רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 17 במרץ 2017

*לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה - דבר תורה לפרשת כי תשא מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א*

*" ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל"* (שמות לד, כז) 

***
ועל דברים אלו אומרת הגמרא (גיטין ס:) אמר רבי יוחנן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל.

***
ועל זה דרשו רבותינו שהקב"ה כרת ברית עם ישראל בזכות תורה שבעל פה.

***
והנה על התורה שבעל פה אומר הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה, רבינו הקדוש חיבר המשנה ומימות משה רבנו ועד רבנו הקדוש לא חיברו חבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה... ולמה עשה רבנו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה, לפי שראה שתלמידים מתמעטים והולכים, והצרות מתחדשות ובאות, ומלכות הרשעה פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלים והולכים לקצוות, חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם, כדי שילמדוהו במהרה ולא ישכח.

***
וכך מביא רבנו בחיי בפרשתנו (שמות לד, כז) ורבנו הקדוש שחיבר המשנה ולימד אותם ברבים, וכתבוה הכל בימיו, כוונתו הייתה כדי שלא תשכח תורה מישראל, שראה הרשעה מתפשטת בעולם וישראל מתפזרין‏ בגלות, על כן התיר לו לעשות כן משום שנאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך.

*****
אם כן, תורה שבעל פה החלה מרבנו הקדוש שכתב את המשנה, ובהמשך רבי יוחנן שכתב את התלמוד ירושלמי, ורב אשי כתב את התלמוד הבבלי, וכך לשון הרמב"ם (שם) ורב אשי הוא שחבר התלמוד הבבלי בארץ שנער, אחר שחבר רבי יוחנן התלמוד הירושלמי.

****
והנה צריך להקשות, אם הברית עם עם ישראל נכרתה על התורה שבעל פה, מדוע הקב"ה כרת על דבר שהוא בסכנה כתורה שבעל פה שכמעט נשתכחה, ורבנו הקדוש ורבי יוחנן ורב אשי החזירו אותה לעולם. ברית כורתים על דבר שריר בריר, קיים ויציב, ולא דבר שיכול להיעלם באחד הימים.

****
אלא צריכים לבאר ולומר על פי יסוד אשר יסדו לנו רבותנו הקדושים (הובא בבית הלוי - חלק הדרושים דרוש יח), שמחלק ואומר שבלוחות הראשונות, בין כל אמרה ואמרה היתה כתובה תורה שבעל פה, הלכותיה ודקדוקיה וטעמיה. אך כאשר ראה משה את העגל ושפרחו האותיות, עמד משה ושבר את הלוחות. 

ומביאים ראיה מהגמרא בירושלמי (שקלים כה) חנינה בן אחי רבי יהושע אומר, בין כל דיבור ודיבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, דכתיב (שיר השירים ה, ד) ממולאים בתרשיש. כימא רבא רבי שמעון בן לקיש כד הוא מטי הדין קרייה, הוה אמר יפה למדני חנניה בן אחי רבי יהושע, מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך דין כל דיבור ודיבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה.

****
אם כך יובן, שבלוחות ראשונות היה טמון גם כל התורה שבעל פה.

****
אך בלוחות שניות לא היה כתוב תורה שבעל פה, ואת התורה שבעל פה בזמן נתינת הלוחות השניות, נתן הקב"ה למשה רבנו בעל פה.

*****
והנה כאשר ראה משה את העגל, פרחו האותיות של התורה שבעל פה, אך של כתב לא פרחו. ואז היה קשה למשה רבנו, אך יקיימו בני ישראל מצות תפילין‏ בלי תורה שבעל פה שמפרשת ומבארת? ואיך יקימו כל מצוה ומצוה בלי תורה שבעל פה? לכן משה רבנו העדיף לשבור את הלוחות אם אין תורה שבעל פה, כי היא ההבנה וההסבר של כל תג ותג בתורתנו שבכתב, מוטב לשבר את הלוחות.

***
והנה רבותנו הקדושים זצוק"ל חידשו ואמרו, שאחרי שלקח הקב"ה את התורה שבעל פה, ומסר את הלוחות השניות בלי תורה שבעל פה, עם ישראל נהיו כלוחות הברית, והפלפול והלימוד של התורה זה הכתב שעל הלוחות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה