ה'בית ישראל' - רבי של פעם

אוהבים לקרא היסטוריה, אני אוהב להיזכר בהם, היו אלו ימים יפים כאלו שלא רואים בימינו, ובשורות אלו אשתף אותכם בחוויות  שלי מ'הבית ישראל' אותו הכרתי כמעט מיומי הראשון עלי אדמות עד ליום פטירתו
גרתי במרחק קצר מאוד מבית המדרש של גור, גרנו ברחוב צפניה, ובית המדרש של גור אז היה ברחוב מלכי ישראל, היום הם קוראים לזה רלב"ח, בכל ליל שבת זה היה מנהגי, אחרי האוכל בבית אחרי הזמירות והמבחן השבועי על מה שלמדנו השבוע, הלכתי לדרשה של ר' שלום שבדרון בזכרון משה, הייתי צעיר ומה שעניין אותי בעיקר הם הבדיחות שלו, שם צחקנו הרבה, וכשהוא סיים הייתי הולך לטיש של ה'בית ישראל', זו היתה חוויה לראות איך שהוא נכנס לבית המדרש מסתובב עושה סיבובים, מחזיק את הידיים שלובות על לבו, מסמן בעיניו לזה להכנס לשולחן, מסמן לאחר, ולאחר כמה סיבובים כאלו היה נכנס לשולחן, כאשר הבחורים עוד הרבה קודם הצטופפו וכמעט הרגו זה את זה מרוב שנדחקו

הייתי עומד כל שבת על הבימה כי רציתי לראות אותו מסתובב, בכל הסיבובים, הייתי נשאר עוד קצת זמן, והולך הביתה לישון, סוף סוף זה ליל שבת וצריך גם קצת לישון הייתי צריך הרבה כח ליום המחרת בשבת שהסדר יום שלי בו היה עמוס מהבוקר עם התפילות והאוכל ואחר כך הייתי הולך מדי שבת עם ר' עמרם בלוי לצעוק שבת, להפגנות של אז היה טעם, ראית איך שר' עמרם חוטף מכות ולא נותן מכות, היינו מתפללים אומרים תהילים שכבר תעבור איזו מכונית שנוכל לצעוק שבת ואחרים החזיקו אבנים בידים מוכנים, היו אלו ימי הנערות שלי בככר השבת לפני יותר מחמישים שנה

חוזר אני כאן לבית ישראל, הוא היה אז בעיני הדמות של רבי שראיתי, הוא היה מסתובב ברחובות הרבה, במיוחד לפנות בוקר, ואספר לכם, פעם בליל פסח מישהו נכנס לסדר אצלנו בבית ואמר לנו כי הרבי מגור מסתובב ברחובות לא יכולתי להאמין בקושי התחלנו את הסדר, רצתי החוצה לראות ואכן הוא מסתובב, שאלתי האם הרבי לא עושה סדר ושמעתי כי הוא כבר סיים. מאוחר יותר אמרו לי שלקח לו סדר ליל פסח שעה ועשר דקות

הוא היה מסתובב ברחובות ואהבתי ללכת אחריו. החסידים שלו פחדו, אבל אני לא הייתי חסיד גור, ובכל זאת היה לי דרך ארץ בפניו מפני שראית כי מדובר במשהו עליון יותר, ובערב הבר מצוה שלי אבי ז"ל לקח אותי אליו להתברך יחד עם עוד כמה אדמורי"ם, לא אשכח את המחזה ההוא איך שהוא הסתכל לי בעינים כאילו דיברנו זה לזה

הייתי נוהג כך עד שעברנו לגור בשכונת בית וגן וזה היה כשהייתי בגיל 17, הדמות הזו היתה תמיד מול עיני בשנותי הצעירים עד שהתחלתי לקלוט את הפוליטיקה ואת הקורה באמת בבתי האדמורי"ם ובין האדמורי"ם שאז השתנתה התדמית אז נודעתי לאמת המרה מה שקורה באמת, ולא אהבתי שמרמים אותי

כשהתוודעתי לפוליטיקה הפנימית בתוך גור, בעיקר על המלחמות אז מי יהיה הרבי הבא והאם הפני מנחם בכלל יהיה רבי או שידלגו עליו, למדתי פרק רציני בקורה בתוך גור, אבל זה היה כלום למה שלמדתי אז על הקורה בין הבית ישראל והרב שך, למרות שלבית ישראל היתה תדמית חזקה מאוד הוא לא רצה לריב עם הרב שך ולכל מי ששאל אותו למה, הוא אמר תשאירו את זה לאחי כוונתו ל'לב שמחה' הוא כבר יטפל בו בשבילי גם כן

היו אלו השנים הצעירות והכניסה שלי לעולם הפוליטיקה הפנים אדמורי"ת רבנית ישיבתית וקהילתית, רק אחרי החתונה התחלתי להבין מה הכוונה ל'תקנות', אז היה לזה צביון אחר לגמרי, מפני שגם הרחוב היה נראה אחרת, אספר לכם  שלגור בשעתו היו הרבה חסידים 'מודרנים' כשהגעתי לארצות הברית הייתי המום לראות איך שהרוב בבית הכנסת של גור בשבת חבשו מגבעות ולא ספודיקים, דבר שרק מאוחר יותר עם השנים זה התפתח. ה'תקנות' של ה'בית ישראל' היו אז לחסידים בלבד והכוונה ל'חסידישע' ולא לכלל, הבעיה הגדולה שנוצרה בימינו כשזרקו את זה על כל החסידים, וזה לא מתלבש על כולם

כשחקרנו אז כמה דברים מענינים שהיו קשורים ב'בית ישראל' ניסו לשאול אותו שאלות, ותשובתו היתה אני לא מכריח אף אחד וזה לא בשביל כל אחד

לא אשכח לעולם את מה שעברתי עם התמונות. הייתי כבר בעיתונות שנים לפני שפתחתי את העיתון הפרטי שלי שעתה מלאו 40 שנה, ניסיתי לשלוח לצלם את הבית ישראל, וכמעט רצחו את הצלם, זה היה בגור דבר אסור שכלל לא היה על כך פשרות, היתה זו שאלת חיים לצלמו. יכלו לעשות זאת רק במקומות ציבוריים היכן שגור אינם בעלי בתים לבד, אבל להתקרב לצלמו זו היתה שאלת חיים. את הבעיה הזו היתה לי גם עם ה'תולדות אהרן' ז"ל שהקפיד מאוד שלא לצלמו ועוד כמה שאמרו כך אבל חסידים לא הרימו ידיים על מי שצילם

ל'בית ישראל' היו כל מיני זמנים ומקומות מענינים היכן שהיה מסתובב. בין היתר בעיר חיפה, שם הוא היה נוהג להגיע לחוף בשעות של לפנות בוקר והיה נכנס למים, ופעם אחת הוא נסחף ולולא היה שם חסיד חב"ד שהציל אותו מי יודע איך זה היה נגמר

אני כותב כאן על קצה המזלג, הוא ראוי לרשימה ארוכה עם פרטים ופרטי פרטים על ה'רביסטעווע' שלו, זו היתה מן הסוג של פעם, הבנת למה טוב וצריך רבי. לצערנו הדור האחרון מחק כל זכר לאותו סוג של אדמורי"ם, חייתי את הדור ההוא ואת הדור הזה, ובוכה אני בלילות על חורבן דור האדמורי"ם מי שעדיין הבינו מה תפקידם בעולמם

המראה של ה'בית ישראל' כולו היה זועק 'רבי' מרחוק ראית כי רבי הולך, כל כך אהבתי איך שהוא היה מחזיק את המקל מאחוריו עם שתי ידיו, היו אלו ימים וזמנים שאינם עוד

בשל אורך הדברים אני מדלג על הפרק אולי הכי מעניין מי היו ידידיו ומי היו אוייביו ועל איזה רקע, פוליטיקה היתה תמיד זה לא דבר חדש, אבל תופתעו, הפוליטיקה של אז היה לה טעם רבו על דברים הרבה יותר ערכיים ומעניינים והרבה פחות חמריים מזמנינו, ולא שויתרו אז על חומריות, העסקנים נאבקו, אבל האדמורי"ם שמרו על מקומם הרוחני והמיוחד ולכן כיבדו אותם. ההיפך הגמור מימינו שמכניסים למחלוקות כאלו את מי שאסור היה להם להיות חלק מזה

לגור היו הרבה אדמורי"ם מיוחדים, אבל ל'בית ישראל' הייתה יחודיות משלו, אני מנסה להשוותו לאדמורי"ם אחרים ולא מצליח, הוא היה עולם אחר סוג אחר משהו אחר, ולכן גם מי שלא היו חסידי גור כיבדו אותו

עבורי ה'בית ישראל' תשאר דמות של אדמו"ר איכותי מיוחד מי שהביא הרבה כבוד לחסידות בכלל ולגור בפרט, גם אם נכון שהיו לו הרבה חולקים בשורה של נושאים שלא היתה הסכמה בינו לבין אחרים, אבל איש לא העיז לומר עליו מה שאומרים היום על אדמור"י ימינו, וכאן היה כוחו

עברו הרבה שנים מאז שהלך לעולמו, זכיתי לפחות עשר שנים לראותו כמעט יום יום, היתה זו השראה שסייעה לי רבות להעריך ולחפש היכן מוצאים עוד דמויות כאלו בטרם נאלצתי להגיע למסקנה כי דורנו דור יתום אין עוד את מה שהיה אז, וחבל

חיים שאולזון