משה הבלין: אוי לך אם תיתפס על בגידה בציבור החרדי. עדיף לשבת על דברי תורה

מאת חרדי כאוב

לכל קוראי בלוג 'בעולמם', העסקנים, העיתונאים, ההוגים ויועצי דעת הקהל, עמך ישראל ובתוכם החבד'צקרס, היחצן החדש של משה הבלין ומשה הבלין הבוגד בראשם:

בשבוע האחרון כל מכיריי - שהרבה מהם קוראים קבועים של 'חיים שאולזון' - שואלים אותי איך ר' חיים שאולזון הדביק אותך בחיידק של 'גזירת הגיוס של משה הבלין מקרית גת'. מה התעוררת לפתע פתאום? תחזור לישון.

אכן כן. אני מודה ומתוודה. אני גם נדבקתי בחיידק הזה משום שכל חרדי ותיק שמוח בקודקדו והיה שותף למהלכים שהתנהלו כאן בעשורים האחרונים חש ומריח ריח איום באוויר. לא צריך לא להיות 'גדול' ובטח לא 'נביא' ואפילו לא חכם גדול כדי להבין שאנו בתחילת הסוף. לקחו איזה מטומטם ביחד עם נוכל, שופטני ורשיעי, ומעבירים דרכו מהלכים אסטרטגיים שיהיו בכיה לדורות לחברה החרדית במדינת ישראל.

אתמול והיום היתה לי שיחה עם ידיד שהיתה לו גישה חופשית לאחד הארכיונים המרתקים שרק עוד כמה עשורים כאשר הם יחשפו הם יגלו על מאבקים עוצמתיים ובד בבד חכמים ומאחורי הקלעים שבנו את החברה החרדית במדינה וזה הארכיון של 'ועד הישיבות'. שם למעשה התנהל המאבק מאחורי הקלעים לשימור צביונם של בני הישיבות כל המאבקים הגלויים והחסויים מול הצבא, כל ההצעות וההסכמים שעלו מידי כמה שנים חדשים לבקרים בתקופת מפא"י ובתקופת מנחם בגין . כל דעותיהם ושיטת המלחמה הנחושה מצד אחד ולדעת מתי לוותר ואיך מצד שני. הכל מתועד. כאשר מעל גבי כל הארכיון הזה חופפת דמותו של האי גברא רבה ר' משה דוד טננבוים  שניווט את הספינה בחכמה בעקשנות ובמיוחד מתוך משמעת לגדולי ישראל.

[אגב, קיימת שם התכתבות חמורה מאד של הרב טננבוים מול משה הבלין בשנת תש"נא כאשר עשה מחטף ותפס את ניהול הישיבה שעשה כל מיני פולשטיק עם הבחורים ואכ"מ] 

על פרשיה אחת מיני רבים ברצוני לספר כאן לך ר' חיים, לקוראיך ההדוקים והנאמנים לחסידי חבד שהולכים כצאן לטבח ובעיקר למשה הבלין (הבוגד כפי שהוא נקרא אצל הפרובקטורים של העדה החרדית) וליחצנו החדש כדי שיקרא יפנים ויתכונן לבאות: 

בעיצומם של שנות תש"ל העליזות עם מפא"י הגיע יום בהיר לועד הישיבות עסקן נודע מישיבת איתרי המעטירה [הקוראים הותיקים יודעים במי מדובר, אך כיוון שהוא כבר בין שוכני עפר לא נזכיר שמו. היודע יודע] ובפיו בשורה מרנינה ומהפכנית: אדמוני מהצבא קרא לו לשיחה בת ארבע עינים והניח לפניו הסכם חדשני שישים סוף לכל המלחמות על גיוס בני הישיבות וירים את קרנם של החרדים במדינה [לצעירים שבין הקוראים שימו לב: חרדי בין מלחמת ששת הימים ויום כיפור שלא התגייס היה באמת נחשב לבוגד. מאות ואלפים נהרגו ונפצעו ורק אתם לא מתגייסים? מי מאיתנו המבוגרים לא זוכר כי כאשר היינו עוצרים טרמפים בבין הזמנים היו נעצרים מכוניות ואומרות 'מצטער אני לוקח רק חיילים. תתגייס ניקח אותך'. לא צריך לתאר לכם כמה זה משפיל] - ההסכם הזה אמרו לאותו עסקן מישיבת איתרי גם יכניס כסף רב לישיבות וגם ישאיר את עולם הישיבות על כנו.

אותו עסקן שידוע היה בעזותו ובלחץ שידע להפעיל, התחיל להפחיד את הרב טננבוים באיומים של ממש תוך שהוא מתריס לו כי רואים שהוא לא מתאים בכלל להיות יו"ר ועד הישיבות והנה תראה אני רק עסקן של ישיבה אחת וכבר מצליח להביא את ההסכם הכי טוב לישיבות. הרב טננבוים שהתבלבל לרגע, הבטיח לכנס את הנהלת ועד הישיבות שידונו בנושא. כשהציג הרב טננבוים את הנושא בפני כמה מחברי הועד הגיב מיד ר' ברוך שמעון שניאורסון: תקרא לו לכאן ואנו נדבר איתו. אותו עסקן חש נפוח הנה הוא נכנס בעצמו לחברי הועד הרוחני עם 'הסכם' שעוקף את המזכיר והיו"ר הרב טננבוים. לאחר שעה יצא אותו עסקן חיוור כסיד. מה היה שם בפנים? הרב שניאורסון אמר לו כך: תדע לך אנו יודעים שהסתבכת חזק עם החוק. אתה לקחת תקציבים לא חוקיים עם כל מיני פולישטיק'ס והם קלטו אותך ורוצים דרכך לאיים עלינו. אז דע לך: אתה לכלא בין כך תכנס, בין אם תעביר את ההסכם החדש ובין אם לאו כי זו דרכם. אז בו אני יעשה איתך הסכם - אתה תשתמט מההסכם החדש עם הצבא ואנו נעשה מה שנוכל כדי לנסות להציל אותך מהכלא.

וזו היתה האמת. [כל מי שמכיר - ואתה ר' חיים במיוחד -  איך התנהלה אז ישיבת איתרי יודע בדיוק על מה אני מדבר].

הסיפור הזה הוא העתק הדבר סיפורו של הסכם הדמים שעומד להרוס את בני ישיבות חב"ד ואחריהם את כל בני הישיבות ויהרוס את הצביון של הציבור החרדי במדינה. זהו הרי הסכם הדמים של משה הבלין.

משה הבלין! לא נביא אני, לא חכם מחוכם ואף לא יחצ"נ שיושב בבתי הבושת של הוואטצפים כמו היחצן שלך ובעוד כמה בתי בושת כפי שרצים סיפורים - אך אני מכיר את מבנה המדינה הזו לעומק. לפני שהם מריצים איזה הסכם מהפכני הם בוררים את האנשים. מחפשים חוליה חלשה. מישהו שיש קופת שרצים משפטית מעל ראשו,  ופעמים אף בונים את דמותו לפני זה ומאכילים אותו כאילו הוא יכול לרמות אותם, בדרך כלל זה איזה טיפש שחושב שהוא חכם גדול בתקציבים למיניהם. אותו אדם מרוב לחץ מתחיל להלחיץ את כל הקהילה שלו וכך הם מעבירים דברים.  [וכדי שלא תכניס את חיים שאולזון לכלא 'עד תום ההליכים' כמו שהכנסת את הפרובקטורים מהעדה, נשאיר את הדברים ככה עמומים ואתה כבר מבין-מבין] 

אך תמיד זה נגמר עם אותו סיום: בסוף כמובן מכניסים אותו לכלא ברוב פאר והדר. עיין ערך אריה דרעי והסכמי אוסלו ועיין ערך כל אותם רייכים וכל העסקנים שישבו בכלא.

משה הבלין! טיפוס כמוך על כל שלל הסיפורים שיודעים עליך העסקנים, בתקופה כמו זו נכנס בסוף לכלא, השאלה היא שאלה של זמן. אז זכור אל תשכח. כל יום תגיד זאת בסוף התפילה [אם אתה בכלל מתפלל]: 

מבחינת הציבור החרדי [ממנו אתה כה סולד כידוע] עסקן שיושב בכלא על שהשיג תקציבים לא באופן ישר לבני הישיבות, נכון שזו עבירה חמורה על חוק המדינה והרי הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלאי מוראה היו כל יום הרוגים ופצועים במאה שערים, בבני ברק ובקרית גת -  אבל בכל זאת אנו כאחים סולחים לו ומרחמים על בני משפחתו ועושים מה שאפשר בדרכים חוקיות לעזור לו ומכוונים עליו בברכת 'ועל הצדיקים', אך  אם כדי להינצל מזרועות החוק אותו עסקן נהיה 'מוסר' ובוגד, הרי כשהוא ישב בכלא נכוון עליו שלש פעמים ביום בברכת 'ולמלשינים'.

אז זכור משה הבלין את המשפט 'אשריך שנתפסת על דברי תורה ואוי לך משה הבלין אם תתפס על בגידה בציבור החרדי וברבך שהפנת לו עורף'. 

ולקוראים החבדצקרס, משהו יפה מארכיון ועד הישיבות:

אותו הרב טננבוים הראה פעם למישהו אוגדן עם עשרות מכתבים מהליובאוויטשר אליו בנוסף כמובן על מכתבים לשנה החדשה שבכל אחד מהם הקפיד האדמור להוסיף קבוע שורה שנים ושלש ברכות ואיחולים בכתב ידו - שזה ידוע למבינים מלמד על הערכה וחיבה. אמר הרב טננבוים: החבדניקים מחשיבים אותי למתנגד שנלחם בישיבות של חב"ד, ואכן לרבי שהם חושבים שהם מכירים אני מתנגד, אך הליובאוויטשער שאני מכיר הוא חכם הרזים ומנהל בחכמה רבה כל מהלך שלו ומאחורי הקלעים הוא נותן לועד הישיבות עצות איך לנווט את כל המהלכים האיומים מול הצבא. וגם אותם גדולים שכלפי חוץ מדברים נגדו, יודעים היטב כמה פעמים ברגע האחרון לפני הסכם חמור מול הצבא רק הוא הצליח להטות את הכף לטובת בני הישיבות. ועוד חזון למועד לחשוף זאת. 

ואתה ר' חיים שתדע רק בשבוע האחרון כשהתחלתי לכתוב כאן קלטתי איזו חשיפה מדהימה יש לבלוג שלך. ידידים שלי ממערכות עיתונים חרדית, מרמות שונות בעסקונה בעבר ובהווה יודעים לצטט "א שטיקל חיים שאולזון". וזה יפה. כי אנשים לא מצטטים שטויות. אנשים מצטטים דברים שהם מתחברים לזה.

לך בכוחך זה אל תכנע ואל תוותר! כי לכל מילה שלך יש אוזניים כרויות.