רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 2 ביולי 2015

מכתבים קצרצרים


החלטת 'מועצת גדולי התורה' בענין לימודי המקצועות בסמינר לבנות טעות פאטאלית
השאלה הבסיסית בחינוך היא לא איך בן הישיבה או הבת בסמינר מתנהגים היום, כאן אינך יודע למה ואיך, בהרבה מאוד מקרים ובאחוזים גבוהים מתחולל שינוי מהותי יום אחרי הישיבה או אחרי הסמינר, המבחן להצלחה בחינוך היא ההתנהגות אחרי הישיבה ואחרי הסמינר, אם אז הולכים בדרך כפי שחינכו סימן שהצליחו ואם כאן חל שינוי מהותי הפסידו, ולכן אין מנוס אלא להכין את הבנים והבנות ליום של אחרי, להתמודדות עם החיים, עם הרחוב ועם פגעי ונגעי הזמן לדעת איך להתמודד עימם. לא אכנס כאן לכל הפרטים מפני שרבים הם, אגש לנושא שאני מבקש לעסוק כאן והוא ענין העבודה הפרנסה ובעיקר הסיפוק שהם יסודות בהצלחת האדם. מי שאינו עובד זו אוטומטית מובילה אותו למצבים לא טובים והתוצאות מי ישורנו, העבודה היא ריפוי ללא כל קשר לכמה כסף שאתה עושה, האדם חייב להיות עסוק, זו התרופה הכי טובה לרוב המחלות הנפשיות והעמידה בנסיונות. הפרנסה היא מקור חיים מפני שאם איך קמח אין תורה, ורוב הצרות ובעיקר שלום בית נובע מענין הפרנסה, ולכן אי אפשר ואסור להתעלם מן הענין הזה, והסיפוק הוא נושא בפני עצמו מפני שזה שומר על הבן ועל הבת שיילכו בדרך המלך

הפתרון לבעיית האינטרנט הוא בלהבטיח עבודה לכולם לא לשבת בטל
בו זמנית כשדנו בנושא לימודי המקצועות לבנות, עסקו גם בענין האינטרנט ושכחו כי הא בהא תליא, השיעמום מביא לכל הצרות, כאשר אדם עסוק ובמיוחד כשהוא עובד, אין לו זמן לשטויות וגם לא נכנסים לו ג'וקים לראש, לא רק אצל החרדים, בכל העולם כך, מי שעסוקים במקצוע בעבודה רובם שומרי חוק, ואצלנו החרדים, העיסוק הוא האל"ף בי"ת בשביל לשמור על עצמך שלם רוחנית ונפשית. הגלישה לאינטרנט למקומות לא רצויים נובע משעמום, מי שעסוק אין לו זמן לשטויות, ולכן התרופה הכי טובה לבעיית האינטרנט הוא להבטיח כי מהרגע שבת יוצאת מהסמינר יש לה מה לעשות היא עסוקה יש לה מקצוע יש לה עבודה, אין טוב מזה לשמור עליה ברוח כפי שחונכה בסמינר בית יעקב

אם אין קמח אין תורה ואין שלום בית
הרצון לחנך ללמוד להיות עניים להתחתן עם כולל'ניק שבקושי מביא כמה פרוטות הביתה יכול לעבוד, רק אם מבטיחים שלפחות האשה יכולה להביא פרנסה, אם שניהם אינם מסוגלים להביא לחם הביתה, מובטח כי לאחר תקופה לא ארוכה יתחילו צרות, מפני שלא כל אחד ואחת מסוגלים לסחוב יותר מדי זמן במצב הזה. ואין להביא דוגמאות ממי שכן הצליחו, מפני שהחלק הגדול של הבנים והבנות נשברים, יש מי שנשברים מיד ויש מי שיותר מאוחר, הבסיס לחיים טובים בכל בית הוא שיהיה פרנסה שיוכלו לחיות בכבוד, זה שומר לא רק על השלימות המשפחתית זה שומר גם על השלימות הרוחנית, מפני שברגע שמתחילות בעיות, עולות וצצות נושאים ועניינים שמובילים אותך לכיוונים לא רצויים, ושימו לב, כל כך הרבה גיטין בשנים הראשונות של אחר החתונה, מספרים שלא היו כאלו בעבר. ולמרות שנטען כי היום אין זו בושה להתגרש, אנו חיים בתקופה חדשה כזו אשר האפשרויות הרבה יותר גדולות ופתוחות ואין מנוס אלא להתמודד עם המציאות החדשה, ועלינו להבטיח מראש כי לא יקלעו למצבים החדשים

אין כל סתירה בלהבטיח חינוך טוב ולימוד מקצוע
גם אם נקבל את טענת הרבי'ס במועצת גדולי התורה כי תפקיד הסמינר הוא לחנך ולא להבטיח מקצוע, עדיין אין זה סותר, מפני שאפשר לחנך וללמוד מקצוע. מעשית לומדים את מקצוע ההוראה, כל בת בסמינר יוצאת עם מקצוע ההוראה, אבל הבעיה היא שלא צריכים כל כך הרבה מורות, ובקושי יש עבודה ל-20 אחוז מן הבנות ואולי אף פחות, ובנוסף לא כל בת מתאימה להיות מורה, השאלה היא, האם רק לימודי הוראה מבטיח חינוך טוב, האין עוד מקצועות שיחד אפשר להבטיח חינוך טוב? מדוע שאלו יסתרו את אלו, אפשר לעשות גם את זה וגם את זה, והסבירות אומרת כי דוקא ומפני שיכינו את הבנות למקצועות שיידעו שיוכלו למצוא עבודה בקלות יותר זה יחזק אותן וישמור עליהן שימשיכו לחיות ברוח שחינכו אותן. הלא בסופו של דבר הבנות הללו יום אחרי הסמינר הולכות ללמוד במקומות שאין רוח חכמים נוחה מהן מפני שהן צריכות את המקצוע וללא הלימודים הללו אינן יכולות להגיע לשם, אז מה הועלנו, האם לא עדיף שיעשו זאת במסגרת הסמינר היכן שיש פיקוח על הלימודים ומבטיח שהן ייעשו זאת ברוח החינוך החרדי?

מושכים את החבל משני צידיו וזו תקרע
אם החינוך היה כמו פעם, שהבעל עובד ומביא פרנסה והאמא יושבת בבית הייתי מסכים עם דברי חברי 'מועצת גדולי התורה' כי עדיף כך, מפני שכל תפקיד הסמינר הוא חינוך ולא יותר מזה, אבל המציאות היא שהפכנו את היוצרות ולא עוד הבעל מביא את הפרנסה אלא האשה היא זו שצריכה להביא את הפרנסה, האברך יושב בכולל ובקושי מקבל כמה פרוטות ויש מי שמקבלים הרבה פחות מפרוטות, אז איך רוצים אותם רבי'ס שהאשה תביא כסף הביתה כשאין לה מקצוע, האם הם שכחו כי דוקא מפני שאין לה מקצוע יש מי שמנצלים אותן לעבודות לא רצויות כלל? ולא אוסיף כאן לאן זה מוביל בשל כך שהאשה צריכה כסף ומרשה לעצמה להרחיק מתוך חשבון שאף אחד אחר לא יעזור לה

הרבי'ס וילדיהם לא עברו על בשרם את מה שעוברים הזוגות הצעירים בימינו זו הסיבה מדוע שאינם קולטים את הבעיה
בהלכה וכך באגדה נמצא הוראות ברורת של התנהגות לעשירים, הם חייבים לאכול טוב ולחיות כעשירים, ומדוע, מפני שאם הם יאכלו כעניים הם לא יבינו לעולם את העני. זה כלל גדול, כל מי שאינו חי את החיים ההם לא יבין את האחר, ועם בעיה זו אנו מתמודדים בשורה של החלטות של רבנים שאינם קולטים את עומקה של הבעיה. הרבי'ס של ימינו וילדיהם מדושני עונג, לא חסר להם כלום, הם חיים על משכורת שמנה וטובה, וכשהם צריכים משהו יש להם מי שידחוף להם מן הצד או שיתנו להם ישירות, לא נמצא אותם רצים לחפש כסף בשביל להאכיל את התינוקות בביתם. גם ונכון שהם שומעים על הצרות הללו ממי שנכנסים אליהם ושוטחים את בעיותיהם ובכל זאת לא יוכלו להבין מפני שהם לא התנסו בכך. כאן מקור הבעיה מדוע שהאדמורי"ם והגדולים אינם קולטים את המצב הכל כך קשה שמתמודדים עמו זוגות צעירים גם כשמוצאים עבודה ומתפרנסים בקושי, מנצלים את המציאות שאין לבחורה-אשה מקצוע ביד ומשלמים לה חצי ורבע ובקושי הם מצליחים להעביר חצי חודש כשאת היתר הם עושים חובות, שפך הדם של אותם זוגות לא יבין אדמו"ר כלשהו, וההוכחה מפני שהם מפקירים אותן לכלבים לידי מי שמנצלים אותן, כך גם למי שיש עבודה לדוגמא גננות ומורות שמורידים ממשכורתם מעשר ויותר ולא שומעים מן האדמורי"ם קול זעקה, זה כלל לא מפריע להם, לא מפני שהם חלילה רעים, אלא מפני שאינם קולטים, כאן הצרה ועם זה אנו מתמודדים ולכן הם מחליטים החלטות הרסניות המביאות רעה על הציבור הסובל סבל בל יתואר ואין מי שיזעק את זעקתו מחשש ופחד מאימת אותם אדמורי"ם ומשרתיהם אשר במקום לעזור להם בצרתם ירמסו אותם על שהעיזו להביע את צערם ומצבם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.