רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 14 באוקטובר 2016

ממעיינות השבוע

*"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ" (לב, א)*
שאל הרה"ק מקוצק זי"ע: הרי משה רבינו היה ענו מכל האדם, וכיצד הרהיב לומר "האזינו השמים"? והשיב: דמכאן רואים דכל כמה שאדם יותר שפל בעיניו, יש לו יותר הזכות לתבוע מהשמים שיצייתו לו...
*"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (לב, ז)*
פירוש: אם יש לך שאלה שאין אתה יודע הדרך לילך בה, שאל את שאלתך למנהיג כזה שתשובתו תהיה, 'זקניך ויאמרו לך', כך היה אומר זקֵנך על שאלה כזו, אבל אם תפגוש מנהיג שיאמר לך זקני אמר כך ואני אומר אחרת יש להתרחק ממנו, יהיה מי שיהיה, כי אם מתרחקים מן הזקנים אזי מתרחקים מרחק רב מדרך האמת.
*(הגה"צ רבי מאיר אריק זצוק"ל)*
*"וישמן ישורון ויבעט" (לב, טו)*
מעשה בחסיד אחד שהגיע אל רבי ישראל בעל שם טוב וביקש ממנו ברכה לפרנסה טובה. בירך אותו הבעל שם טוב שיצליח בכל עסק שיעשה. כעבור זמן לא רב שב החסיד אל רבו וסיפר כי הברכה לא הועילה לו מאומה, וכי אין הוא מצליח בפרנסתו. אמור נא לי - שאלו הבעל שם טוב - האם הנך זוכר מה היה העסק הראשון שעשית אחרי שבירכתיך? אכן כן - השיב החסיד - כאשר יצאתי מן הבית ראיתי אדם העומד ברחוב ומוכר כרטיסי הגרלה של מרוצי סוסים... קניתי כרטיס אחד ואכן זכיתי בסכום כסף גבוה אלא שהוא אזל לי עד מהרה ולא נותר ממנו מאומה... אם כך - אמר הבעל שם טוב - מה טענה יש בפיך? לו היית משכיל מיד כאשר יצאת מביתי לעשות ״עסק״ עם הקדוש ברוך הוא, כגון נתינת צדקה או גמילות חסד, הייתה הברכה חלה בכל משלח ידיך ממילא, כיון שלא ניצלת כראוי את ההזדמנות שנפלה בחלקך - הפסדת הכל!...
*"כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם"   (לב, כ)*
הכוונה אפשר לומר על דרך המוסר כי דרך האנשים להימנע מן הצדקה באמרם שאין להם ליתן, אבל באמת הוא בהיפך, מפני שאינם נותנים - אין להם ליתן, כי הצדקה היא המפתח לשפע, ובאם זורק את המפתח במה ייפתח האוצר? וזה "כי דור תהפוכות המה" הם מהפכים הסדר, ומונעים עצמם מן הצדקה, מפני שאין להם, והיה טוב יותר ליתן ואז היה השי"ת משפיע להם כפל כפלים, אבל המה "לא אמון בם" אין בהם אמונה להאמין שבזכות הצדקה יעזרם ד' ויפתח להם אוצרו הטוב.
*(חתן סופר)*

"יערוף כמטר לקחי"
דברי התורה הקדושים כמוהם כגשם, מה הגשם בשעה שהוא יורד עדיין אין רואים את השפעתו על הצמחים, ורק לאחר זמן כאשר השמש מגיחה מאחורי העננים וזורחת על האדמה, אזי רואים את תוצאות הגשם – כך גם דברי התורה, אף כי בשעה ששומעים אותם אין מבחינים מיד בהשפעתם, בכל זאת סופם לעשות את פעולתם.
(ר' בונם ז"ל מפשיסחה)
"בינו שנות דר ודר"
בכל דור ובכל תקופה יורדת ובאה מן השמים הבנה חדשה בתורה, שהיא דרושה ומותאמת לטיב הדור והתקופה. צדיקים שבכל דור מבינים בתורה כפי מה שדרוש ללמד את בני הדור ההוא.
(חדושי הרי"ם)
"יעקב חבל נחלתו"
לכששוזרים חבל עבות מהרבה חוטים, אף אם יש ביניהם חוטים פגומים אין מבחינים בהם, ולא עוד אלא שהם מוסיפים חוזק לחבל. הוא הדין גם בבני ישראל, שבזמן שהם מלוכדים ושזורים יחד, אזי אפילו הגרועים שבהם מביאים תועלת לעצמם ולכלל.
(הה"ק מהר"ם מקוברין ז"ל)
"צור ילדך תשי ותשכח אל מהללך"
"צור ילדך"- השם יתברך בראך - "תשי" – ונתן בך טבע של שיכחה לטובתך, למען תשכח את הצרות והיסורים העוברים עליך, ולבסוף "ותשכח אל מחוללך" – מנצל אתה את הטבע השיכחה כדי לשכוח את בוראך.
למה הדבר דומה ? לאדם שהיה בעל חוב גדול ויעץ לו ידידו להעמיד פני משוגע. לבסוף ניצל בעל החוב את שגעונו המעושה גם כלפי ידידו זה, בבואו לתבוע ממנו חוב. צווח הלה: "הלא אני הוא אשר יעצתי לך להעמיד פני משוגע, ועתה הנך מנצל עצה זו גם נגדי אני ?" (המגיד מדובנה, וכן בשם הר' מקוצק זצ"ל)
"ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם"
אף כי אסתיר פני מהם ואפקירם בידי מקרי הטבע, לא יהא הדבר נוגע אלא להווה, אולם "אראה מה אחריתם" – בנוגע לעתידם לא אעלים עיני מהם. לא אסיר מהם את השגחתי כדי לשמור על נצחיותם ולמנוע מהם כליה חלילה.
(שם משמואל)
"האזינו השמים ואדברה"
רבי יצחק מאיר מגור היה אומר: הכתוב אומר (תהלים נ, ז): "שמעה עמי ואדברה". היה לו לומר קודם "ואדברה" ואחר כך "שמעה עמי"?! ללמדנו, כשיש רצון להאזין, נותן ה' בפיהו דברים הראויים להיאמר. אבל כאשר אין האוזניים כרויות לשמוע, נאטם הפה ונאלמת הלשון.
"יצרנהו כאישון עינו"
רבי יעקב יהודה מנדרזין היה אומר: אישון העין טעון זהירות יתירה אף מפני לכלוך קל, העלול לפגום בעין ולקלקל את הראיה, כך תורה ומצוות, "לכלוך קל" – נגיעה קלה ופניה של מה בכך, עלולות לפגום ולקלקל הכל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה