רש"י אומר שאדם צריך למצא לו מקור
הכנסה, אלא שמאחר והוא עלול להמשך אחר עסקה הפרנסה, ולהזניח את התורה, לכן נאמר
שצריך גם לקבוע עיתים לתורה, מהם הוא לא יזוז, גם אם יציעו לו עיסקה מאוד מפתה. אם
כן, רש"י מציין את העובדה שיש סכנה ביציאה לעבודה, ובעסק הפרנסה, אלא
שהפיתרון שהוא מציע הוא לקבוע עיתים לתורה – זמן קבוע למלאכה, וזמן קבוע ללימוד
התורה. ולא לשבור את הקביעות הזאת בעבור שום הון שבעולם.
אי אפשר להתעלם מן הסכנות שישנן ביציאה
לעבודה. ראשית כל, חלק גדול מן המקצועות, נרכשים במוסדות להשכלה גבוהה, אם אתה
חושב שתשלח את הבן שלך למוסד להשכלה גבוהה, והוא לא יצא חילוני, אתה טועה. מוסד
להשכלה גבוהה מחנך את האדם לחילוניות, זו הדרך שבה המדינה החילונית, דואגת לשמר את
האופי החילוני שלה. מאחר וכל התפקידים הבכירים מחייבים תוארים אוניברסיטאיים, ובאוניברסיטאות
לא מקנים רק ידע, מקנים בעיקר את דרך החשיבה החילונית, אחרי שנים של לימוד במוסד
להשכלה גבוהה, לא יתכן כמעט, שאדם יצליח לשמר את אמונתו. ההתעלמות מהבעיה הזאת היא
פשוט טמינת הראש בחול.
אני גם רכשתי מקצוע, אבל במרכז החרדי
להכשרה מקצועית, לא במוסד להשכלה גבוהה. קבלתי תעודת מתכנת בכיר, ויצאתי לחפש
עבודה. חשבתי לעצמי, מאחר ומתכנת מרוויח סכום נכבד של 20000 שח, לי יספיק חצי
הסכום לפרנס את משפחתי, ואם כן חצי יום אלמד, וחצי יום אעבוד. חשבתי, אך לא כך זה
עבד. בפועל במקומות העבודה לא מוכנים לקבל אותך לחצי משרה. סיפר לי מתכנת אחד,
שיצא לחפש עבודה בהר חוצבים, וביקש לעבוד חצי משרה, אמר לו המעביד: "דע לך
שהיה כאן אחד שהיה העובד הכי טוב שהיה לי, אלא שהוא רצה לעבוד חצי משרה, ולמרות
שהתפוקה של עובד מוכשר כזה היא כפולה משל עובד רגיל, פיטרתי אותו, אתה יודע למה? כי
פה זה לא כולל אברכים!". אם כן, רואים שבכל מקרה החילונים מנצלים את עניין
הפרנסה על מנת לשבש את ארח החיים החרדי. אם אתה רוצה לעבוד משרה מלאה בבית תוכנה,
זה 9 שעות ויותר ביום. על פי רוב אתה גם צריך לנסוע שעה ויותר בדרכים עד למקום
העבודה, ועוד שעה ויותר על מנת לחזור, אם כן מה נשאר לך מהיום? האם לכך נוצרנו?
לעסוק כל היום בפרנסה? האם זו תכלית החיים? אז שלחתי את כולם לכל ... , והתחלתי
לעבוד באופן עצמאי מהבית, והשם שלח לי את פרנסתי עד הבית, אפילו לא טרחתי לפרסם,
אני עובד 4 שעות ביום, ולא נותן לזה לחרוג, למרות שההתמודדות היא לא קלה, אבל ברוך
השם שאני אדם עובד, ולא נזקק לאחרים.
מה שאני מנסה לומר זה שלא ניתן להשוות
את המצב במדינות ערב, שבהן רכישת מקצוע היתה לא יותר מאשר רכישת מקצוע, למה שנעשה
במדינות המערב, בהן משתמשים לרעה בתהליך רכישת המקצוע ומציאת העבודה, על מנת לחנך
אנשים לחילוניות. מדינת ישראל בנויה במתכונת המערבית, ומה שהיה טוב במזרח, לא
יחזיק כאן. ידוע הסיפור שמובא בספר שאל אביך ויגדך, חלק א', עמוד סא, תחת הכותרת "כשגגה
היוצאת מלפני השליט". סיפור על יהודי יוצא גרמניה שבא לשאול בעצתו של ר'
אלחנן ווסרמן, וזו שאלתו: הואיל ויש לו בן שכבר הגיע לגיל 15 שנה, והגיע השעה
ללמדו איזו אומנות, שהרי אמרו חז"ל "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ". הוא
מבקש את ברכתו של ר' אלחנן לביצוע המהלך. אמר לו ר' אלחנן ווסרמן, מה דעתך על
הכנסת הבן לבריתו של אברהם אבינו, האם זו מצוה? בוודאי שלא פחות מצווה מאשר ללמד
את הבן אומנות. ואולם, מה הדין אם קרה, ואחיו של אותו בן מתו מחמת מילה? אז אסור
למול! זוהי ההלכה. אם כן, המשיך ואמר ר' אלחנן ווסרמן לאותו יהודי, הלא לא תאמר
שמצוות מילה פחותה וקלה מעניין זה של לימוד אומנות ומלאכה לבן, והיום אנו חיים
בדור ובמצב של "מתו אחיו מחמת מלאכה"! כאשר שולחים ילד ללמוד מלאכה, הוא
עלול להתקלקל, והנזק שנגרם דומה לפחות לענין של "מתו אחיו מחמת מילה",
והלא ראינו בימים אלה שזוהי תופעה שכיחה שבנים מתקלקלים כשהם יוצאים מחוץ לכותלי
התורה!...
לדעתי, הגישה שאומרת – אם כתוצאה מחיפוש
עבודה ומלאכה, מתים אנשים, אם כן לא נדאג למקור פרנסה כלל – גם היא לא נכונה, כי
אתה הופך אנשים לתלותיים ועניים, וגם זה מפיל חללים רבים, אם לא בדור הראשון אז
בדור השני והשלישי. מצד שני, גם אי אפשר לזלזל בסכנה, על כן צריך ליצור מסגרות
עבודה בהנהלה חרדית, שמותאמות לציבור החרדי, ולהפסיק לפסול דברים באופן מוחלט,
ולשפוך את האמבטיה יחד עם התינוק. צריך להפסיק להגיב בפניקה ולברוח מהכל. יש לברר
מה הבעיה, ממה היא נובעת, ולפתור את הכשלים שבה, ולבנות מתכונת שהיא מתאימה לציבור
החרדי, מסגרות לימוד ומסגרות עבודה שאינן מבקשות לפגוע באורח החיים החרדי – זה
הפתרון. אלא שאם יקום אדם ויציע את הפתרון הזה, יקומו עליו כל מיני אנשים שמפחדים
משינויים, או כל מיני עסקנים שמעדיפים להשאיר את המון העם בור ותלותי, וירצחו אותו
נפש. צריך למצוא דרך איך להכניס את השינוי הזה, לתודעת הציבור בהדרגה, כך שהדברים
יתקבלו. יש עוד בעיה, את כל בחורי הישיבה מחנכים שלצאת לעבוד דבר רע, ואת בנות
מחנכים שיחפשו רק אדם שלומד בכולל יום שלם. אין לך שליטה על מנהלי מוסדות החינוך
הללו. במקרים רבים גם אין להם תחושת אחריות כלפי כלל ישראל, הם רוצים שמוסדות
הלימוד – הישיבות והכוללים – יהיו מלאים, אחרי הכל אם הרבה בחורים יצאו למסלול של
לימוד מקצוע, מוסדות החינוך יתרוקנו, ואז במה הם יעבדו... זה נהפך כבר לארח חיים
ממוסד, ולהרבה אנשים חזקים יש מה להפסיד אם יחולו בו שינויים.
פלוני
אלמוני החפץ בעילום שמו מחמת בעלי הזרוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.