המקובל האלוקי הרב הצדיק ליאון לוי ז"ל

נולד בטורקיה  בשנת תרצ״ט בעיר מרעאש על גבול סוריה לאביו רבי ישועה לוי זצוק״ל שכיהן כרבה של העיר מרעאש.   בגיל שמונה שנים עלה לארץ עם משפחתו והתגוררו במעברת נס ציונה במשך מספר שנים.
השממה הרוחנית שהייתה בנס ציונה בשנים דאז ומחשש לחינוך הילדים עקרו אביו אימו וכל אחיו לשכונת עזרא בתל אביב.  שם אביו רבי ישועה הקים את קהילתו בבית הכנסת ״עזרה ותושיה״ ושימש כרב הצדיקים הנסתרים וכאב וכרועה רוחני לכל עולי טורקיה בארץ ישראל.
  בגיל 12 נשלח ללמוד בישיבת אוהל מועד בתל אביב  עד גיל י״ח שנים משם עבר ללמוד במשך כשנתיים בישיבת חב״ד בעיר לוד .

בגיל 21 נלקח לצבא ובתור בן למשפחה  שכולה  שאיבדה את בנה במלחמת השיחרור שעד היום מקום קבורתו של אחיו לא נודע השתחרר לאחר כשנה   מגיל 21 היה החזן הראשי בבית הכנסת אוהל מועד בתל אביב ומשם נלקח לשמש כשליח ציבור בבית כנסת של יוצאי חלב בשכונת לבנדה בתל אביב.
   נשא לאישה את הרבנית שושנה  ולמד בכולל בית הלל במשך כ4 שנים. כשנולדו ילדיו הלך בדרך שלימדו אביו ולמד את רזי הקבלה ובמשך שש שנים רצופות ערך את התיקון של התנא רבי נחוניה בן הקנה.
כבן למשפחה של חזנים מפורסמים בעולם ובין הייתר דודו רבי שאול עבוד ז״ל מחבר הספר שירת הבקשות  יצאה שימעו של הרב בכל העולם כחזן וכבעל קול נדיר וחזק אשר שלט בכל רזי המקאמים. במשך כ45 שנה היה כפנחס בשעתו אשר קינא את קינאת אלוקיו והקדיש את כל זמנו ומירצו  בייסוד תיקונים רבים ובפרט בתיקון הברית אשר חיבר תיקון מיוחד לזה בסיפרו ״ישועת אליהו״.  היה הראשון שהפיץ והקהיל את הרבים בעניין זה ובפרט בימי השובבים  אשר  בכל ליל שישי היה נודד מעיר לעיר ומכפר לכפר  ואנשים נשים וטף היו ערים כל הלילה ללמוד  ולהשתתף בתיקונים .
מחזה נדיר היה לראותו כל מוצאי שבת בקביעות בקור ובחום במשך 45 שנה כאשר היו מסיימים את כל ספר התהילים ליד שריד בית מקדשנו ובאותו מעמד היו עורכים את תיקון השמירה על עם ישראל לאותו שבוע. ותמיד היה שגור בפיו האימרה שהאדם חייב למסור נפש לכבוד קודשא בריך הוא. היה תדיר מבכה על השכינה בגלות. כשהיה שומע על יהודי  חולה באשר הוא היה בוכה ומצטער כאילו בנו סובל.  בלילי שבתות לא נתן מנוחה לנפשו והיה יושב והוגה בתורה ובחסידות עד הבוקר. דבר פלא שבדרשותיו מעולם לא פתח ספר והציטוטים ומאמרי חז״ל היו בעל פה וזה הברכה למי ששמר עיניו שלא ישכח תלמודו. במשך השנים כל יום חמישי כשהוא שרוי בתענית קיבל קהל רב הזקוקים לישועות ורחמים.  תדיר ראו אנשים איך שהוא לוקח הכל באופן אישי ובוכה ומבכה על אותו אדם. היה עורך תעניות רצופות מעת לעת. בשנים האחרונות עקב תעניות רבות בשל כתיבת קמיעות ירד במשקלו משקל רב. סבל מחולי מעיים והתקשה לאכול.
למרות תחנוני משפחתו. סרב לקבל טיפול רפואי. ואמר כי הוא הולך כפרה על עם ישראל.
במשך עשרות שנים הקים והחזיק את ישיבת תיקוני אליהו ומעייני ישועה. שמו יצא בכל העולם כולו במופתים וניסים
הותיר אחריו דור ישרים מבורך.
בנים וחתנים ראשי ישיבות דיינים תלמידי חכמים ומחברי ספרים. אשר קנו להם שם של כבוד בעולם התורה ולומדיה  ת.נ.צ.ב.ה.