איך בעלי תשובה צריכים לנהוג, ומתי מי שמכונה ״רב״ מאבד תוארו?

מאת הרב חיים אמסלם

הרמב״ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ד 
מדרכי התשובה: להיות השב צועק תמיד לפני ה', בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו. ומשנה שמו, כלומר, אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותם המעשים; ומשנה מעשיו כולן לטובה, ולדרך ישרה. וגולה ממקומו-שגלות מכפרת עוון, מפני שגורמת לו להיכנע ולהיות עניו ושפל רוח .  
ובזמנינו?
״בעל התשובה״ נהיה סלב, מפרסם עצמו בכלי התקשורת, לעיתים מקים לו איזה חצר ביזנטית משלו, מספר את סיפורו ״המדהים״ עושה לביתו, משמן מי שהוא צריך לשמן אצל העסקנים, ואז הוא גם זוכה להיות יוצא ובא בבתיהם של ״גדולי ישראל״ כנסיך.
ביחס לתואר ״רב״ לכאורה זהו תואר הניתן לתלמיד חכם שנבחן והוסמך בתעודה המתאימה המעידה כי ראוי הוא, לשמש בתפקיד רב בקהילה, או רב בבית הכנסת וכיוצא, בימינו אם אתה בעל חזות רבנית-חרדית, מגבעת מעיל שחור ועדיף ארוך, וזקן כדבעי, ובפרט אם אתה עסקן ציבורי, חבר כנסת, גבאי בבית הכנסת, וכיוצא הרי יוענק לך בנדיבות אוטומטית, התואר רב.
ואם נתפסת על גניבה, גזילה, שוחד, ניאוף, הורשעת וישבת בכלא, האינטרפול חיפש אותך, אתה מחובר למאפיה ולעברייני צמרת, זה בסדר גמור, ובלבד שתהיה שייך למחנה הנכון ״החרדי״ ואז הכל יסלח לך, שמך ותוארך בתור ״רב״ לא ימחק ממך, העיקר שאתה נראה ומגדיר את עצמך כ״חרדי״, ואזי אין פוצה פה ומצפצף.
אבל אם אינך שייך למחנה הנכון, אינך כפוף לאג׳נדה המסויימת, בעל דעות עצמאיות, וקל וחומר אם אתה איש הלכה בעצמך, ובעל אידאולוגיה משלך, אך אינך משועבד, למוסכמות שלהם, אז אינך ראוי, וגם אם אתה רב מוסמך, ושמשת כרב בפועל עשרות שנים בקהילות ישראל, גם אם הוכרת על ידי רבים וטובים כפוסק הלכה מובהק, גם אם כתבת וחברת עשרות ספרים, על כל שטות תוארך ישלל ממך, וכל לבלר מזדמן עלול או עשוי להשתלח בך כאוות נפשו.
על דור מעוות זה נאמר הפסוק בספר ישעיה ״הוי האומרים לרע טוב, ולטוב רע: שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר״.