רשימת הבלוגים שלי

יום שני, 10 באוקטובר 2016

*"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא"* - הלכות ליום שני ח' תשרי התשע"ז מפי *כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א* לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל

*מדיני יום הכיפורים*
א. מצות עשה מהתורה להתענות ביום הכפורים חמישה עינויים, כמו שכתוב "ועניתם את נפשותיכם" (ויקרא טז, לא). וכל מי שאינו מתענה ח"ו ביום הכיפורים, הרי זה ביטל מצות עשה, ועובר על לא תעשה כמו שכתוב "כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה" (שם כג, כט). ולכן בעינוי יום הכיפורים, מקיים אדם מצות עשה ולא תעשה, ועל ידי שמקיים ביום הכיפורים מצות עינוי (כשהוא עם תשובה דווקא, סדר היום) מתכפרים לו ביום הכיפורים כל עוונותיו, כמו שכתוב "כי ביום הזה יכפר עליכם" (שם טז, ל).
ב. ראוי לאדם לשמוח שמחה ביום קדוש זה, ובכל רגע שסובל צער העינוי ממאכל ושתיה, ושאר העינויים על קיום מצות עשה מן התורה שמקיים בכל רגע, יכניס בלבו אהבת השם (עיין "אלף המגן", סי' תריא בפתיחה).
ג. ידע האדם, שכל כמה שנהיה חלוש ביותר בתפילה, יהיה שמח יותר, כי לפי גודל העינוי כמו כן הוא גודל השכר, ובכל פעם יאמר: "הריני מקבל עלי מצות עשה של השם יתברך בעינוי זה" ויכניס תשוקה בלבו - הלוואי שיתארך יום הצום, וכשיראה שקרוב להשלמת יום הכיפורים, יצטער על אבדת יום הקדוש הזה (וב"אלף המגן" שם האריך בזה).
ד. מובא ב"מועד לכל חי" ‏(טז, לד) וז"ל, כתב מרן הבית יוסף על דברי המרדכי, ואיני יודע טעם לעריכת השולחן ביום הכיפורים, ועל זה כתב בספר מאמר מרדכי (סי' תרי, סק"ג) וזה לשונו, והנה המנהג פשוט בינינו אחר סעודת ערב יום הכפורים לערוך השולחן במפה יפה, ועורכין עליו ספרים במקום הפת ומכסין אותו במפה אחרת כמו שמכסין בשבת ויום טוב. והוא מנהג נכון עד מאוד אין לשנותו כלל, לפי שיש כאן רמז הרומז שזה יום אדיר ונורא מכובד מאוד, ואין לנו לכבדו באכילה ושתיה כי אם לשוב אל ה', לעסוק בדברי תורה ותפילה ודברי ריצוי ותחנונים, לרצות את בוראינו יתברך ויתעלה כן נראה לי עכ"ל. וכך נהגו אבותי ורבותי הקדושים.
ה. מובא ברבנו ה"פלא יועץ" זצוק"ל (ערך כיפור) וז"ל, כיפור הוא יום אדיר בימי שנה, ואשריהם ישראל כולם מתעוררים בימים האדירים ובפרט ביום הכיפורים, כי ה' משמים השקיף על בני אדם, ונותן בלבם פחד הדין הגדול והנורא והתעוררות תשובה, ומי יתן והיה לבבם זה להם כל הימים, אבל כבר אמרו (ברכות לג:), שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, רק בחמלת ה' את עמו ישראל, עם קרובו, יאר פניו להם בימים האדירים האלה, באור היראה והפחד, ומזיו שפעתם של הימים האלה, ימשך לאדם לכל השנה. ולפי מה שיתעורר בימים האדירים האלה, ויתחזק ליראה את ה' ויעשה גדרים וסייגים לעצמו, ויקבל עליו להתנהג גם אחר יום הכיפורים בדרכי התשובה, כך ימצא עזר כנגדו לכל השנה ליראה את ה', ויראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים יט, י), ויעלה במעלות, עד אשר יטהר מטומאתו ומצא כדי גאולתו.
ו. כשיש חולה המסתפק בענין הצום, ישאלו רופא המבין מה חומרת יום הכיפורים ומעלת הצום, ואם חושב האדם שהרופא אינו מבין את חומרת היום, ישאל שני רופאים. ואם ח"ו יש צד של סכנה לא יכנס ח"ו לסכנת נפשות, וידע האדם כשם שיש מצוה של "ועניתם את נפשותיכם", כן יש לנו מצוה של "ונשמרתם לנפשותיכם". וידוע המעשה ב"דברי חיים" מצאנז זצוק"ל שבא לפניו רב אשר ביקש תיקון למקרה שבא לידו, על אדם מבני קהילתו שביקש שקשה לו הצום, ורוצה לשתות מים, ואותו הרב לא התיר לו לשתות, ונפל ומת. ונתן לו תיקון לדבר, שמכאן ולהבא חייב להקל בענין התענית לחולה שיש בו סכנה.
ז. ידע האדם שאם הרופא ציווה עליו לאכול ביום הכיפורים חייב הוא לאכול בשמחה, וכך מסופר על הרב הקדוש השר שלום מבעלז זצוק"ל שהרופאים ציוו עליו לאכול ביום הכיפורים, ובני ביתו פחדו שהצדיק לא ירצה לאכול אך כאשר הגיע הזמן עמד בשמחה וביקש האוכל בשמחה כפי שהיה נוטל לולב ואתרוג.
ח. מקובל בשם רבנו מנחם מנדל מרימינוב זצוק"ל, שהיה דרכו להקל בכל הצומות חוץ מיום הכיפורים, ותענית זאת סגולה לאריכות ימים.
ט. כשירצה האדם לדבר על ענין מהיום הקדוש הזה, לא יאמר "יום הכפורים" אלא יאמר "היום הקדוש" (עיין "בני יששכר" מאמר קדושת היום, אות ב).
י. ישתדל לא לנגוע בשום אוכלים ביום הכיפורים, ונשים שחייבות להאכיל הקטנים, יגעו כמה שפחות.
יא. לא ילך יחף ביום קדוש זה, ויקפיד לנעול נעליים שירגיש בהם העינוי והצער, ומסופר על צדיקים וקדושים שהביאו להם נעליים מגומי נוחות מאוד ולא רצו לנועלם, משום שרצו להרגיש הצער של נעילת הסנדל.
יב. לא יגע באשתו וינהג בה כל ההלכות של נידה ביום הכיפורים.
יג. ירבה לקרוא תהלים ביום הכפורים, וידע האדם שכל סוגי הבקשות הקיימות בעולם טמונים בספר התהלים וכל דבר אשר צריך האדם או רוצה או יצטרך טמון בספר התהלים הקדוש, שכן דוד המלך שכל נשמות ישראל היו כלולות בו יסד ותיקן הכל מכל כל. ועוד מובא במדרש רבה (ויצא פרשה סח) דכל השנים שהיה יעקב בבית לבן לא שכב, ורשב"ג אומר כל ספר תהלים היה אומר, ומדוע? כדי לקיים "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל", ועל ידי זה כבש את הדרך לבניו על ידי קריאת התהלים.
--- *לימוד שתי משניות יומי*---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
*עירובין, פרק י' משנה ח':*
אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ, אִם אֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו. שָׁרָשָׁיו  גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָה טְפָחִים, לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן. הַדֶּלֶת שֶׁבַּמֻּקְצֶה וַחֲדָקִים שֶׁבַּפִּרְצָה וּמַחֲצָלוֹת, אֵין נוֹעֲלִין בָּהֶן, אֶלָּא אִם כֵּן גְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ:
*עירובין, פרק י' משנה ט':*
לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הַיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה בְשׁוּק שֶׁל פַּטָמִין שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ נוֹעֲלִין וּמַנִּיחִין אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחַלּוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שׁוּק שֶׁל צַמָּרִים הָיָה:
*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה