז קצת התבלבלתי, ה' יודע את זה שאני יכול להתבלבל, העיקר שאני רוצה, העיקר שאני שמח, העיקר שאני לא מסתכל אחורה, העיקר שאני ממשיך, שאני רוצה, ופועל, ומתחיל כל פעם מחדש. אלף התחלות מחדש.

רבנו אמר שהיו לו לפחות 20 התחלות כל יום. אדם - אם מהחושך הכי גדול הוא מתעורר לה', רק אז הוא מבין כמה ה' גדול, רק אם הוא עושה אתערותא דלתתא הוא יכול להתקרב לדעת את גדולת ה'.

אדם אומר אוי ווי מה קורה לי, אוי ווי איזה נסיונות אני עובר, כל הזמן קורים לי דברים וכבר נמאס לי מזה וכבר נמאס לי מזה, זה הכל צריך, זה הכל כתוב והכל זה מתוכנן והכל זה מסלול שקיים, זה המסלול שהנשמות שלנו צריכות לעבור כדי להגיע לבירורים שלנו, אנחנו לא יכולים לברוח מזה.

 הקב"ה לא מחכה מאתנו שאנחנו נביא את התיקון השלם. הוא רוצה מאתנו את האתערותא דלתתא שלנו לקראתו, אנחנו רוצים להיות משכן לכבודך, משכן לאור האלוקי, אנחנו לא רוצים את הרצון האישי שלנו. אנחנו מתביישים בתאוות שלנו, אנחנו מצטערים על כל דבר שאנחנו נופלים בו, אם זה בדברים גשמיים שבאיסור ואם זה בדברים גשמיים שבהיתר, אם זה בכל מיני מחשבות לא טובות, אם זה בהקפדות על הזולת, אם זה בעצבות שהיא האויב הכי גדול, כל דבר שקורה לי זה בירורים והקב"ה לא כועס עלינו. הוא רק רוצה שנפתח פתח, אבל שנתמיד. 

פרשת זכור פורים - "זכור את אשר עשה לך עמלק" כולם יודעים שצריך להכות את עמלק, להכחיד את עמלק להרוג אותו אבל מי זה עמלק? עמלק זה אנחנו בכל אחד ואחד יש בתוכו עמלק, כל זמן שעמלק בתוכנו לא יעזור כלום גם אם נהרוג את המן יבוא היטלר יבוא טיטוס יבוא אספסינוס יבוא סיסרא.. כל עוד שהאדם לא יוצא מפגמי הברית שלו מהגאוה שלו אז המן חי השטן הזה נכנס במישהו אחר, שהרגו את המן אז הדור ההוא ניצל אבל בכל דור קמים המנים חדשים. המן נברא מעבירות מכל עבירה נברא המן נברא מחבל מכל עבירה נברא נאצי כי שבא נאצי להרוג יהודי – זה אני בראתי את הנאצי הזה! אני בראתי את המחבל הזה! אם אני יעשה תשובה המחבל ישרף ימחק. אז מי זה המן? מי זה עמלק? עמלק זה אני כל עוד שאני נמצא בעולם הגאולה לא תבוא עד שאני לא יהפוך את עצמי ישנה את עצמי לא יעזור שום דבר.
וזה הפורים "ונהפוך הוא" שכל אחד צריך להפוך את עצמו מקצה לקצה. בפורים מתגלית המתיקות של הנהר היוצא מעדן ,בפורים כולם עולים לגן עדן וכל מה שאוכלים כל מה ששותים בפורים זה יין המשומר שור הבר ולויתן זה הכל עופות מגן עדן לויתן מגן עדן שור הבר מגן עדן על ידי אור הפורים. 
אומר "הקדושת יום טוב" מתגלה מי אני באמת זה מתגלה דוקא בפורים שאז אדם מגיע ורואה איפה הוא נמצא באמת הוא זוכה לראות את כל הפגמים שלו, את כל העבירות שלו, הוא רואה בעצם שהוא המן.
אומר "הקדושת לוי"ברגע שאדם רואה את הפחיתות שלו,איפה הוא מונח הוא יכול ליפול בכזה יאוש ודוקא בפורים הוא בסכנה נוראה שהכל מתגלה לו, הוא רואה באיזה פגמים הוא נמצא, פגמי עינים,כמה הוא רחוק מאמונה, על ידי זה הוא יכול ליפול ליאוש נורא. לכן כתוב "תנו שיכר לעובד ויין למרי נפש". 
לכן בפורים צריך לשתות יין לרומם את הדעת לשיר לשמוח. כי אחרי שמתברר לאדם שבעצם אני זה המן אני הפושע הכי גדול  אז הוא יכול ליפול בכזה עצבות.. 
לכן תיקנו חז"ל "חייב אינש לבסומי בפוריא.." על ידי ה"בסומי" "ונהפוך הוא" הוא יראה להיפך המן כמוני רשע כמוני - הנה ברוך ה' אני בא להתפלל, אני שמעתי מגילה בפורים, הייתי אפילו במקווה הנחתי אפילו תפילין, אני זכיתי לכאלה מצוות, אז אין קידוש ה' יותר גדול מזה! כי כמה שאדם יותר רחוק  אז הקידוש השם שלו יותר גדול והשמחה יותר גדולה! כי ארור המן נהפך לברוך מרדכי. דוקא מי שיודע שהוא המן הוא יכול לזכות לברוך מרדכי. 

כל פורים מאיר לנו הארת "יסוד אבא" שזה לא מאיר בשום זמן. יסוד אבא תמיד מכוסה תמיד בהסתר וכשקוראים את המגילה נעשה גילוי מתגלה הארת יסוד אבא, יורדים כאלה אורות גדולים עד שכל אחד יכול לחזור בתשובה אמיתית.
מרדכי זה יסוד אבא, הוא מתגלה בכל הדרו בפורים. כי הארת מרדכי הארת יסוד אבא זה ניסים ונפלאות, זה ספירת האמונה שאין עוד מלבדו, שאין כלום חוץ מה'. 
יכול להיות אחשורוש יכול להיות המן יכולים לעשות גזירות, אבל באמת הם לא קימים! הם רק ערפל, וכל דבריהם זה רק לעורר אותנו בתשובה.  

כל הפורים זה לחזור בתשובה, פורים זה לא להשתולל זה לא לשבור דברים, לא להקיא, לא להזיק לאף אחד. זה ממש לעשות תשובה אמיתית אמיתית. 
כמו שראו בכל אנ"ש בכל הדורות בפורים היו יורדים להם נהרות נהרות דמעות, היו יורדים נהרות דמעות בזמן הריקודים!
וזה "חייב אינש לבסומי בפוריא" לבסומא זה לא להשתכר לבסומא זה פנים אדומות זה התלהבות זה דביקות.  

אומר רבי נתן שבפורים צריך להחזיק ראש יותר מאשר יום הכיפורים, כי ביום כיפורים  נמצאים בבית הכנסת 24 שעות יושבים רתוקים לכסא אבל בפורים צריכים גם  לשתות יין גם לשמוח  לשיר לרקוד להיות דבוקים בה' ובכל זאת להישאר בישוב דעת. 
כל השתיית יין להגיע לדביקות לראות את ה' פנים בפנים.
 אומר השלחן ערוך בקמ"ב סעיף ו' שחס ושלום שאדם יחשוב על חשבון השתיה לא להגיד ברכת המזון, או להפסיד ערבית, או לא להתפלל בכוונה.  לבסומי זה לא קלות ראש, לבסומי זה רק בתנאי שלא תזלזל אפילו בברכה אחת במנהג אחד. 
עיקר המצווה שאדם יהיה בשמחה "יין ישמח לבב אנוש" כי ביין יש כוח להתסיס את הדם, וכשלאדם תוסס הדם יותר קל לו לרקוד, לשמוח יותר קל לו לשיר ,זה מקל על השמחה, זה מגביר את השמחה.  
הפורים זה הודאה על כל השנה, כי אדם צריך להיות שמח כל השנה, אבל  אדם לא יכול לשמוח כל השנה שמחה שיוצאת מגדר הרגיל, כי צריך להשאר בשפיות בישוב הדעת להיות עם מחיצות השכל, השכל מגביל את האדם, והיין מבטל את מחיצות השכל. ,בפורים אנו רוצים להיפך! לשרוף את כל מחיצות השכל "נכנס יין יצא סוד" שבאמת יתגלה אהבת ה' יראת ה' כי אם אדם כל השנה מלא אהבת ה' מלא דביקות בה' אז בפורים הכל מתפרץ החוצה וזוכה לרקוד מרוב אהבה ה מרוב דביקות.
ואם אדם להיפך רחוק מדביקות הוא דבוק במידות רעות בזילזול בשני בלשון הרע אז בפורים מתפרץ אצלו הקלות ראש, הזילזול בשני שלו. כי בפורים מחיצות השכל נשרפות נעלמות על ידי היין . בפורים אנו רוצים לשרוף את כל מחיצות השכל  על ידי היין שבאמת יתגלה אהבת ה' ולא דברים אחרים. כי אדם כל השנה לוהטת בו אהבת ה' ואין לו מתי להראות את זה. וכשמגיע פורים יוכל 24 שעות להראות אהבת השם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה