*דבר תורה לפרשת חיי שרה מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א- קיבול תפילותיהם של עם ישראל דרך מערת המכפלה*

*"וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ: אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא, וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר: וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר":* (בראשית כג, יד-טז).

הנה בדברים קדושים אלו, טמון כל סוד דרך מעבר התפילה של כל יהודי מעם ישראל בכל מקום שיהיה.
הגמרא (עירובין נג.) מביאה מחלוקת, "מערת המכפלה - רב ושמואל חד אמר שני בתים זה לפנים מזה, וחד אמר בית ועלייה על גביו", וצריכים להבין, מהו עומק דברי האמוראים אם זה על גב זה או זה לפנים מזה?

והנה בכדי להבין טוב את מעלת מערת המכפלה, נראה את דברי הזוהר הקדוש (זוהר חדש מדרש רות, צז) רבי קיסמא אמר מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן, בשעה שמתה חוה בא אדם לקברה שם, ושם הריח מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם, רצה לחצוב יותר, יצאה בת קול ואמרה דייך, באותה שעה שעמד ולא חצב יותר, שם נקבר, מי נתעסק בו? שת בנו, שהוא היה בדמותו ובצלמו. אמר רבי רחומאי, הקב"ה נתעסק בו כשנוצר, ונתעסק בו כשמת, ולא היה מי שיודע בו, עד שבא אברהם אבינו ע"ה ונכנס לשם וראה אותו והריח ריח בשמים של גן עדן, ושמע קול מלאכי השרת אומרים: אדם הראשון קבור שם, ואברהם יצחק ויעקב מוכנים יהיו למקום הזה, ראה הנר דולק ויצא, מיד היתה תאוותו על המקום הזה.

ועוד מובא בזוהר הקדוש (פרשת חיי שרה, קכח) כאשר נכנס אברהם במערה בתחילה, ראה שם אור ונתרומם העפר לפניו, ונתגלו לו שני קברים, בינתיים עלה אדם בצורתו וראה את אברהם וחייך, ומזה ידע אברהם ששם הוא עתיד להקבר. אמר לו אדם הראשון לאברהם, הקב"ה טמן אותי כאן וכו', עד שבאת אתה לעולם, מעתה ואילך הקיום שלי ושל העולם הוא בשבילך. ואברהם אבינו ע"ה ידע שמקום זה מקודש ביותר, והוא שער השמים לכל התפילות שמתפללים, כמו שמובא ברמ"ע מפאנו זצוק"ל ביונת אלם (פרק טו) וז"ל, וידוע כי ארץ ישראל נקראת תמיד ארץ כנען אפילו בשעת הכבוש וחילוק וכו', ובזוהר הקדוש (פרשת נח עג) אמרו שנקראת כן (ארץ כנען) כדי שלא תזוח דעתו בה (שהיא תמיד שלנו), כי היא ניתנה לנו על תנאי ולא להיקרא שמותינו עליה רק אם בחוקותיו יתברך נלך, ועד נקרא כן על שלמות רב אשר שמענו ונדעהו מן הנוטריקון הנכבד הנדרש בתואר הזה ("כנען" שהוא ראשי תבות) (תהלים פא, ג) כ'נור - נ'עים - ע'ם - נ'בל, בגימטריא אברהם יצחק יעקב, וכן הוא ראשי תיבות (תהלים לג, ג) "ש'ירו ל'ה' ש'יר ח'דש", כי כל תהילה ותפילה העולה למרום, עוברת דרך עליהם במערת המכפלה.

וכן כתב ה"מגלה
עמוקות" (פרשת לך לך) וז"ל, וכן ג' תפילות שתיקנו בכל יום אבות העולם לקביל ג' קטרין (ג' קשרים נפש, רוח, נשמה), שאין תפילה שלנו נשמעת אלא כשעולין דרך מערת המכפלה ששם ג' אבות, לזה אמר לנשמה (בראשית יב, א) "לך" "לך" "מארצך" - ג' לשונות כנגד ג' תפילות, וחוזר ומפרש שג' תפילות הם באים מג' אבות, - "ואעשך לגוי גדול" תפילת שחרית של אברהם, "ואברכך" מנחה, "ואגדלה שמך" זה ערבית של יעקב. ועוד מובא ב"מגלה עמוקות" על פרשת ואתחנן (אופן רכב) ביקש משה ליכנס לארץ ישראל, שהראה לו הקב"ה גן עדן שלמטה שיש שם ז' פתחים, הפתח הראשון שהנשמה הולכת בשעת יציאתה מן הגוף דרך מערת המכפלה, ששם נקברו אבות ואמהות אדם וחוה בקרית ארבע שהם ארבעה זוגות, וכן כל תפילות שלנו כשהם עולים למעלה עולים דרך מערת המכפלה. ועוד כתב ב"מגלה עמוקות" (שם, אופן רו), ולכן כל התפילות אינן נשמעין עד שהולכין מתחילה דרך מערת המכפלה ששם נקברין ג' אבות, לזה היתה כוונת הבקשה של משה ליכנס לארץ ישראל, מאחר שהחלות להראות לי שהתפילות עולים דרך ג' אבות הקבורים במערת המכפלה, כמבוארים במלת "גדלך" זה אברהם, "ידך" זה יצחק, "אשר מי אל" זה יעקב, לפי שהם שורש כל הנפשות והרוחות והנשמות שבעולם, לכן "אעברה נא" לתקן ג' קטרין אלין.

ויסוד זה נמצא גם בדברי רבנו הקדוש בעל ה"נועם אלימלך" זצוק"ל (פרשת ויחי, ד"ה בסודם אל תבא נפשי) וזל"ק, דאיתא בספרים דהתפילות עולות למעלה דרך מערת המכפלה והוא מעורר את האבות, והיינו עם הפנימיות של אדם כפי מדרגתו, דהיינו אם יש לו מדרגת נפש והוא מתפלל עם פנימיות נפשו הוא מעורר הנפש של האבות, ואם יש לו מדרגת רוח הוא מעורר הרוח שבאבות, ואם יש לו מדרגת נשמה הוא מעורר נשמה שבאבות, ועיקר לעורר את יעקב שהוא המובחר שבאבות ע"כ.

ומובא ב"תפארת שלמה" (פרשת במדבר, ד"ה אלה הפקודים) שכל התורה והמצוות וכל התפילות עוברות דרך מערת המכפלה וז"ל, "דהנה כבר מבואר בספרים שכל המצוות והמעשים טובים ותלמוד תורה ותפילה של האדם, הנה כולם עוברים בעלייתם דרך מערת המכפלה אל האבות ואל האדם הראשון, ודרך שמה יעלו בית אלוקים לרצון לפני ה', כאשר אדם מכוון בהם כראוי להם ואשר יטב לפניהם, הנה גם לפני השי"ת יהיה טוב.

אם כן יובן מדוע רצונו של אברהם אבינו היה בכל מחיר ובכל דרך לקנות את מערת המכפלה, משום שמשם שער השמים לכל התפילות ולכל מעבר המצוות אל הקב"ה. אך קשה ביותר, דהנה מצאנו אצל יעקב אבינו בבראשית (כח, יז) "וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים", ופירש רש"י, וזה שער השמים - מקום תפילה לעלות תפילתם השמימה, ומדרשו, שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

והנה מבואר מדברים אלו, כי כל התפילות עולות השמימה דרך המקום של בית המקדש של מטה, וא"כ איך יובנו הדברים הקדושים שאמרנו בראשית דברינו שמערת המכפלה היא שער השמים, ומשם התפילות עולות השמימה?

אלא אפשר לבאר ולומר על פי דברי רבותינו הקדושים, הנה הגמרא במסכת בבא מציעא (פה:) אומרת, אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי (אליהו הנביא היה רגיל לבוא לישיבה של רבנו הקדוש), יומא חד, ריש ירחא הוה, נגה ליה ולא אתא (יום אחד ראש חודש היה ואיחר אליהו לבוא לישיבה), אמר ליה (רבי לאליהו), מאי טעמא נגה ליה למר? (מדוע איחרת?) אמר ליה (אליהו), אדאוקימנא לאברהם, ומשינא ידיה, ומצלי ומגנינא ליה, (עד שהקמתי את אברהם משנתו ונטלתי את ידיו, והתפלל והחזרתיו לישון) וכן ליצחק וכן ליעקב, ומקשה על כך הגמרא, ולוקמינהו בהדי הדדי? (מדוע לא הקים אליהו את כל שלושת האבות שיתפללו יחד?) ומתרצת, סברי תקפי ברחמי, ומייתי ליה למשיח בלא זמניה, (חששו שאם יתפללו האבות יחד יתגברו לעורר רחמים בתפילתם ויביאו את המשיח לפני זמן הגאולה, לכן הקים כל אחד מהם שיתפלל בנפרד) ע"כ.

והנה יסוד גדול למדו אותנו רבותינו, שאם שלושת האבות יחד יתפללו הגאולה תבוא. ולכן אנו אומרים בתפילה "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" כל אחד לכשעצמו לבד מתפלל, כי אם יתפללו יחד הגאולה מיד תבוא. וזה מה שעושה אליהו הנביא מקים כל אחד בנפרד ומתפלל על כלל עם ישראל, והם הצינור לקבל ולהעלות תפילות עם ישראל לשמים, אברהם אבינו מעלה את כל תפילות עם ישראל של שחרית, יצחק אבינו מעלה את כל תפילות מנחה, יעקב מעלה את כל תפילות ערבית.

ועל פי זה יובן, לאחר שהתפילה עוברת אצל אברהם יצחק ויעקב והם מתעוררים מעומק התפילה של האדם והמסירות שלו בשעת התפילה, עוברת התפילה להר המוריה ששם נאמר "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים", וזה הכח המיוחד שנמצא במערת המכפלה.

*ולכן יכוין האדם בכל כוחו בתפילתו לעורר ישני חברון, ומשם תעלה שוועתנו ובקשתנו אל בית ה', ויקובלו תפילותינו ברצון. ובבקשה העתירו בעדי לישועה ורחמים.*