רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 16 באוקטובר 2016

על הצביעות של ערב יום הדין

מאת הרב אליהו קאופמן

     בערב יום הכיפורים – לפני תפילת המנחה האחרונה של שנת תשע"ו, הונחו בבתי הכנסת החרדים - ספרדים', מעין כרוזים- דפי יללה והסבר. הכאב של כותבי וחותמי הכרוז הזה נסב סביב גיוסם של בני התורה הספרדים לצבא הישראלי. הרבה דיו נשפך מאותם כרוזים שניסו להסביר כי סכנת שמד מרחפת על כל בן תורה ושומר מצוות שיתגייס לצבא השמד. הרבה אותיות מאירות הסבירו שם את הצורך במאבק בלתי מתפשר נגד גזירת השמד הצבאית, ונגד הרצון לפגוע בשמירת המצוות של הדור הצעיר החרדי – ספרדי. לומר את האמת, הרי שגם אני הייתי חותם על כרוז כזה אבל לא עם חותמי הכרוז הזה, ומדוע?

    על הכרוז הזה חתמו מספר רבנים חרדים – ספרדים ידועי שם, ובראשם הרב דוד בצרי – ראש ישיבת "נהר שלום" בי"ם, והרב בן ציון מוצפי. אז באמת, עם רבנים כאלה זו "עבירה" לחתום? הבעיה איננה בשמותיהם של הרבנים או ברמתם התורתית אלא בצביעותם המעשית. החבורה הזו – ובראשה הרבנים בצרי ומוצפי, תמכו בבחירות האחרונות במפלגת ש"ס. הרב בן ציון מוצפי למשל נמנע כל ימיו – עד לבחירות האחרונות (לא כולל...) מלהצביע לפרלמנט הישראלי, ואף לעיריית י"ם, כי זו הייתה דרכו בקודש של אביו המקובל האלוקי סלמן מוצפי ושל בן דודו של אביו, הגאון יעקב מוצפי, שעמד בראש ה"עדה החרדית הספרדית" עד יום מותו, בשנת 1982. והנה, בבחירות האחרונות דווקא - כשהגר"ע יוסף כבר היה בעולם האמת הפך הרב מוצפי את עורו ושינה את חברבורותיו והצטרף לש"ס – זו של דרעי  ושל הגב' הרפורמית ששמה זכייה בר שלום. מה הניע את הרב מוצפי להצטרף לש"ס דווקא בימים שרמתה התורתית נושקת לרצפה ושהפכה להיות, ממפלגתו של הגר"ע יוסף למפלגתם של אנשי השמאל, דרעי ובר שלום, רק ה' הטוב יודע. והנה בתוך
החבורה הזו – של ה"רבנים הספרדים המתעוררים" ל"קנאות בע"מ", נמצאים גם רבנים ספרדים שרבניהם הם בכלל הרב שטיינמן והרב קנייאבסקי, האשכנזים. הרבנים הספרדים הללו – המרחפים בין ש"ס הרפורמיסטית ל"דגל התורה" ה"ליבראלית", הולכים לחפש את העקרונות שאבדו להם נגד הפנס החילוני במקום לחפשם במקום ששם הם אבדו באמת, ונגד מי שגרם לאבדונם.
      גמרא עתיקה מספרת על כך שהגרזן טען כלפי העצים – שקבלו על חטיבתם על ידו, כי לולא קת העץ שלו הרי שלא יכול היה לחטוב אפילו חלקיק מהם. וכך זה גם בסיפור הצבאי שלפנינו. לפני כשנתיים – עת שהיתי במנצ'סטר שבבריטניה, הועבר בפרלמנט הישראלי החוק שלמעשה הכריז על גיוס הנוער החרדי, ובכללם המוני בני התורה. אחד האברכים הוותיקים בעיר מנצ'סטר, שמקורותיו מארץ הקודש, הליט את ידיו על ראשו ופלט כי "מי היה מאמין ש"אגודת ישראל" תתמוך בגיוס חרדים ובני תורה לצבא"?! ואמנם אגו"י, דגה"ת וש"ס תמכו בכל פה בגיוס הזה ובמתווה הזה. הרבנים שטיינמן וקנייאבסקי לא פצו פה נגד ההצבעה הזו ואילו הרב שלום כהן לא יצא נגד תמיכת ש"ס בגיוס החרדים. אין
ספק שגיוס החרדים לצבא הוא פרי הבוסר של הנהגת החרדים הציונים ושל רבניהם. לולא תמיכה זו שלהם בודאי שהממסד הישראלי לא היה מעז לצאת למלחמה, שכל השנים נחשבה אבודה. מלבד הגר"ש אוירבך ואנשיו מ"בני תורה" הרי ששום גורם חרדי – ציוני איננו יוצא נגד הגיוס הזה לצבא (מחוץ לאנשי "בני תורה" שבראשות הגר"ש אוירבך) שבו תערובת הנשים והגברים היא הקשה ביותר מכל ימי העבר של אותו צבא, ומכלל אומות העולם.
     אבל חבורת הרבנים הספרדים הללו – שחתמו על הכרוז, מליטים ראשם כבנות יענה ובמקום לצאת בגלוי נגד הרבנים והאדמו"רים שחתמו על אישור כרת לחרדי הצעיר, הרי שאותם רבנים יוצאים רק נגד הממסד החילוני, שאיננו מחויב לתורה ולמצוות ולהמצאת ההשתמטות החרדית – ציונית, המספרת את האגדה שמי שאינו מתגייס אלא לומד תורה הוא גם זה שמחזיק את קיומה של המדינה הזו. לחילוניים אין השקפה תורתית ולכן הם אינם מחויבים בכלל להאזין לאלה המספרים להם ציז'בטים בלבוש תורתי, אבל לרבנים שטיינמן, קנייאבסקי, שלום כהן, בעדני ולכל האדמו"רים ה"צדיקים" ישנה משנה תורתית סדורה המדברת על "ייהרג ובל יעבור" כשהעריות, העבודה הזרה ושפיכות הדמים קוראים ליהודים תמימים להצטרף אליהם במסווה של "פטריוטיות". אבל אותם רבנים – שחתמו על "זעקת הדל" נגד הגיוס, רחוקים להיות "מאורי הדור" ועוד מיני סופרלטיבים שהלבישו לעצמם ע"י גבאיי פרסום, ולכן הם פוחדים לכוון את אש האשמה כלפי הרועים שלהם, שזנחו את צאנם לאנחות, לעריות ולהתפקרות. יואילו בבקשה הרבנים הללו לקיים את הפגנותיהם מול רבני "דגל התורה", מול בתי אדמו"רי אגו"י ומול ביתם של דרעי וגב' בר שלום הרפורמית (שהרי בש"ס מזמן נעלמו "רבני האמת" מאז מותו של הגר" יוסף...), כי שם הבעיה, ב"רבנים הללו" ולא בקרב החילוני המשכל את בניו ובנותיו. יפנו הרבנים הצבועים והפחדנים הללו לדבריו של בעל "חידושי הרי"מ" מגור ויגלו כי כאשר נשאל מדוע החילוניים מצליחים לא פעם יותר מהחרדים, אזי, הוא ענה כי מה שהחרדים עושים כמצווה הרי שהוא לא פעם נעשה בכפייה ולא מלב, ואילו החילוניים עושים לא מעט עבירות מתוך תמימות ואי הבנה כנה.
     ובאשר לרב בן ציון מוצפי, הרי שהאיש הזה – שפעם הוא עולה על בימת ש"ס הרפורמית ובפעם אחרת הוא עולה על דוכן ה"עדה החרדית" האנטי ציונית, ידוע כלאומן פרו ציוני המסית השכם והערב לצאת למלחמה בערבים, ואף מוסיף מנייה ובייה על הצורך שהצבא הישראלי יהלום גם באומות העולם, והלה מתגרה באומות העולם השתי והערב. אז מנין לקח האיש הזה את הרשות לשחרר את ילדיו וקרוביו מהצבא הישראלי, שלו הוא איננו מתנגד כאשר שם נהרגים חילוניים, דתיים – לאומיים ונכרים, ואילו את צאצאיו הוא הציל בבחינת "ואני את נפשי הצלתי"? אין זאת כי קולו אינו אלא מעורב בשפיכות דמים ובעבירה של "לא תעמוד על דם רעך". אני כואב על כל חרדי הנכנס דתי לצבא ויוצא חילוני ממנו, אבל על צאצאיו של בן ציון מוצפי לא אבכה אם יגויסו לצבא.
    גם אנשי ה"עדה החרדית" – שהפגינו נגד הרב הבלין מקריית גת, על אשר גרם לחתימת הסכם גיוס של בני חב"ד לצבא, התנהגו באופן לא אחראי. שהרי מה להם להלין על רב חב"די וציוני שמתוך השקפתו קרא לחב"דניקים ציונים להתגייס לצבא, שאותו הם רוצים לראות כצבא ארץ ישראל השלימה? ההפגנות הללו הם כמו להפגין נגד הכיפות הסרוגות, בגין גיוסם לצבא הישראלי. בבקשה שיקירי ה"עדה החרדית" ושאר אגפי האנטי ציונית יואילו לעזוב את ביתו של הרב הבלין ולגשת להפגנות ומחאות מול בתיהם של הרב שטיינמן, הרב קנייאבסקי, האדמו"ר מבלזא, הרב שלום כהן וכל שאר הרבנים ששתיקתם כהודאה בזכות גיוס החרדים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה