הבת עונה לאבא שלמה וויינשטיין

אבא

קראתי את המכתב שכתבת לבנותיך.
אלי כמובן לא שלחת כלום,
אפילו לא התקשרת לנחם אותי על אובדנה של אמא.
בעצם לא שמעתי ממך כבר שבע שנים.
גם לאחר שאמא נעדרה הדבר היחיד שביקשת למסור לי הוא שביום שאחזור בתשובה אחזור להיות הבת שלך,
אז זהו שאני כבר לא יודעת אם אני רוצה.
אבא- אני אמורה להיות הבת שלך ללא תנאים, אני הבת שלך כי אני הבת שלך.

קראתי מה שכתבת והאמת לא ציפיתי לקרוא אחרת.
הרי זה ברור שתכחיש הכל. אתה חי בכת סגורה ומסוגרת שהדבר היחיד שחשוב בה הוא מה הסביבה תגיד.
גם אם בתוך ליבך אתה רוצה להתנצל. להתנצל בפני העוול שעשית לאמא. אתה לא יכול! אתה חייב להציג ארשת של צדיק ותמים.
תמיד מה שהיה הכי חשוב לך בחיים זה מה הסביבה תגיד עלינו,
אמרת לי לא פעם- בבית תעשי מה שאת רוצה, אבל מה שחשוב זה אל תעשי לנו בושות בחוץ.
אבא אני מעדיפה לחיות את חיי כמו שאני מאמינה. לעשות בחוץ את ה״בושות״ הכי גדולות. אבל להיות שלמה עם עצמי. ולא להסתיר שום דבר.

ליבי ליבי על חללי כתבת עלי?
אבא אני עדיין בחיים. אני מבינה שבשבילך כנראה כבר לא.
אל תשקר לי כמה שאתה בוכה עלי. כולנו יודעים שמהיום שאני לא דתיה מחקת כל זכר ממני. 
ורק שתדע. נשאר לי הרבה מעבר לנקמה והתרסה. זה לא שווה את זה.
מה אני רואה כשאני מסתכלת על עצמי אתה שואל,
אני מסתכלת על עצמי וגאה!! הלכתי עם האמת שלי! קמתי ובניתי לעצמי חיים חדשים! חיים שאני מאמינה בהם! בלי שקר! חיים שאני בוחרת כל יום מחדש את הבחירות שלי. אני עצמאית! הקמתי לבדי עסק! אני מגדלת לתפארת ילד מחונך, חכם ושמח! ילד שאתה בחרת לוותר עליו רק בגלל העדר הכיפה. 
לא רוצה שתתפללו עלי. אני את דרכי עושה בכוחות עצמי.
אולי כדאי שתתפללו על עצמכם. שתפקחו את עיניכם ותבינו יום אחד שדת זה לא הכל בחיים!! יש פה בחירות. רגשות. דם!!

אני לא אכנס לעומקו של הסיפור כדי לא לפגוע בכבודה של אמא, אבל ברור וידוע לכולנו שהכל אמת לאמיתה.
יש לנו אינספור הוכחות לכל דבר ודבר שכתוב בספר. ויש מספר לא מועט של אנשים במשפחה שיכולים להעיד כל כך.

מה ציפיתם?? שאמא חרדית תבוא לבנותיה התמימות ותספר להם מה קרה בחדרי חדרים? תפתח אותם לעולם שלם של חיים כפולים ושקר?
אמא שתקה שנים רק כי לא רצתה לפגוע בכן ובנפשות שלכן.
שתקה עד שלא יכלה יותר.
אתן רוצות להמשיך לשקר כמה ״ציפיתן״ לדעת מה עבר עליה ולמה עשתה מה שעשתה? באוזניים שלי אמרתן לי ״אנחנו לא רוצות לדעת וזה גם לא מענין אותנו״!

אמא נלחמה עליכם כמו לביאה! לביאה שרוצה לשמור על גוריה. אך גוריה לא מעוניינים בה. זרקתם אותה שוב ושוב מכל המדרגות בצרחות שהיא לא אמא שלכם, שאתם לא יודעים מי זאת אסתי ושהיא רוח רפאים.
בתקופה הקשה ביותר שהיתה לאמא, התעללתם בה התעללות נפשית אכזרית. שבעה מדורי גהינום. כולל איומים על עצמותיה ועל חייה.

לא הייתם מנתקים לה את הטלפון?! אני רוצה להזכיר לכם שהשבוע ניסיתי להתקשר אליכם. הדבר היחיד שקיבלתי זה ניתוק הטלפון בפרצוף. זה במקרה היחיד שבטעות עניתם לי בכלל.

לא. אמא לא בחרה בהתאבדות. לא נשארה לה ברירה! לקחתם לה את החיים!! כי איזה מין חיים יש לאמא ללא ילדיה??