לקראת חג הפסח דשנת תשע"ה, נסעתי יחד עם בחור נוסף לעיר
איז'בסק שברוסיה. בהגיענו לעיר השתכנו במלון מקומי במין סוויטה קטנה. מיד
לאחר שהתמקמנו, התחלנו להכשיר את המטבח שבסוויטה על מנת לבשל שם את צרכי
הפסח.
בערב פסח הבאנו למקום מספר זקנות יהודיות תושבות המקום כדי
שהן (בעלות נסיון בבישול קצת יותר מבחורי ישיבה...) יבשלו את כל הדרוש לחג.
במהלך שהותן במקום נאלצתי להשגיח עליהן במשך כל הזמן משום
שמדובר ביהודים שאין להם שום מושג ביהדות, בטח לא בכשרות ובטח שלא בכשרות
לפסח... (באמצע היום הגיע לשם בנה של אחת המבשלות בדיוק בדקה שבה יצאתי
לעניין אחר וחזרתי ממש רגע לפני שהניח חמץ של ממש על השולחן...)
במהלך הבישולים התעורר לפתע וויכוח בין שתיים מהמבשלות - האם
מלחו את הדג כל צרכו או שאולי יש להוסיף לו מלח. אחת המבשלות מצאה לנכון
להפנות את השאלה אלי ולשאול אותי לדעתי. המבשלת השניה נפגעה - מה פתאום
לשאול בחור שאין לו שום מושג בבישולים??? היא המומחית כאן!! עונה לה
הראשונה - *הם הרי שלוחי הרבי, הם הרי יודעים הכל!!!*
ברגע הראשון חייכתי לעצמי למשמע הדברים, אך לאחר זמן הדברים
חלחלו פנימה: מדובר ביהודים שלא שומרי תומ"צ ואין להם שום מושג ביהדות, שום
מושג בחסידות ובוודאי שאין להם שום מושג ברבי (לא שלנו יש...), לא נראה
שאי פעם היה להם איזשהו קשר עם הרבי, אבל דבר אחד ברור להם באמונה פשוטה:
שכשבאים אנשים, צעירים ככל שיהיו, תמימים ככל שיהיו וכו' וכו', ברגע שהם
באים בשליחותו הק' של הרבי להפיץ יידישקייט - הם באופן ממילא יודעים הכל
(עד לכמות המלח בדגים...) מכוחו של הרבי!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.