בשנת 1959 קבל אחד ממבקריו של הרב מבריסק – הרב זאב סולובייצי'ק זצ"ל, כי "חבל שהכותל והעיר העתיקה אינם בידינו". הגאון מבריסק ידע כי לגחמה הלאומנית הזו חייבים לתת תשובה הלכתית כדי שהאיש יבין כי בחטא עסקינן. הרב מבריסק ענה ליהודי כי "עדיף שמקום המקדש יישאר בידי המוסלמים, שאם לאו הרי שהמוני ישראל – ובכללם יראים ושלמים, יכשלו בכרת, בעוון העלייה להר הבית". את מה שיגר הרב מבריסק בא עלינו כיום – בעוונותינו הרבים. יש להבין כי העליות בפיגועים נגד יהודים – במזרח י"ם וביו"ש, הם שוב ריאקציה לעליות האסורות להר הבית, והשולח את הגויים לפרוע הוא לא אחר מאשר הקב"ה בכבודו ובעצמו. כך זה היה במאורעות תרפ"ט – כאשר בית"רים לאומנים ופוקרים ניסו לעלות להר הבית בתשעה באב באותה שנה, לאחר הוללות של זלילה ושתייה בצום הקדוש דאז. כך זה היה ב"אינתיפאדה השנייה", בראשית שנות האלפיים, כאשר אריאל שרון עלה בהתרסה להר הבית וכך זה כיום. אבל רבני היהדות החרדית כאילו נסתתמו פיותיהם ע"י סמרטוטים עבי בד.
להמשך כנסו כאן:
האיסור לעלות להר הבית
איננו קשור לטיב יחסינו עם הערבים ועם האסלאם – וכך זה היה בדורות קודמים. גם כאשר
המוסלמים לא התנגדו לעלייה הזו הרי שחכמי ישראל החרימו את העולים לשם – ובראשם את השר
התורתי האגדי, סיר משה מוניטיפיורי! היה יותר מהגיוני שבימים שיהודים עולים להר
הבית הרי שגדולי ישראל – ובראשם ה"עדה החרדית", יארגנו הפגנות נגד, שהרי
עוון כרת פירושו הזמנת עונשי שמים למכביר על כל עם ישראל בשל הערבות ההדדית. לכולנו
ברור שהציונים לא רק רוצים "תפילה" בהר הבית אלא להופכו למוזיאון חילוני
– לאומני – מיזרחיסטי כפי שהם מבזים כיום את הכותל המערבי. אבל מסתבר שלאחר מותם
של הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף אפילו הקול דממה שעוד יצא בתקופתם נדם
כליל.
כאשר חילוניים – בעיר
חילונית, מחללים את השבת מיד קמה צעקה גדולה. כאשר קברים מחוללים הרי שב"עדה
החרדית" עורכים משמרות כנגד במשך חודשים. כאשר אישה חרדית מואיימת בלקיחת
ילדה הרי שמיד חסידים ופרושים תולשים רמזורים ברחובות ירושלים. כאשר עניין
"שנת השמיטה" עולה למצב של התרת "היתר מכירה" מיד קבוצות של
חרדים ואברכים יוצאים לרחובה של עיר נגד המקלים. אבל כאשר הר הבית מחולל ועולים
אליו פרחחים מבולבלים – שמטרתם לעורר מהומות גם במחיר סכנת חיים, ולעתיד לקבוע
דיני יהדות שרק המשיח רשאי לקבעם, הרי ש"וידום אהרון"! אילו היהדות
החרדית הייתה באמת נאמנה לתורתה ולרבותייה הרי שכנגד ההזויים הללו, עם הקליפות
הסרוגות, וכנגד משפחת אלבוים התימהונית היו מזמן צריכים להתייצב אלפי חרדים שנפשם
יוצאת מפחד הכרת. אילו באמת עניין כבודם של גדולי ישראל וצוואתם היה חשוב למושכי
החוטים המודרניים ביהדות החרדית הרי שמזמן הם היו צריכים לארגן הפגנות והחרמות נגד
אלה המבזים בעלייתם להר הבית את פסקי מרנן ורבנן, ועוד מזלזלים בגדולי ישראל
מהדורות האחרונים כמו הגרי"ח זוננפללד, ה"כף החיים" והרב מבריסק.
אותם אזובי קיר כמו משה פייגלין, יהודה גליק וציפ חוטובולי היו צריכים להיות אסורים
מלהיכנס לבית כנסת באשר הוא משום זלזולם בתקנה החמורה הזו, של אי עלייה להר הבית.
אבל הלאומנות החילונית
השתלטה על היהדות החרדית. בימים שהמקומות הקדושים הם עיקר המחלוקת – ומנגד עומד
ה"וואקף" המוסלמי עם אנשי התנועות האסלאמיות, הרי שגדולי ישראל והרבנים
החרדים פוחדים מאלמות והלמות הרחוב החילוני – לאומני – מיזרחיסטי ומוסרים להם את
השליטה על קודשי ישראל. ביהדות החרדית הפקירו את הויכוח ואת המאבק האמיתי על
המקומות הקדושים. הציונות החילונית הפכה את המקומות הקדושים ליהדות ל"אתרי
תיירות" ו"בילוי" ומרקה אותם מקדושתם ואילו הלאומנות הציונית הפכה
אותם לשדות קרב בנצלם את סממניהם הדתיים לשם כך, ללא קשר לתוכן ההלכתי שלהם. בדיוק
כמו שהיהדות החרדית נלחמת בשצף קצף נגד הנשים הרפורמיות החפצות להפוך את הכותל
המערבי למקום לא דתי, כך היה צריך – וביתר שאת, להילחם נגד העלייה להר הבית, כנגד
כל יהודי ויהודי, שגורמים להחשת כל העונשים שבעולם על ביזוי האתר המקודש ביותר לעם
ישראל.
עצוב הדבר שדווקא לא
יהודי – כח"כ ג'מאל זאחלקה מה"רשימה המשותפת", הוא זה שקורא
ליהודים לא לעלות להר הבית, בזמן שאת הקריאה הזו היו צריכים לשאת גדולי ורבני
ישראל עשרות שנים קודם לכן וביתר שאת. אילו את הקריאה הזו היו קוראים – בזמן
ובאומץ, רבנים החרדים באמת לדבר ה', הרי שהעימות בין יהודים לערבים בהר הבית היה
נמנע מזמן ובעולם לא היה מעלה איש על דעתו כי הקונפליקט הציוני – פלשתינאי הוא
בעצם קונפליקט דתי. אל יחשבו הרבנים החרדים להימלט מאחריותם כי דמם של בני הזוג
הנקין ושל יהודים טובים אחרים, שנרצחים בימים אלה, הוא על אחריותם ועל שכמם וגם
עלינו רובצת האחריות הזו שהרי "במקום שאין בו איש תהיה לאיש". וכיום אין
איש בישראל שיעז לצאת נגד הרחוב הלאומני וה"סרוג" שהשתלט על היהדות
החרדית ופשוט מחק את המורשת האנטי ציונית של ה"חפץ חיים", של הרש"ב,
של ה"כף החיים" ושל הרב מבריסק.
נכון, בעיית הר הבית איננה
הבעיה היחידה המצביעה על כך שהיהדות החרדית נותרה יתומה מהנהגה תורתית וכי נערים משלו
בנו אבל זו בעיית פיקוח נפש הראשונה במעלה, אבל אם בנושאים פחות בעייתיים נדם קול
התורה, אזי, ברור כי בשאלה של מאבק ברחוב הציוני – הלאומני לא יעזו אותם אומרי הן
לצאת נגד הזרם.
והנה בחג הסוכות הזה שוב
פתחה האתון זכייה בר שלום את פיה בדברי כפירה והרס הבית היהודי ולפתע המציאה סיפור
כי אביה – הגר"ע יוסף, התיר לנשים לרקוד עם ספרי תורה ולעלות לתורה בתנאי
שתקמנה בתי כנסת לנשים! האישה הסוררת הזו משמשת את הרשעים שבפוקרי ישראל – ממפלגת
"יש עתיד" של יאיר לפיד, והייתה אף היועצת של שי פירון – מאותה מפלגה,
עת היה צר החינוך הציוני. מטרת מפעיליה היא להמריד את הנשים החרדיות נגד
ה"שולחן ערוך" ובכך להרוס את היהדות החרדית. הנוכלת הזו היא שהכניסה
הסכלה לבנות ישראל, היא שהקימה רשימת נשים "חרדיות" נגד ההלכה והיא
שכיום חפצה בשם שולחיה להרוס את עזרות הנשים בבתי הכנסת ולהמריד נשים חרדיות להפוך
להיות "רבניות", "חזנאיות" ושאר חלומות שרק הרפורמים
הקיצוניים טוו אותם, כמו גם הקמת בתי כנסת עצמאיים לנשים כדי למרוד בבעליהן! בודאי
שאביה לא תמך ברשימות נשים עצמאיות ובהקמת בתי כנסת לנשים אבל עם מותו הרי שהנוכלת
הזו משתמשת בשמו לטובת הרפורמה בישראל אך אצל הרבנים החרדים הכול הוא בבחינת
"וידום אהרון". אף רב גדול אינו יוצא נגדה. הספרדים פוחדים מידו המרושעת
של אריה דרעי ואילו האשכנזים בורחים מהמלחמה בטענה, שכביכול, מדובר בנושא
"ספרדי". אותם רבנים אשכנזים הטוענים כי הם לא מתערבים נגד הפושעת משום
היותה בש"ס הם נמושות, שהרי המלחמה נגד נביאי השקר – ובראשם הש"צ
ימ"ש, הייתה ללא קשר עדתי כי לא במנהגים עסקינן אלא בכפירה, והחכם צבי
האשכנזי והרב ששפורטאש הספרדי נלחמו יחדיו בש"צ ימ"ש.
אבל פרשת הגב' הסוררת הזו –
שסכנת שמד מרחפת ממנה, איננה הפרשה היחידה המוכיחה כי מושג ה"גדולים"
הפך לצחוק. רק לפני כמה חודשים יצאו ה"רבנים הליטאים" במלחמת חורמה נגד
ה"שבועונים הסוררים" ובראשם העיתון "משפחה" – ראשון לכל קירור
ביהדות והכנסת הסכלה ופקרות חילונית ולאומנית. והנה, ערב חג הסוכות תשע"ו
מתראיין בנו של הגר"ח קנייאבסקי לשבועון הקל והנמהר הזה – שרבני מחנהו גמרו
עליו את ה"הלל" השלילי, והמראיינים הופכים אותו ואת אביו לחוחא והיטלולא.
ראשית, לאן נעלמה הביקורת נגד השבועון הסורר הזה, שמקימיו הם בכלל מזוהים עם מפלגה
חילונית פוקרת ואשר מניותיו מזמן אינן רק בבעלות "חרדית"? האומנם
"הוכשר" העיתון הזה – שרק לפני מספר חודשים ראו בו אנשי "דגל
התורה" שרץ, להיות "עיתונם של גדולי ישראל"? הרי מדובר ברמאות
ברורה תחת השמש ובתמונה ברורה כמה שווה מילה של רבנים. אבל גם ה"פנינים"
שהבן של הגר"ח קנייאבסקי הותיר שם רק יכולות להביך את מי שבאמת עוד נשאר עם
השקפה תורתית במחנה החרדי – ציוני – לבלרי. החילוניים שקראו את
ה"גילויים" הללו רק הפכו אח"כ לצחוק ולעג גדול ישראל. הבן של הגר"ח
קנייאבסקי כנראה שלא הבין ואינו מבין מיהו העיתון הזה ואת מי הוא משמש בישראל. בכל
הדורות לימדונו כי גדול הספון בתורתו הוא בעל רוח הקודש ויודע היטב את נבכי הזמן
וזאת כדי שיוכל להורות נכונה לשומעי לקחו. עד הרב שאך כך זה בחנה הליטאי – ציוני.
אבל פתאום מספרים בעיתון הזה - שלבלריו הם מרמת "מודרניים" ומטה, כי
הגר"ח קנייאבסקי כלל אינו יודע מיהו ראש הממשלה! ואם כך הדברים, הרי כיצד
יתכן שהגר"ח קנייאבסקי הוא האיש שהמליך את הגראי"ל שטיינמן והוא זה
שאנשי דגה"ת מבקשים את פיו בכל נושא, ובמיוחד בנושאים הפוליטיים?! אבל בכך לא
נסתיימה הבושה. גם הטענה שהגר"ח קנייאבסקי איננו מכיר את בני משפחתו מחוץ
לביתו אינה מוסיפה כבוד למי שצריכים להאמין כי יש לו "רוח הקודש", ואילו
הרחוב החילוני התמוגג מנחת של שנאה ושמחה למקרא ביזיון זה. והנה באה
ה"חוכמה" הגדולה מכל באותו ריאיון ארסי – שמסתמא שלבלרי הסמרטוטון
"משפחה" טמנו פח לבנו של הגר"ח קנייאבסקי, כדי לשרת את בעלי מניותיהם
החילוניים ולעשות צחק מגדולי ישראל. בריאיון הזה נמסר כביכול שהגר"ח
קנייאבסקי איננו יודע היכן נמצאת העיר בית שמש וחשב לתומו שהיא נמצאת בארה"ב.
מסתבר שלבלרי "משפחה" הפילו את הבן של הגר"ח קנייאבסקי בפח וכנראה
שטענו כי "בפרסום חשוב ש"גדול בתורה" יראה "מנותק מהמציאות",
ומכאן שכל הריאיון בשקר יסודו ולצרכי אלה המכרסמים ביהדות החרדית כדי להפכה לכלום
ואת גדוליה להזויים. והרי אין לך בושה גדולה מזו שגדול בישראל איננו יודע היכן
נמצאת עיר ואם בישראל כבית שמש, המופיעה במספר מקומות בתנ"ך ובתלמוד, ושעל
מקום המצאה והפרשיות הקשורות אליה נבחנים כבר בכיתות הנמוכות של כל
"חיידר"! אין ספק שהשליטה על היהדות החרדית נמצאת בידי לבלרים חילוניים
ועושי דבריהם, בתחפושת "חרדית".
ומה שמטריד בימים אלה – של
שפיכות דמים והבדיל שמחת חג הסוכות, את האדמו"ר שלחם בעמנואל נגד בנות עדות
המזרח, היא תנומת הצהרים שלו ולמענה הוא הזמין את המשטרה הציונית כדי לחבל בשמחת
"בית השואבה" של חסידות אחרת, תוך המטרת זרנוקי מים על חסידים חוגגים...
ואם בפרשיות כאלה –
כהסוררת בר שלום, הלבלרון "משפחה" והזעקת משטרה נגד שמחת "בית
השואבה" עסקינן בחילול ה', הרי שהדור שלנו יתום מדעת תורה ומושג "גדולי
הדור" הפך מזמן לליצנות ולכיסוי שרלטנות של עסקנים חצי חילוניים, והרי שאין
פלא שבעניין הר הבית לא ימצא עוד גדול בישראל שיבקש להפסיק את העלייה הזו – לטמא
את הר הבית, כדי להפסיק את מרחץ הדמים. הייתי מצפה לפחות מהאדמו"רים מסאטמר
להרים קול צעקה בנושא.
"ובימים ההם אין
מלך בישראל, איש כטוב בעיניו יעשה"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.