הרב זילברשטרום זועק נגד ההסכם

ב"ה. עש"ק והיה עקב תשמעון

לתלמידי היקרים לאיו"ט

שלום וברכה מרובה!

במענה לשאלתכם, להביע דעתי בנוגע לסערת חתימת תלמידי התמימים, כשברצונם לעזוב תחומי ארצינו הקדושה:

א.    מאז פרסמתי לראשונה, אגרת הקודש של נשי"ד, בשנת תשמ"ב, בקובץ יגדיל תורה, 'אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא', והבאתי אישית הקובץ לכ"ק אדמו"ר, ומשם נעתק ללקו"ש ואח"כ לספרי אגרות קודש, אין לי ספק, שהתורה לא תהא מוחלפת, וכביאור רבינו, 'לא כמו אלו הרוצים לשנות התורה שאינה שייכת עתה, או שעושים פשרות, ועושים לא רק מבדיעבד - לכתחילה, אלא גם מאיסור - היתר ח"ו'.
ולכן ברור, שאסור לבן ישיבה, ובמיוחד תמים, לשלוח יד בתורת רבינו, ולחתום על זה.

ב.  באחת השנים, שרו שיר מסוים, בדינר לטובת ישיבת תומכי תמימים, ולא היתה כוונה מיוחדת בזה, אבל לצערינו, בגלל הדבר הזה, הסיר הרבי את נשיאותו מהישיבה. ואין לי ספק, שבאם ראשי הישיבה מעודדים לחתום כנ"ל, אין ישיבה זו שייכת כלל למוסדות הרבי, ואסור להורים להפקיר את בנם, ולהסיר את צילם מעליהם, הברכות והסיוע, שרבותינו נשיאנו, מעניקים ומעתירים, עבור תלמידי התמימים.

ג.   גם אם בעבר, היו אלו מבין החסידים, שגויסו מכל סיבה שהיא, - היה זה ענין פרטי. לא כן עתה, שלמרות שאין צורך כלל בבחורי הישיבה, אלא שהיא מגמה, להעביר על הדת, הרי זו גזירה של כתבו לכם על קרן השור, שאין לכם חלק בכל הקדוש והיקר לנו.  ועוד זכינו להכיר, תלמידי התמימים במדינה ההיא, כמה מסירות נפש, ועד שגרמו נכות  שנקבעה בגופם לכל חייהם, והעיקר לא ליפול למלתעות חרון אף של עולם,  ומעטים יכלו לומר, עם לבן גרתי, ולא למדתי ממעשיהם.

ד.   בלקו"ש כותב הרבי, לחסיד שרצה לעזוב מקום שליחותו, לעלות לארה"ק, 'הרי רוח של חו"ל ימשיך ללוותך גם במקומך בארץ ישראל'.  וצא ולמד, האם זו ההכנה, שיקח אתו בנסוע התמים לבית חיינו ? והרי היא מצוה הבאה בעבירה, ולא ימלט ממנה ח"ו.

ובשנים קדמוניות, טרם אושר נסיעה לשנה תמימה, או גם לתמימים ששהו שנה תמימה, והתגעגעו לחזור לבית חיינו, לא עלתה מחשבת חוץ, לכתיבה וחתימה לא טובה, ובלבד שיוכלו למלא שאיפתם, לבקר בהיכלו, ולחזות בנועם ה', כי אין המטרה מקדשת את האמצעים.

ה.   ידעתי בני ידעתי, ש'תוקף' הנהגת אנ"ש נמסרה לרבנים שליט"א.  היטיב הרבי להדגיש תוקף, ולא רח"ל הכנעה, התרפסות ופשרות. וברוח ימים הסמוכים להילולא של רבי לוי יצחק זצ"ל, שהרבי סיפר אודות 'תוקף' של רב בישראל, שלא חפץ אביו לחתום על כשרות קמח לפסח, בכל מחיר שהוא, עד למסירות נפש, ובבית גדול וקדוש כזה, הוסיף הרבי, גדלתי וחונכתי.

והשי"ת יאיר עינינו, וגם יפקח עיני העיורים, כי לא יקח שוחד, גם של תורה ויראת שמים, והקדוש ברוך הוא, השומר את עמו ישראל לעד, ציוה בתורתו, שלימוד התורה בהתמדה ושקידה, מגן ומציל על ארצינו הקדושה ת"ו, ועל הדרים בתוכה.

באהבה וחיבה לאין קץ, ולעליה מחיל אל חיל, להיותכם חסידים, יראי-שמים ולמדנים, כשאיפת הורים ומורים, וכרצונו הקדוש והטהור של רבינו נשיא דורנו.