פרעות
אלו התחוללו בפיקודו של הצורר בוגדן חמילנצקי הקוזקי והחלו כמרידת הקוזקים
והאוקראינים כנגד השלטון הפולני, שהפכו עד מהרה לפוגרומים אין סופיים
בקהילות היהודיות שבשטח. רבי נתן נטע הנובר כתב ספר בשם "יון המצולה", ובו
תיאורים מזוויעים על התעללויות קשות שעברו על היהודים שקשה לתארם. לאחר תום
הפרעות, הנהיגו מנהיגי הקהילות מספר תפילות כמו א-ל מלא רחמים, קינות ואף
הורו שלא ללבוש בגדי חג במשך שלש שנים, כאבל על השמדת היהודים.
קביעתו
של יום הצום והתענית, כבר מיוחסת לרבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה. הג"מ
רבי שבתי כהן זצ"ל הש"ך, כתב בקונטרס "מגילת עיפה" המופיע בספר "שבט יהודה"
שקבע את היום כתענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט לו ולבניו ובני בניו "כי גם
גזרות תתקל"א היה ביום ההוא ובאותן הזמנים וגם כי יום זה לא יארע בשבת קדש
בשום פנים". כמו כן נקבע היום לציון שואת יהדות הונגריה, אך ברוב הקהילות
לא נהוג לקיימו. ה' ת"ח: נעקד עקה"ש רבי יחיאל מיכל מנמירוב הי"ד (ב"ר
אליעזר) בעל 'שברי לוחות'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.