ווארטים

״בכל רגע שנראה לנו חשוך וקשה בחיינו, אם רק נזכור להגביר את נקודת האור הקיימת בתוכנו, נגלה שנהפוך את החושך לאור גדול בעולמנו!״

העוקץ היומי

לכל אדם ישנם ימי אור ויומי חושך, ולפעמים האור והחושך אף משמשים בעירבוביא, תפקידנו הוא לברור את נקודות האור ובהם להאיר את חיינו, ולתת לחושך להיעלם מעצמו בדממה.

וזהו שאמר המשורר; כי אשב בחושך אתה לי אור...

לא רוצה לשבת ליד יהודי - סיפור אמיתי

בטיסה של חברת תעופה מאטלנטה לניו יורק, מצאה עצמה גברת מבוגרת יושבת ליד גבר חובש כיפה. הגברת קראה לדייל הראשי על מנת

להתלונן על מקום מושבה. "מה הבעיה גבירתי ?" שאל הדייל. "הושבתם אותי ליד יהודי!! אינני יכולה לשבת ליד אדם מוזר זה. נא מצאו עבורי

מקום ישיבה אחר!". "גבירתי, אני אבדוק מה ניתן לעשות בעניין" השיב הדייל, "הטיסה מלאה ואינני יודע אם יש מקום ישיבה אחר פנוי." האישה

העיפה מבט שחצני לעבר היהודי המושפל שישב לידה (ולעבר הנוסעים שישבו בסמוך)

מספר דקות אח"כ הדייל חזר ואמר, "גבירתי, המחלקה הרגילה ומחלקת העסקים מלאות, אולם, יש לנו מושב אחד במחלקה ראשונה". בטרם

הספיקה הגברת לענות, המשיך הדייל בדבריו, "רק במקרים יוצאי דופן אנו יכולים לשדרג מקום כזה, פניתי לקברניט המטוס לצורך קבלת

אישור. לאור הנסיבות, הקברניט חש כי אין להכריח איש לשבת בסמוך לאדם לא נעים." הדייל פנה אל היהודי שישב בסמוך לאישה ואמר:

"אדוני התואיל לאסוף את חפציך, יש לי עבורך מקום ישיבה נוח במחלקה ראשונה..." באותו רגע הנוסעים שישבו בסמוך נעמדו ומחאו כפיים

כאשר היהודי פסע לעבר קדמת המטוס.

הגברת סיננה בכעס, "בודאי הקברניט טעה.." לכך ענה הדייל, "לא גבירתי. הקברניט כהן לעולם אינו טועה"

העורך דין של חברת הביטוח שואל את נפגע תאונת הדרכים במשפט, "האם זה נכון שאמרת לשוטר, אחרי התאונה ? `מצבי מעולם לא היה טוב יותר`?". "נכון", עונה הפצוע. פונה העורך דין לשופט ואומר, "אני סיימתי את טענתי!". פונה עורך דין ההגנה לנפגע ושואל אותו, "מה היו הנסיבות שבהן אמרת שמצבך היה מצוין?". "הכל קרה לאחר שאני, הסוס שלי והכלב שלי נסענו בטנדר", מספר הפצוע, "עברנו תאונה קשה ושלושתנו שכבנו על הכביש". העורך דין אמר, "המשך בבקשה". "אז הגיע השוטר לעזור לנו ופנה קודם לסוס", סיפר הפצוע. העורך דין שאל אותו, "מה הוא עשה לסוס?". הפצוע סיפר, "הוא הביט בו, אמר - `הוא לא ישרוד` - וירה בו". "ומה קרה לאחר מכן", שאל העורך דין. הפצוע סיפר, "הוא פנה לעבר הכלב שלי, הביט בו, אמר - `גם הוא לא ישרוד` - וירה גם בו". "ואני מניח שאז הוא פנה אלייך", אמר העורך דין. "נכון מאוד", סיפר הפצוע. העורך דין שאל, "ומה הוא שאל אותך?", הפצוע אמר, "הוא שאל אותי - `מה שלומך`."