הכניעה החרדית היא הכרה במציאות הרפורמית

בכל הדורות כשהתמודדו עם מצבים כאלו היו מי שעשו את חשבון הרצוי והמצוי, וכשהבינו כי הרצוי לא קיים נאלצו להתמודד עם המצוי ולהשתדל במה שפחות נזק, כך גם כשעוסקים אנו במאבק עם הרפורמים בוכתל המערבי, הגישה היא לכאורה כזו, הרצוי לא קיים, אין ברירה, בית המשפט לא יאפשר להתעלם מהם כליל ולכן עדיפה פשרה כזו שדוחקים אותם לפינה

האמת היא שכל נושא הרפורמים בימינו מורכב מאוד, מפני שאין זה עוד דור של מקימי הרפורמה מי שלחמו בעד האידיאה הזו, בימינו אין אפילו אחד ויחיד שעזב את האורטודוקסיה למען חיזוק הרפורמה, מדובר בדור של תינוקות שנשבו ואם איני טועה הם כבר דור רביעי או חמישי ואף יותר מזה, והשאלה היא איך מתייחסים לתינוקות שנשבו, אלו לא יבינו לעולם את אותה שפה כפי שניהלו את המערכה נגד הרפורמים בשעתו

לכן, מתמודדים אנו עם מצב וענין, שמצד אחד צריך לרחם על אותם רפורמים שנולדו למשפחות כאלו ומאמינים כי זו הדרך היהודית, ומאידך איננו יכולים להכיר במציאות הזו, וכשניצבים בפני מאבק כזה בכותל מה עושים

במשך שנים לחמנו בכל הכח למען העקרון שאיננו מכירים ברפורמים, הם לא קיימים מבחינתנו מפני שזו לא יהדות, לא יכולנו ולא הצלחנו להסביר זאת לדור החדש של הרפורמים הרואים את עצמם נפגעים מדחיקתם מחוץ לבית היהודי, מאידך לקרב אותם על ידי שיתנו להם חלק לצד הכותל המערבי גם זה אי אפשרי מפני שהכרה במציאותם היא בלתי אפשרית בכל דרך שהיא

מה שקורה עתה זו כניעה טוטלית לרפורמים, ובמילים אחרות הכרה במציאותם, עצם העובדה שהחרדים הסכימו שיקצו להם מקום פירושו הכרה במציאותם זוה חמור מאוד. מפני שאם זה מותר היה מדוע כל כך הרבה שנים לא עשיתם זאת, ואם זה אסור, איך אתם עושים זאת עתה, פרט אם נקח בחשבון את הטענה כי הרבה כסף מתגלגל בסיפור הזה, ואם זה נכון הרי שזה אחד הסקנדלים הכי גדולים שיש, כמה חכי"ם עשו בסיפור הזה סכומי עתק בשביל לשחק את המשחק שהם משחקים עתה לצעוק איננו רוצים ולאפשר לעשות את מה שאסור לעשות

המציאות שאיננו מאיימים בפרישה מן הקואליציה ומן הממשלה אם יתנו לרפורמים חלק כלשהו לצד איזה כותל שלא יהיה, היא הכרה במציאות הרפורמית, וזה חמור מאוד ואסור, ופלא גדול - אם נכון הדבר - שגדולי כל חלקי המכונים חרדים הסכימו לדבר הזה

חיים שאולזון