פרק רביעי - מסכת בבא בתרא - הדף היומי

השבת קריאת התורה הסתיימה בטרגדיה גדולה - 

יז  וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן:

יח וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו: יט וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה: (ס) כ וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֶל הָאָרֹן וַיָּשֶׂם אֶת הַבַּדִּים עַל הָאָרֹן וַיִּתֵּן אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה: כא וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן אֶל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה: (ס) כב וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן צָפֹנָה מִחוּץ לַפָּרֹכֶת: כג וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם לִפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה: (ס) כד וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹרָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן נֶגְבָּה: כה וַיַּעַל הַנֵּרֹת לִפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה: (ס) כו וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת: כז וַיַּקְטֵר עָלָיו קְטֹרֶת סַמִּים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה: (ס) כח  שביעי  וַיָּשֶׂם אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן: כט וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה: (ס) ל וַיָּשֶׂם אֶת הַכִּיֹּר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן שָׁמָּה מַיִם לְרָחְצָה: לא וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם: לב בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּבְקָרְבָתָם אֶל הַמִּזְבֵּחַ יִרְחָצוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה: (ס) לג וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה: (פ)

 ‎‎לד  וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן:

לה וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: 

אחרי שמשה רבינו ע"ה השקיע כל כך הרבה באיסוף התרומות ובניית המשכן והכל "כאשר צוה ה' את משה" והכתוב מעיד עליועל כך. מגיע התאריך הגדול יום הקמת המשכן חנוכת המשכן ... הכתוב מתאר בצורה מדקדקת מה משה רבינו עשה, והדגיש את הפעלים הרבים שמשה רבנו פעל וכמובן הכל על פי ה'. 

אז מגיע הטרגדיה הגדולה: "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן ....

הציפיה הגדולה, והעשיה הגדולה וההכנה העצומה - "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד ...

וספר שמות מסתיים בטרגדיה הגדולה ללא פתרון ...

ספר ויקרא הוא הפתרון!

ויקרא אל משה וידבר ה' אליו ...

גם אחרי כל ההכנות אפשר להיכנס אל ה' רק לאחר קריאתו של ה' אליו. וגם זאת בא' קטנה המבטא את הענווה הגדולה של משה רבנו ע"ה.

כל ספר ויקרא מלמד אותנו כיצד מתקרבים אל הקב"ה, מה מקרב ומה מרחיק. [נקודה מעניינת עד כאן לא הוזכר קרבן אל ה' היה העלאת עולות אבל לא קרבנות המבטאים את הקירבה וההתקרבות אל הקב"ה].

שנזכה להתקרב ולעשות את הדברים הנכונים על פי ה' ושה' יקרא לנו וכמובן שנזכה גם לענווה אמיתית, שהענווה הוא יסוד הכל. [עיקרי הדברים קבלתי ממו"ר הרב ראם הכהן כששאלתיו לפני מספר שנים כיצד ללמד את ספר ויקרא].

להורדת פרק רביעי - לחץ כאן.

קיץ בריא

דניאל ברק ווינט