*"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא"* - הלכות והנהגות ליום שישי יז' חשון התשע"ז מפי *כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א* מתוך הסידור ליום חול *אמרי פי*

לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל

א.יקפיד מאוד בשעת אכילתו שיאכל במידה ובמסורה, ולא בגסות הרוח. וזכינו לראות את אבותי הקדושים זצוק"ל ששעת האכילה אצלם הייתה באימה וביראה, ונזהרו מקלות ראש. ובכל רגע פנוי, היו מדברים דברי ה' ולא שום מילה שאינה דבר ה'. וידועים דברי רבנו החיד"א זצוק"ל ("שמחת הרגל" לימוד ג, ד"ה. ואני), ואני שמעתי מפי מגידי אמת שבזמן הרב הגדול קדוש יאמר לו, מלומד בניסים כמהר"ר יוסף קובו זצ"ל כשבתו על כסא מלכותו בשלוניקי, איש א' צנוע אמרו שהיה לו מגיד ומגלה רזין. והלכו אצלו מגדולי ישראל רבני העיר המה ראו כן תמהו, שהיה אומר סודות ונסתרות והן קדם לא הוה בר הכי כלל, והגיע השמועה להרב הגדול הנז' מפום רבנן וכה ענם, צאו וראו כיצד איש זה מתנהג באכילה ושתיה. והשיבוהו ידענו שהוא אוכל הרבה יותר משאר בני אדם, והשיב הרב הגדול הנז' אם כן אין צריך בדיקה וחיפוש, פומיה מחכים עלוהי.. ואני גוזר ששום אחד לא ילך אצלו. וכך היה דפרשו ממנו, ונתגלה דהיה מהסט"א.

ב. כשאוכל האדם דבר אשר ערב לו ונהנה ושמח בו, ימשוך את ידו ממאכל זה ונחשב לו כקרבן ומזבח כפרה.

ג. המשיח אלמים והמפענח נעלמים. מובא ב"ספר הישר" (פרשת וישב) דכאשר אשת פוטיפר הגידה לבעלה דיוסף היה רוצה לאונסה וחמתו בערה בו להורגו, אז היה ילד קטן מאיזה חדשים מוטל בעריסה, ‏ויפתח ה' את פיו ויספר כל המעשה, שאדרבה היא האישה הכריחתו ואנסתו, והוא לא רצה. אז נבהלו פוטיפר וכל אנשי ביתו ועל ידי זה ניצל יוסף הצדיק, אלא ששמרו במשמר מפני מראית עין. גם שמענו לימים ראשונים בתוככי ירושלים עיה"ק ת"ו בימי קלונימוס הקבור שם זצוק"ל, שהישמעאלים הרגו נער אחד ישמעאלי, ובלילה השליכוהו בחצר בית הכנסת והיו רוצים לעשות כליה בשונאי ישראל. ורבנו קלונימוס עשה מה שעשה, והתפלל לה' והנער ההרוג פתח פיו ואמר כל המעשה ומי הרגו ומי השליכו, ושמעו כל הגויים והמושלים וניצלו ישראל, וכך קוראים לו רבנו קולנימוס בעל הנס. וז"ש "המשיח אילמים והמפענח נעלמים" (עיין "שמחת הרגל"), ואולי אפשר להוסיף ולומר ו"המפענח נעלמים" ישנם דברים אשר אינם מפוענחים ורצון השלטון שישארו נסתרים, כי התגלות הדברים האלו תהיה חורבן והרס של כל מבנה קיום שלטונם, ותפילתנו להקב"ה שיפענח את הנעלמים, וסוף האמת לצאת ואמת מארץ תצמח, ובניסים שנעשו עם יוסף ועם רבי קלונימוס יעשה, ויראו את ישועת ה' כהרף עין.

ד. מחייה מתים ורופא חולים.
הנה אפשר לבאר ולומר הגמרא (סנהדרין צא:) דבתחית המתים קמים כמו שנקברו, הלך חגר בא חגר וכו' כדי שיכירום וידעום אנשי ביתם, ואח"כ הקב"ה מרפא כל המומין "אז ידלג כאיל פסח" וכו' וזה רמז באומרו "מחיה מתים ורופא חולים" דאחר תחיית המתים הוא רופא תחלואיהם, אבל כשקמים קמים בדרך שהלכו.

--- *לימוד שתי משניות יומי*---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל

*פסחים, פרק ז' משנה ז':*
הַפֶּסַח שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא, הַצִּיץ מְרַצֶּה. נִטְמָא הַגּוּף, אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, הַנָּזִיר וְעוֹשֶׂה פֶסַח, הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַדָּם, וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף. נִטְמָא טֻמְאַת הַתְּהוֹם, הַצִּיץ מְרַצֶּה:

*פסחים, פרק ז' משנה ח':*
נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רֻבּוֹ, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. נִטְמָא מִעוּטוֹ, וְהַנּוֹתָר, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן. הַצַּיְקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת מִעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה:

*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*