מכתבים קצרצרים

הרבנים מעודדים באיסוריהם כינוסים מעורבים
חשבתי שהיום אוכל לקיים את ה'מפני קדושת המועד' ולא לכתוב מדור זה, אבל מתברר כי ענין רודף ענין והם לא סובלים דיחוי, הם בבחינת דבר האבוד ולכן אני נאלץ לכתוב. - מה שקרה אתמול בנתניה לא יכול לעבור מבלי שהנושא לא יעלה על שולחן מי שצריכים להכריע כמה הכרעות חשובות מאוד, והעיקרי שבהן, שלא יתכן שכל מי שעלה לו בשמנה עשרה איזו מחשבה קנאית יהרוס את היהדות החרדית ויעשה ממנה איחוכא ואיטלולא, יעשה מן הרבנים שמאטעס (סמרטוטים) כפי שקרה בשבוע האחרון בעיר אשר לא האמינה למחזה שחזתה אתמול, כולם היו המומים המארגנים שלא תכננו לראות את המחצית ממה שהגיעו, והאוסרים שחטפו מכת חייהם, התברר כי דוקא האיסורים מביאים המונים לכינוסים מעורבים

הרבנים הם אלו שנתנו לציבור את הכתובת לאן ללכת רק הם אשמים במה שקרה
נקדים למי שאינו יודע, כבר שבוע ימים שמתחוללת בנתניה מלחמה של ממש, ארגנו שמחת בית השואבה, והיה איזה אברך שחשב כי זה יהיה מעורב למרות שהתכנית היתה לעשות מחיצה בין גברים ונשים והוא רץ לרבנים לא רק של נתניה גם לבני ברק והביא רשימה של רבנים כולל גדולי בני ברק האוסרים באיסור חמור להשתתף בכינוס הזה, והמארגנים היו משוכנעים כי יבואו בקושי רבע ממה שהאמינו שיבואו. ולהפתעתם כי רבה, הגיעו עשרת אלפים איש מחזה שכזה לא ראתה נתניה מעודה בכינוסים כאלו, הציבור בא למחות נגד האיסור של הרבנים, והשאלה היא מדוע הציבור כל כך כעס, מה קרה כאן שאלפי חרדים השתתפו. על פי התכנית אמורים היו להשתתף 2 שליש דל"ים ובקושי ואולי שליש חרדים, ומעשית שני שליש היו שם חרדים ובקושי רבע דלי"ם. במילים אחרות החרדים הם אלו שנתנו לרבנים את סטירת הלחי

חותמים במהירות מבלי שחושבים סומכים על הראשון שחתם
מה שקרה בנתניה מזכיר לי סיפור ידוע. היה זה מי שחטא ובא לרב ביקש לשוב בתשובה. הרב רצה לדעת עם מי חטא, אבל החוטא לא רצה להגיד, הוא אמר באתי לקבל על עצמי לחזור בתשובה ולא אומר. הרב התחכם ואמר אני יודע עם מי חטאת, וציין את שמה של שרה, והאיש אמר כי אין זה אמת, הוא לא מכיר אותה כלל, ואז הרב המשיך, כן חטאת עם רבקה ההיא, ושוב האיש אומר כי הוא מעולם לא שמע עליה קודם, הרב שראה כי הוא לא מצליח להוציא ממנו עם מי חטא, אמר לו, אם אתה לא אומר עם מי חטאת אין לך תשובה. האיש קם ואמר מצטער שאיני יכול לשוב בתשובה, אבל מה שטוב היה לי פה קיבלתי 2 כתובות חדשים. כך קרה בנתניה. ההמונים כלל לא ידעו על הכינוס הזה ושיהיה בו זמר ששמו שוואקי, רק לאחר שראו על הקירות איסורים חמורים להשתתף בכינוס הזה נודע להם על כך והגיעו, כך שהאיסור הוא זה שגרם שהמוני המונים יגיעו לשם. הם לא הראשונים שעשו את הטעות ראינו זאת גם במקומות אחרים. אנשים לא חושבים כי הם בעצם משרתים את השטן באיסוריהם

הרבנים מבזים את עצמם ומעמדם והורסים את הבסיס החרדי
עברתי בחיי הרבה נסיונות בתחום הזה, התמודדתי עם מצבים של איסורים, ולמדתי כי בעיית המודעות הללו הם בעיקר החותם הראשון, אם הפלת את הראשון יש לך את כולם כי הם סומכים על האחר. כשעברתי בעבר בין רבנים ושאלתי על סמך מה חתמו על איסור אמרו לי כי אמרו שהרב האחר ביקש, באת אל האחר והוא אומר כי זה שחתם לפניו ביקש, אף אחד מהם לא ירד ל'שרשם של דברים' סמכו על הראשון שהוא טיפל בענין, וכאשר בדקת איך הראשון חתם מתברר כי סיפרו לו סיפור והוא מעולם לא בדק לא קיים את ה'שמוע בין אחיכם', מפני שאם היה מקיים את המצוה הזו הוא לא היה חותם. קחו למשל את הסיפור בנתניה, מי שלחם בכינוס הזה החתים רב שמעולם לא קרה לצד האחר לברר עימם איך יהיה המקום עם או בלי מחיצה, כשהיום ברור שהתכנית המקורית היתה לעשות מחיצה גברים בצד אחד ונשים בצד שני, ורק ובעקבות האיסור החליטו כי הולכים למלחמה ולא יעשו מחיצה, וראו כמה אלפים הגיעו לכינוס כזה. מי שניצחו הם המארגנים, מי שעמד מאחורי האיסור הזה איזה עסקן משגיח כשרות שקם באיזה בוקר והחליט לשחק פרומקייט וביזה את הרבנים שיצאו כאן בבושת פנים, התברר כי העיר לא שומעת בקול רבניה, והרס את היסוד החרדי שבעבר איסור שחתמו עליו הרבנים מקיימים אותו בשל הצורך להבטיח שמירה על טוהר המחנה והציבור, וכאן למדנו שכלל לא יודעים עוד מה זה לועגים לאיסורים כאלו

הציבור אינו טיפש הוא קולט מתי זה רציני ומתי זה פוליטיקה מלוכלכת
השאלה שנשאלת כאן איך זה שהציבור החליט לתת כזו סטירת לחי לרבנים, האם באמת אלפי חרדים הם נגד הרבנים? התשובה על כך היא, שהיום קשה לרמות את הציבור, בעבר לא היה להם מקורות מידע, היום הם ידועים כל פרט, וכשבמשך של שבוע ימים קראו באתרים בוואצאפ ובכל מקום אפשרי על הפוליטיקה שמאחורי האיסור הזה ובעיקר מי עומד מאחוריו וכי זו יוזמה של איזה עסקן משגיח כשרות וכלל לא של הרבנים, הציבור לא התייחס יותר לרבנים הוא הבין כי הם נפלו בפח שהעסקן טמן להם, והגיעו למקום באלפיהם. זה לימוד לקח גדול, מה שהיה בעבר לא עוד, היום אתה לא יכול לעבוד בשיטות העבר, עליך לקחת בחשבון שהציבור בקי בכל פרט ועליך לתת תשובות רציניות אם אתה רוצה שהציבור ישמע לך

השיטה היום היא הפוכה במילה טובה משיגים הרבה יותר מאשר באיסורים היוצרים את המים גנובים ואת הדווקא
שיטת האיסורים אינה עובדת עוד כבעבר, מי שילמד את האיסורים הרשמיים של 'מועצת גדולי התורה' ורבנים אחרים ימצא כי לא מתייחסים עוד אליהם ברצינות. בעבר למשל כינוס נגד הטכנולוגיה ואיסורי הרבנים היו משפיעים מיידית איש לא היה מעיז בפרהסיה לצפצף עליהם, אבל היום הסיפור לגמרי אחרת, הם לא מצליחים עוד עשירית ממה שהצליחו בעבר, והסיבה מפני שהשתנו הזמנים, היחס אל הרבנים אינו עוד כפי שהיה, מפני שבעבר הרבנים עשו מעשים אשר לא ייעשו אבל מעטים ידעו, כך הם יכלו להמשיך לשלוט, אבל היום אם אתה רמאי ונוכל הציבור יודע ולא מוכן לקבל מאנשים כאלו איסורים כשהם בבתיהם שלהם עושים הרבה יותר גרוע. בעבר האמינו כי אדמורי"ם וראשי ישיבות הם צנועים ויראי שמים והיום לצערנו ובושתנו יודעים את האמת כי מדובר במגושמים באנשי דמים ומרמה במי שהם שחקנים ולא יותר מזה. נכון שישנם גם מי שאינם כאלה, מי שחייבים להתייחס אליהם בכבוד ובהערצה אבל אלו רחוקים מן השולחן המרכזי, בשל היראת שמים שלהם ומפני שהם אנשים ישרים ודוברי אמת הם נדחקים הצידה ואותם לא שומעים. השחקנים הגזלנים האלימים מי שמפעילים טרור ומטילים אימה על הציבור הם אלו אשר יושבים בראש, ולכן לא מתייחסים יותר ברצינות לאיסוריהם. בימינו יש רק דרך אחת דרכה אפשר לפעול גדולות, והוא על ידי מילה טובה, לבקש בצורה חיובית לא לאסור, ברגע שאסרת יעשו דווקא, וגם ייאלצו להתמודד עם המים גנובים, כשאין איסור כבר לא בוער לאף אחד ואפשר להתגבר ולחיות טוב ונכון ולהבטיח המשכיות. בימינו לצערנו ובושתנו אנו חיים חיי צביעות, הרבנים העסקנים מילה אחת שלהם לא אמת, ואין זה פלא מדוע שלא מקבלים מהם