רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 15 ביולי 2015

בסוד שיח - מטות מסעי

מאת שאול שיף

לא יחל דברו :   הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו (חגיגה י.).כתב בקיצור שולחן ערוך , מכאן רמז למנהג לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה. שכן, סופי התיבות במילים "לא יחל דברו ככל" הן "אלול‎".

"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל' ג')
רש"י: "לא יחל דברו - לא יעשה דבריו חולין".
על דברי רש"י אלה אמר רבי מנחם מנדל מקוסוב זי"ע , כי מי שנזהר תמיד שלא לעשות דברו חולין, ומקפיד לקיים את מוצא פיו ונזהר בלשונו , זוכה שגם הקב"ה מכבד את מוצא פיו, ומתקיים בו "ככל היוצא מפיו – יעשה", בבחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים."

עד כמה נזהרו הגדולים האמיתיים בלשונם, אפשר ללמוד מ-2 הסיפורים הבאים:
בשנת תרי"א יצאה הוראה של השלטונות בפולין, לפיה חייבים כל היהודים בפולין להחליף בגדיהם לבגדי גויים כשאר תושבי המדינה, וכן לקצץ את זקנם ופיאותיהם.  עוד נקבע שכל העובר על הצו יאסר.
ואכן, השוטרים החלו לתפוס יהודים ולגלח זקנם ופיאותיהם בעל כורחם, תוך שהם מכים את מי שסירב ולוקחים אותו למאסר.
היו מגדולי ישראל שפסקו לקיים את גזירת מלכות משום "פיקוח נפש", אך רבי אברהם מטשכנוב זצ"ל הורה שזו גזירת שמד, משום שכוונתה להעביר את היהודים על דתם, ובשעת השמד הדין הוא "יהרג ואל יעבור" "אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא" (שינוי צורת שריכת שרוכי הנעליים). באו אליו חלק מאנשי עירו וטענו כלפיו כי דעתו הינה "דעת יחיד", אך ה"טשכנובר" ענה להם כי שמע שגם ה"החידושי הרי"ם" זצ"ל מגור סובר כך. מיד ענו לו שאין מסתמכים על שמועה בדיני נפשות, ולכן נאלץ ה"טשכנובר" להסכים שהצדק עם הטוענים, והחליט לנסוע לורשה לדון על כך עם החידושי הרי"ם. כשהזמין את המרכבה לצאת לדרך, התחננו בפניו  אנשי ביתו ומקורביו, כי בעת סכנה כזאת, אין זה הזמן לנסוע לשבת בורשה. ענה להם ה"טשכנובר" - "מה אתם חושבים, שאני נוסע לשבת בורשה ?"
כשהגיע ל"חידושי הרי"ם", שמח הלה לקראתו והביא לו כסא, אך הטשכנובר סירב לשבת ואמר: באתי לשמוע דעת מעלת כבודו בענין הלבושים.
נענה החידושי הרי"ם ואמר: דעתי ברורה שזו גזירת שמד. הגזירה היא בהשפעת המשכילים, שרצונם להעביר על הדת, כדי שהיהודים ידמו לגויים.
המשיכו גדולי עולם אלה להתפלפל מספר שעות בהלכות קידוש השם, ולפני שנפרדו שיבח הטשכנובר את החידושי הרי"ם שדעתו דעת תורה.  "אם כך, מדוע סירב כבודו לשבת כשהובא בפניך כסא ?" הקשו עליו. ענה הטשכנובר : כיון שהוצאתי מפי את המילים: "מה אתם חושבים, שאני נוסע לשבת בורשה ?" , על אף שכוונתי היתה שלא אשהה זמן רב בורשה, למרות זאת לא רציתי לשנות מדבריי" . 
ועוד מעשה שמובא בשם תלמיד בישיבת פוניבז' שהיה מקורב לראש הישיבה הרב מפוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל: התלמיד הבחין שבראש השנה נוהג הרב לאכול לבדו בחדרו שע"י הישיבה, וגם לאחר שהתחתן בשנית המשיך לנהוג כך. אזר התלמיד אומץ ושאל את הרב לסיבת הדבר, מדוע הוא אוכל בראש השנה לבד ללא בני המשפחה, כפי שראוי לנהוג בסעודת יו"ט? התפלא הרב לראות שיש מי ששם לב למנהגו, וסיפר לו שפעם נסע לארה"ב לפני ראש השנה לערוך מגבית עבור הישיבה.בליל החג, בבית הכנסת בו התפלל, ניגש אליו יהודי עשיר מנכבדי הקהילה, והזמין את הרב לסעוד אצלו בליל ראש השנה. "הבנתי", אמר הרב "שהמקום והחברה – ואולי גם הכשרות, אינם מתאימים עבורי לליל ר"ה, אבל הייתי נבוך מכדי לסרב ולכן אמרתי שאני נוהג לאכול ביחידות בליל ר"ה. העשיר הנכבד קיבל את דברי בהבנה, ולא נעלב.מאז אני נוהג לאכול ביחידות בליל ר"ה כיון שכך אמרתי (אפילו שלא בכוונה), כדי לא לסטות מהציווי "ככל היוצא מפיו יעשה". ( מהמאסף של ר' משה הררי. הקטע הראשון בשביבים נאסף מ "פרפראות פאר " )
ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותנו תחילה וראש לפדיון נפשנו. שבת שלום ומבורך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.