רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 14 באוקטובר 2016

*מעט הלכות הנהגות ומילי דקדושה* מהמחזור החדש לחג הסוכות *"סוכת רחמים ושלום "* מפי *כ"ק האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א* שיצא לאור השבוע

*דיני ישיבה בסוכה*
א. ישנן שתי כוונות הכרחיות לכוין בישיבתו בסוכה, ומובא במשנה ברורה (סי' תרכה סק"א) בשם ה"פרי מגדים" (אשל אברהם, ריש הסי') וז"ל, כתבו האחרונים שיכוין בישיבתו בסוכה: א. שציוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים. ב. וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש, וכל זה לצאת ידי המצוה כתיקונה, הא דיעבד יוצא גם כשכיוון לצאת לבד ע"כ.
ב. מצות סוכה היא מצוה גדולה וחשובה עד מאוד, ולפי שמצות סוכה חשובה כל כך, ראוי שלא לדבר בה כי אם קדושה ודברי תורה. ויזהר מאוד שלא לדבר בסוכה דברים אסורים חס ושלום, כמו דברים בטלים או לשון הרע ורכילות. וכן יזהר מאוד שלא לכעוס בסוכה, משום דכל זה הוי בזיון לסוכה ולקדושתה. וישב בה בדרך ארץ, כמו שיושב בפלטין של מלך ולפני מלך (אלף המגן תרכו כא).
ג. קדושתה כקדושת בית הכנסת, ומטעם זה אסרו לנהוג בה מנהג ביזיון וכל שכן שחוק וקלות ראש. ואמרו על האריז"ל שהיה נזהר שלא לדבר שיחת חולין תוך הסוכה, ובודאי שמי שנזהר לקבוע דירתו וישיבתו בה כל שבעת הימים בקדושה ובטהרה, באימה ויראה ושמחה רבה כדת מה לעשות, קונה קדושה ותוספת הארה בנפשו רוחו ונשמתו, ומצא כדי גאולתו לכל השנה לעבוד את בוראו עבודה תמה.
ד. מובא בספר הקדוש "ראשית חכמה" (שער הקדושה, פ"יד) שכתב דברים נפלאים מקדושת הסוכה וימים אלו וז"ל, ‏הכלל העולה, כי בכל מקום שיש קדושה צריך לנהוג בו מורא וכו', וכן היה מנהג מורי (רבי משה קורדובירו) עליו השלום שלא לדבר בתוך הסוכה בימי חג הסוכות אלא דברי תורה, כי מצות סוכה קדושתה גדולה, והעד שעצי הסוכה חל עליהם קדושה ואסורים כל שבעה, כמו שאמרו רבותינו (סוכה ט.). וכן מצינו שפירש רשב"י ע"ה (זוהר הקדוש פרשת אמור קג:) שהאבות באים לסוכה וכו', הרי שאדם בתוך הסוכה מוקף מאויר קדושה וכמה קדושות יש בה כמבואר. ולכן ראוי להתרחק משיחה והיתול, אלא יקיים "וגילו ברעדה" (תהלים ב, יא), כי מקום רמז הסוכה היא שמחה ורעדה, דמינה דינין מתערין וימי הסוכות הם דין, והעד כי בליל הושענא רבה הוא חותם הדין, וימים אלו צריכין שיהיו בתשובה ורעדה, שימים אלו ניתנו כדי להאריך על האדם שישוב בתשובה, ואין פיתקות הגזרות נמסרים ביד השולחים עד ליל שמיני חג עצרת, כדפירש בזוהר הקדוש (פרשת ויחי רכ.).
ה. מובא (ראשית חכמה שער הקדושה פרק יד) שרבנו משה קורדובירו זצוק"ל הקפיד שלא לדבר בסוכה שום ענין, מלבד דברי תורה.
ו. יזהר האדם ביותר שלא לכעוס בתוך הסוכה כלל.
ז. מובא ב"יסוד ושורש העבודה" (שער יא, פ"יב) וז"ל, כתב האבודרהם (סדר תפילת סוכות ופירושה) ועל כל רגע ורגע ששהה בביתו חוץ לסוכה על לא דבר הכרחי, עובר על מצות עשה מן התורה, זולת הלימוד כשהוא בעיון רב ועצום והתפילה התירו רבותינו ז"ל (סוכה כח:) חוץ לסוכה, כמו שהובא בטור ובשולחן ערוך (סי' תרלט, ד). ועל זה ידווה לב כל הדווים, לבקרים תפקדנו, לרגעים תבחננו, שכמה רגעים בחג מטייל אדם בביתו חוץ לסוכה על לא דבר הכרחי כלל, ועובר בכל רגע מצוות עשה כנ"ל, אוי לאותה בושה, אוי לאותה חרפה, אם אומרים לו אחר פטירתו מעולם הזה בוא חשבון מכמה מאות ואלפים מצוות עשה מן התורה של "בסוכות תשבו", שעבר בימי החג על כל רגע ורגע ששהה חוצה לה מבלי הכרח, והשהיות מצטרפות לחשבון גדול כנ"ל, וכמו שכששוהה חוצה לה עובר בכל רגע על מצות עשה מן התורה כנ"ל, כן הדבר הזה, מדה טובה מרובה שבכל רגע ורגע שהוא שוהה בסוכה, מקיים מצות עשה זו. לכן מראוי לאדם, שירגיל את עצמו לחשוב בתמידות במחשבתו בעת ישיבתו בסוכה ‏בשמחה עצומה קיום מצות עשה זו. ומכל שכן, כשירגיל בתמידות לפרט בדיבור קיום מצות עשה זו, בודאי לא יבוא אל ביטול מצות עשה זו אפילו רגע כמימרא אל דבר בלתי הכרחי, כי ההרגל נעשה טבע לחשוב תמיד קיום מצות עשה זו. ועתה בשהייה מעט בביתו, בטל ממחשבה זו, בודאי מיד יהא נרתע לאחוריו, ודי בהערה זו עכ"ל.
ח. יחשוב בדעתו שקדושת הסוכה כקדושת בית הכנסת, ולכן כל שבעת ימי הסוכות אסור להשתמש בקרשים של הסוכה (עיין "מועד לכל חי" כ, כה).
ט. מובא ב"מועד לכל חי" (כ, כו) להיזהר ביותר לישב בסוכה באימה ויראה, בשביל השבעה אושפיזין הנמצאים בסוכה. ולא יכניס לתוכה גוי, דאז בורחת הקדושה והשבעה צדיקין מקללין אותו (בית דוד או"ח סי' תמ"ד).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה