א. לימוד הזוהר הקדוש בכל תיבותיו ואותיותיו, מקשרים את האדם לאין סוף יתברך.
ב. בספר "דגל מחנה אפרים" (בליקוטים דה. לריח שמניך טובים)
אומר שלשון הזוהר הקדוש הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאומר עכ"ל.
וכן כתב רבנו החיד"א זצוק"ל בספרו "מורה באצבע" (סימן מד) וז"ל, לימוד ספר
הזוהר מרומם על כל לימוד כשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו, והוא
תיקון גדול לנשמה עכ"ל. ואוי לנו בדור זה שאין אנו מבינים עד כמה ההרס של
נשמה על ידי כל הכלים המשחיתים את העולם, והתיקון בדור הזה לכל הכלי משחית,
הוא ע"י לימוד הזוהר הקדוש. וכמה שיותר יגדל ויתרחב בעולם לימוד הזוהר
הקדוש, כך זוכים לתקן עולם במלכות שד"י ומאירים אור שדוחק את החושך. ולכן
ישתדל האדם לחלק את יומו בין לימוד הגמרא שזו חובה לכל יהודי, שלא יהא עם
הארץ חסיד ובלימוד המוסר. ועל כולנה חייב שיהיה בבניית הלימוד במשך היום,
עץ חיים היא למחזיקים בה על ידי לימוד הזוהר הקדוש.
ג. כאשר מרגיש האדם שליבו אטום וסתום או של מי מבני משפחתו,
ילמד זוהר הקדוש וירגיש פתיחת הלב, וכך מובא בספר "מאה שערים" (מאמרי
קודש).
ד. מובא באגרת הקודש של רבנו החוזה מלובלין זצוק"ל (בספר
"אבני זכרון" אגרת ו) ששלח אל המגיד מקאזניץ זצוק"ל ביום ט"ז אלול התקס"ד
וז"ל, וכאשר התעוררתי בחצות הלילה, וראיתי אגרת אחד מונח לפני אשר מעודי
בחבלי שינה על עיני לא יכולתי לקרותו עד אשר למדתי תורתי בספר תיקוני
הזוה"ק, והוא מחצות עד שעה ב'. ואז נזכרתי לקרוא האגרת של מעכ"ת והבינותי
ע"י מאמר הזוהר שנמתקו כל הדינים (והעתיק לו מאמר הזוה"ק).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.