א.
אחת מן הקבלות בימי השובבי"ם, לדעת למלא את הזמן בלי רגעים ריקים ופנוים
משום שהשעמום היא אם כל חטאת, ומן השעמום באים כל החולאים והמקרים הקשים
והרעים, ולכן הגמרא אומרת שאשה שהביאה לבעלה רכוש גדול יכול לחייבה בעלה אם
לא רוצה לעבוד, כי השיעמום הוא ההרס הגדול
וכמו
שמובא בגמ' (כתובות נט:) רבי אליעזר אומר אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה
לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה, רשב"ג אומר אף המדיר את אשתו מלעשות
מלאכה יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביאה לידי שיעמום.
וידוע
המעשה באלכסנדר מוקדון שיצא ליער בבגדים פשוטים ופגש שם זקן אחד שהיה
ניזון מתפוחי היער, ושאלו אלכסנדר מוקדון לפשר מעשיו ביער, ענה לו הזקן
שבעיר אין אפשרות לעבוד את הקב"ה מחמת הטרדות והבלבולים שכולם טרודים בהם,
אבל פה ביער יש לו את כל הזמן פנוי לעבודת ה'. התפעל אלכסנדר מוקדון
מתשובתו של הזקן ומאומץ ליבו שאינו מפחד מחיות היער, והזמין אותו שיבוא
אליו לארמון המלוכה ויוכל לבקש כל מה שרוצה. אמר לו הזקן המתנה הגדולה
ביותר שתוכל ליתן לי, זה שלא תיקח לי את הזמן היקר לי כל כך, ונפטר ממנו.
וזו היא הקבלה מהקבלות הגדולות בימים קדושים אלו.
ב.
מובא במדרשי הזוהר הקדוש (רות, א, יב), תרגום: אפילו שעשה מעשים רעים
והוליד בנים רעים מצד המיאוס שהוציא ז"ל, אבל בתשובה שלימה ולימוד תורה
נמחל לו על הכל.
ג. בא
יהודי לפני חסיד וירא שמים, ואמר לו ששמע את דרשתו בימי השובב"ים ופוחד הוא
משום שחטא הרבה במדת היסוד ומה יעשה, ושמע החסיד דבר רבות בענין להיות
מוהל או סנדק בברית מילה שמכפר על עון הברית, ומה הוא יעשה שחטא הרבה. ענה
לו אותו חסיד שימצא ברית מילה של בני תורה, שאין להם ממון וישלם כל
ההוצאות, ויתן להם ממון ברווח והוא רחום יכפר עוון.
ד.
נהגו יראי ה' לחלק בק' חבורה אחת את כל הש"ס, מתחילת השובבי"ם ועד סוף
השובבי"ם לסיים את הש"ס, ולעשות סעודת סיום לש"ס. ומעלה ודרגה גדולה ותיקון
עצום למידת היסוד על ידי סיום הש"ס.
ה.
ידע האדם שלימוד של 5 שעות רצופות, יש לו כח גדול ביותר למעלה רמה כמו שצם
מ' ימים. ויקפיד בימים קדושים אלו להשלים בכל זמן אפשרי לימוד של ה' שעות
רצופות, ותיקון גדול למידת היסוד בלימוד זה.
--- *לימוד שתי משניות יומי* ---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
*יומא, פרק ב' משנה ו':*
אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר, הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה, הַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁנַיִם שְׁנָיִם:
*יומא, פרק ב' משנה ז':*
פַּר
קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, הָרֹאשׁ בְּאֶחָד,
וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם. הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל, הָעֹקֶץ בִּשְׁנַיִם, וְהָרֶגֶל
בִּשְׁנַיִם. הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, הֶחָזֶה בְּאֶחָד, וְהַגֵּרָה
בִּשְׁלשָׁה. שְׁתֵּי יָדַיִם בִּשְׁנַיִם. שְׁתֵּי דְפַנּוֹת בִּשְׁנַיִם.
הַקְּרָבַיִם וְהַסּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלשָׁה שְׁלשָׁה. בַּמֶּה
דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר. אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד,
אִם רָצָה לְהַקְרִיב, מַקְרִיב. הֶפְשֵׁטָן וְנִתּוּחָן שֶׁל אֵלּוּ
וָאֵלּוּ שָׁוִין:
*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.