רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

כיצד הציע מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א לעצור את השריפות?

הגרשב גנוט עם מרן הגרח קניבסקי
מאת בני ברקי

היום ביתד נאמן התפרסם המאמר הבא, מאמרו של הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, בו הובאו סגולות ועצות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א לעצירת השריפות והתייחסותו לסגולות המובאים בראשונים לעצירת שריפות.
וכך כותב הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א במאמרו:
 
כשהאש משתוללת בכל מקום, מיד מתכנסים להם בני התורה בתוך עצמם ומנסים לפשפש ולמשמש במעשיהם.
ידידי הרה"ג רבי יעקב ישראל קניבסקי שליט"א סיפר לי בסוף שבוע שעבר ששאלו את סבו, מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, כיצד ניתן להתחזק ולמנוע את התפשטות האש ומרן שליט"א הציע ללמוד פרק "ואלו הן הנשרפין" שבמסכת סנהדרין.
בכולל דיברו במה כדאי להתחזק ואני הצעתי לפני הלומדים ללמוד בבית תורה בכל לילה, שהרי זוהי גמרא מפורשת בסנהדרין (צב, א): "כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה - אש אוכלתו, שנאמר "כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ". אין שריד אלא תלמיד חכם, שנאמר "וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא".
הש"ך בפירושו על התורה (ויקרא יד, לו) מסביר דברי חז"ל אלו בכך ש"צריך האדם לקדש את דירתו, כמו שהגוף, שהוא דירת הנשמה, צריך קידוש, כן הבית שהוא דירת הגוף, צריך קידוש, ועל זה נאמר "והתקדשתם"- זה דירת הנשמה, "והייתם קדושים"- זה דירת הגוף", עכ"ל.
אמרו חז"ל (שבת קיט, א): "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת, שנאמר "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה" (ירמיהו יז). מאי ולא תכבה? - אמר רב נחמן בר יצחק: בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה".
רבנו החפץ חיים זיע"א מסביר מדוע האש משתוללת בעוון חילולי שבת, ואלו דבריו הקדושים: "גדול עון חילול שבת מאד, ובעבור זה מצוי דליקות, כמאמרם "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש בה חילול שבת". וטעם הדבר הוא, שכשם ששמירת שבת גורמת להתברך מה' ובא לידי עשירות, כמאמרם על הפסוק "ברכת ה' היא תעשיר" ואמרו במדרש שזו היא השבת, ששבת גורמת שפע בעולם. כן חילול שבת גורם להביא כליה בנכסיו פתאום, והיא הדליקה או שאר עניני הפסד כביזה וכיוצא בזה. והוא אחד מן הסיבות שמצוי כיום שבעלי כיסין יורדים מנכסיהם בזמן לא כביר, והוא מפני שבעוונותינו הרבים נתרבה חילול שבת בעולם. וכל שכן אם נכסיו נתרבו על ידי חילול שבת עצמו, בודאי יסובב איזה מאורע לבסוף ויכלו נכסיו פתאום, כי ממון כשר שבא לאדם הוא מאוצר מלכו של עולם, שהוא מזמין לו זה, ולכך הוא שומרו מן המזיקים והפתאומיות שלא ילכו לטמיון, וכאדם שנותן מתנה לבנו הוא משגיח עליו שלא תתקלקל מתנה זו אצלו. לא כן ממון האסור שבא על ידי גזל וחמס או על ידי חילול שבת, אינו מאוצר מלך העולם כי אם שהאדם חוטף מעצמו, ולכך חל מן השמים אחר כך על זה כל המקרים והצרות ומכלים גם ממונו הכשר שיש לו מכבר", עכ"ל.
אין אנו יודעים חשבונות שמים, אך כאשר שורפת בתים, עלינו לקדש את הבתים שלנו, להיזהר לבל ייכנסו אליהם דברים השורפים את הנשמה והרוח. ולב יודע מרת נפשו.
&&&&
בספרי הסגולות הרבים שחיברו גאוני עולם במרוצת הדורות, מצינו סגולות רבות להצלה משריפה. רבה של איזמיר הגר"ח פלאג'י זי"ע מביא בספרו רפואה וחיים סגולות רבות להצלה משריפה, כאשר אחת הסגולות היא לומר את מזמור התהילים  "מזמור שירו לה' שיר חדש"  (תהלים צח).
ספר "שימוש תהילים" מיוחס לרב האי גאון, בו הורה על עשרות מזמורים המסוגלים לתפילה על נושאים שונים. הרשב"א (שו"ת ח"א סימן תיג) כתב על ספר זה : "ושמוש תהלים שמוסכם ביד גדולי ישראל". בספר רב פעלים, להגאון רבי אברהם בן הגר"א ז"ל (עמוד 130) כתב: "שימוש תהילים. נדפס בסוף תהילים, ומובא בשו"ת הרשב"א, וכתב בספר זרע ברך חלק שלישי שרב האי גאון חיברו". והחיד"א בשם הגדולים (מערכת הספרים אות ש (פא) כתב: "שמוש תהלים ידוע ונדפס כמה פעמים והרשב"א בתשובות סי' תי"ג כתב שמוש תהלים שמוסכם מכל גדולי ישראל".
בספר נשגב זה נכתב שאמירת מזמור ע"ו בספר תהילים היא סגולה "להינצל מאש ומים". אמירת מזמור קמ"ח בתהילים מועילה  לשריפה ואילו אמירת מזמור קמ"ט מסוגלת "לשריפה שלא תרבה".
ודבר מעניין: לאחרונה השתתפתי בההדרת ספר זה, ספר 'שימוש תהילים', בו מובאת רשימת מזמורי תהילים שיש בעצם אמירתם סגולה לנושאים שונים ומגוונים. אך לעיתים צירף מחברו, רב האי גאון, שיש לאומרם בצירוף עם כוונת השמות הקדושים וניקודם, או לצרף עמהם שמן זית או עלי גפנים וכדומה, ומאחר שאין אתנו יודע עד מה, ואין אנו בקיאים בכוונת השמות ויתר אמצעי הסגולות, הסתפקנו האם כדאי לציין את סגולות אמירת המזמורים עצמם, ללא הוספת כוונת השמות הנלווית להם וכל יתר המעשים שרב האי גאון צירף לעיתים לאמירתם.
שאלתי את  מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, והשיב שניתן להדפיס את הסגולות שבאמירת מזמורי התהילים, כיון שגם ללא כוונת השמות הק' ישנה סגולה גדולה לאומרן, ומועיל לזכות גם ללא כוונת השמות ויתר העניינים המצורפים, ורק מי שיכול ליטול את השם, יצרף לאמירת המזמורים גם את כוונותיהם הקדושות.
על עצם אמירת תהילים כסגולה להינצל ולזכות להצלחה וברכה בנושאים שונים, העיר מרן שליט"א מדברי הרמב"ם שכתב: "הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה... לא די שהן מנחשים וחוברים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה שהן עושין דברי תורה רפואת הגוף ואינן אלא רפואת נפשות... אבל הבריא שקרא פסוקים ומזמור תהלים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקים - הרי זה מותר". וכך פסק השו"ע (יו"ד קעט, ח). הרי מפורש שאין היתר לחולה לעסוק בדברי תורה ואמירת תהילים וכדו' כדי להנצל ממחלתו, ולא התירו אלא לבריא לעסוק בדברי תורה, כדי שזכות הקריאה תגן עליו שלא יחלה ושינצל מצרות ומנזקים.
וביאר מרן הגר"ח שליט"א שיש הבדל בין עיסוק בתורה ותפילה כדי לעורר זכויות, שזה מותר, ובין הלוחש על המכה הסבור שעצם אמירת הפסוקים יועילו לרפואתו ולא התפילה להקב"ה, וזה באמת יהיה אסור. ומה שכתב הרמב"ם שהדבר מותר רק באדם בריא, כוונתו היא בשבאדם בריא ברור לנו שלא לחש על המכה, אף ש"קרא פסוקים". אך ודאי שמותר גם לחולה לעסוק לרפואתו בתורה ובתפילה, כיון שרוצה לעורר זכויותיו לפני הקב"ה, וכן מותר לומר מזמורי תהילים בדרך תפילה.
&&&&
רבינו בעל העקידה זי"ע מסביר בדרך דרוש את הפסוק "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" בכך שישנם אנשים רבים שביום השבת יש להם זמן מיותר, ולכן הם מרשים לעצמם לדבר איש על רעהו, על קהילות ומשפחות, על גבאי בית הכנסת, ראש הקהל או הרב דמתא. לאנשים אלו המליץ ה'עקידה' לא להבעיר אש, לא להצית את אש המחלוקת, הריב והמדנים, ביום השבת...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה