במדרשי חז״ל ״נאמר אין אליהו בא אלא לרחק את הקרובים ולקרב את הרחוקים״ רבים מתקשים בהסבר הדברים, במשנה במסכת עדיות [פרק ח משנה ז] הלשון הוא כך: לרחק את המקורבין בזרוע, ולקרב את המרוחקין בזרוע, יש מי שמנסה להסביר כי המקורבין בזרוע הכוונה לאותם ששולטים ומשליטים קו רעיוני הלכתי כדעתם בלבד, ומבטלין ודוחקין כל תפיסה אחרת, ובגללם אותם ״רחוקים״ מרוחקים ואותם אליהו דוקא הוא בא לקרב, כי זו משימתו ותפקידו לעת הגאולה, כנאמר כבר ביחזקאל [ל״ד] ״את הנדחת לא השבותם ואת האובדת לא בקשתם, ובחזקה רדיתם אותם״, אבל גם אליהו בעצמו, לא יוכל להצליח במשימתו, עד שלא יעשה את הפעולה המקדימה, כלומר, לרחק את הקרובין בזרוע [השולטים בכוח] ואחרי ריחוק הקרובים יתכן קירוב הרחוקים, וחז״ל במדרש הזהירונו ״אם אתה מרחק את הרחוקים סופך שתרחק את הקרובים״ ואולי הדברים עולים בקנה אחד...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.