אל אחי החרדים - הגענו לרגע האמת אין מנוס מחשבון נפש עמוק על מה שקורה לנו

אנחנו כבר אחרי החלטת 'מועצת גדולי התורה' ואין טעם עוד לעסוק בעצם המינוי, האם עשו נכון או לא נכון. בשורות אלו נכבד את ההחלטה, ונלך פסיעה נוספת ונעצור נשאל את עצמנו, עכשיו במצב החדש מה עושים איך אנחנו מתמודדים עם מה שנותר - אם נותר - והאם שייך לשוב אחורנית. כבר קרוב לארבעים שנה שהעגלה החרדית מתדרדרת לתהום, מחקנו כמעט כל זכר 'חרדי' עברנו לעסוק בחומריות - גם אם יש מי שקורא לזה רוחניות - אנו עסוקים עם טכנולוגיה והתמודדות עם בעיות חמורות וקשות שאין להם דבר וחצי דבר עם חרדיות. היסוד מה שאמור היה לשמור עלינו שלא ניאלץ להגיע למצב שאנו חיים בו היום שקע עמוק באדמה, עד שלא קולטים כי מספיקה רוח פרצים חזקה והבית עף ומתמוטט, מצב שאם לא נעשה מיד להבטיח להחזיר את היסודות שישמרר על הבית, אין אפילו מינימום של ספק כי זה הסוף השאלה היא רק מתי זה יקרה, בקרוב מאוד או אם יהיה קצת מזל יקח יותר זמן, אבל זה מה שיקרה בבוא היום הסוער והסוחף שלא יהיה בידינו ובידי כוחות אנושיים כלשהם להתמודד עימם

היהדות החרדית התמודדה מן היום הראשון של קום המדינה עם שורה ארוכה של בעיות, לא כל גדולי התורה הסכימו עם גישה אחת, ולכן ראינו הרבה שנהגו בדרכים אחרות, היו תחומים היכן שאלו היו מחמירים יותר והיו היכן שאחרים הקפידו יותר, המכנה המשותף של כולם היה, כי היסוד החרדי חייב להיות איתן וחזק, וכי איננו יכולים לאפשר פירצות בחומותינו, והיכן שקרתה פירצה עשו הכל לסתום אותה, זו הסיבה מדוע בשנים ההם למרות שהיו הרבה פחות ישיבות ומוסדות חסד והרבה פחות בכל תחום ממה שיש היום, הנשירה ובעיות שאנו מתמודדים עימם היום לא הגיעו לאחוז קטנטן ממה שאנו מתמודדים היום, היסוד היה חזק ואיתן ששמר עלינו בכל מצב, והיה לנו במה להתגאות. חרדי בימים ההם היה שם של 'כבוד' ידעת כי המושג 'חרדי' אומר משהו, שגם אם לא אהבת אותו ידעת כי הוא מאמין בדרכו והאמונה הזו מחזיקה אותו

אספר לכם, שבעת קום המדינה היהדות החרדית נראתה אחרת, היו אלו קצוות. קחו לדוגמא את העולם הליטאי הם היו נראים הרבה פחות מהמזרחי של ימינו, הלבוש והסגנון, ולמרות שישבו בישיבות הם היו רחוקים מאוד מכל מה שקשור ליראת שמים. היו אלו שניים במחנה הליטאי החזון איש ורבה של בריסק שחוללו מהפך בציבור הזה ושינו את תדמיתם מן הקצה אל הקצה, אפילו ישיבות דוגמת 'חברון' השתנו לבלי הכר בצביון של הבחורים והאברכים, השנים עשו את שלהם וחשת כי אנו חזקים. ומדוע, מפני ששמרנו על היסוד החרדי, לפיו היו כללים שלא חרגנו מהם

גם במחנה החסידי הכל היה נראה אחרת. היום בהרבה קהילות חובשים שטריימלים וספודיקים, לפני שלשים וארבעים שנה מספרם של אלו היה קטן החלק הגדול בגור ויזניץ בעלזא ועוד חבשו מגבעות בשבת, במשך השנים גם הזקנים הלבישו שטריימלים וספודיקים כחלק מן השינוי שהתחולל בציבור, הלבוש השתנה מן הקצה אל הקצה, החסידים של לפני חמישים שנה אינם אותם חסידים של ימינו

אסור לשכוח, כי בתחילת שנות המדינה רוב רובם של גדולי ישראל נהגו בחגי המדינה בדרך שהיום לא היו מעיזים, היו מי שאמרו הלל ביום העצמאות היו שעשו סעודות, הרבה לא אמרו תחנון, אבל החוזק הרוחני פנימי ככל שהמדינה פזלה לכיוון החילוני פזלנו אנחנו לכיוון ההפוך, ידענו כי עלינו להתרחק ממה שמסוכן שנהיה חלק ממנו

היהדות החרדית הלכה והתחזקה עד להקמת ממשלתו של מנחם בגין כשהוא הזמין את החרדים להצטרף לקואליציה, מצב שגרר עמו את פילוגה של היהדות החרדית. במשך שנים כל עוד שישבנו באופוזיציה, לא היתה סיבה לריב, כל החכי"ם היו חכי"ם בלבד לא היתה קנאה ושנאה, גם אם היו עוד שרצו לשבת בכנסת, אבל מי שישבו בכנסת עבדו יחד, לא היה על מה להתחרות - היהדות החרדית שמרה מכל משמר להיות מפלגת אופוזיציה. גם אם עשינו הרבה עיסקאות עם מפא"י דאז, הצבענו בעד כל מיני סעיפים שהיו שנויים במחלוקת הציבורית הישראלית ותמורת ההצבעות האלו קיבלנו הרבה טובות הנאה, אבל שמרנו על הכלל הבסיסי שיושבים באופוזיציה וחלילה לא בקואליציה

עד להקמת ממשלתו של מנחם בגין בתשל"ז, כאן קרה משהו שערער את יסודות החרדים, משום מה נפלה ההכרעה להצטרף לקואליציה, ומכאן החל הכל להתדרדר, ראשית בתוך היהדות החרדית, התחרות גררה מחלוקת פנימית קשה שהובילה למחלוקת קשה בין הרב שך ל'לב שמחה' מגור, זו גררה בחירות פנימיות שבה הפסידו הליטאים ונפלו למקום השלישי, ומשם תוך תקופה מאוד קצרה הליטאים פרשו סייעו לש"ס, ובקדנציה שאחריה כבר הקימו מפלגה משלהם, כשתוך כדי הקימו את 'יתד נאמן' שגרר מהפך בעולם החרדי, במקום להלחם בחילונים ולהרחיק עוד יותר את החרדים מן החילונים הזנחנו אותם כליל, עברנו למלחמה פנים חרדית, ומכאן המדרון היה כל כך תלול שהתדרדרנו במהירות, עד כדי שהישיבות הפכו לסניפי מפלגות, ובמקום שהפוליטיקה תהיה מחוץ ללקסיקון של הצעירים החרדים, ילדים בני שלש הפכו להיות פוליטיקאים התערבו במחלוקות, החלו לבזות גדולי תורה בצורה שלא ראינו מעודה קודם, וכאן לא רק מצבנו הפנימי התדרדר גם כל מה שהצבנו כמחיצות בינינו לחילונים נפרצו, תחילה הרב שך התיר שרים לש"ס בטענה כי הספרדים לא אסרו. ומאוחר יותר התיר סגני שרים בנימוק כי אינם נושאים באחריות כמו שרים, ומאז קרו כל כך הרבה דברים שהותירו אותנו עם תקנה אחת בלבד לפיה חרדים אשכנזים אינם מתמנים לשרים, ואתמול גם את המחיצה הזו הזיזו, ונשארנו חשופים לאידיאה החילונית

ומהי האידיאה החילונית, לראות את החרדי חלק ממדינת ישראל לא רק כאזרח שחי על חשבון קופת המדינה אלא משרת אותה ומשתלב במסגרתה בכל תחום. בעבר אנו החרדים התרחקנו מכל התבוללות מכל מקום שהיינו צריכים להיות יחד, הרצון החילוני הוא לראות את החרדי יושב לצד החילוני בכל מקום, מפני שרק זו תקרב, הם מאמינים בסעודות משותפות ובלגימות יחד שמקרבות, ובזה הם משקיעים את כוחם. בניגוד לעבר שהם עשו כמונו להסביר מדוע דרכם היא טובה ואילו אנחנו פלגנים ופורשים מן הציבור, היום הם לא מתווכחים כלל, הם מקרבים את החרדים בעזרת תקציבים משרות ועמדות, פותחים דלתות לחרדים להכנס לכל מקום שרק ירצו, העיקר שישתלבו שיהפכו להיות עם החילונים עם אחד

אי הישיבה בממשלה שמרה על פינה אחת לפחות היכן שלא ראית חרדי, זו עשתה ברור כי אנו החרדים מן העבר האחר. טעות בסיסית עשה יענקל ליצמן כשהסכים להצטלם יחד עם השרים בתמונה המסורתית אצל נשיא המדינה מפני שהמעשה הזה טשטש את המציאות שאנחנו לא חלק מהם, ועתה הם השיגו את מה שכבר שישים שנה הם מנסים ולא הצליחו

השאלה הנשאלת היא, האם אנחנו יכולים להיות אדישים להשאיר את הדברים ככה לתת לכדור להתגלגל ולא לדעת היכן זה ייעצר או שמא יתגלגל ויתגלגל וכלל לא ייעצר ואז אנא אנו באים, או אולי עלינו לא רק לעצור כאן, אלא להכריז על התבדלות מן החילונים והמזרחי בכמה תחומים מרכזיים לא לראות אותנו יותר יחד אין לנו עמהם דבר וחצי דבר איננו יושבים במסעדות יחד, איננו יושבים בכינוסים יחד, פרט לכנסת ולעיריות שאין ברירה בכל יתר המקומות לא רואים חרדים עם חילונים יחד, אולי זו תחזיר את הגלגל אחורנית. אם לא נעשה זאת ונשאיר את המצב כמות שהוא, הדור הבא לא יידע כלל מה ההבדל בין חרדי ללא חרדי פרט לכך שיש הבדל בשמות המפלגות ובנציגיהם. מה מבדיל בין אלו לאלו גם היום מעטים יודעים ומבינים

האידיאה החרדית סובלת מגסיסה, יש האומרים שהיא כבר לאחר יציאת נשמה אבל אני רוצה להאמין שהיא עדיין גוססת ויש תקוה שתשוב לחיים אם נעשה הכל לעורר אותה מחדש וללמד את הדור הבא מה זה להיות 'חרדי' מה זה אומר ומה זה מחייב. אם נשאיר את הדברים כמות שהם, תוך תקופה מאוד קצרה הדור החרדי הזה כבר לא יידע את ההבדלים ויראה בחרדי מפלגה ללא מצע, ואם כבר אז מצע פושר וכאן זה נגמר

חיים שאולזון