ביאור מאחז"ל "צדיקים במיתתן קרויין חיים ורשעים בחייהם קרוין מתים": החיים
של צדיקים, ו"עמך כולם צדיקים", הם מצד דביקותם בהקב"ה, וכמ"ש [בראשון דפ'
ואתחנן] "אתם הדבקים בה' אלקיכםחיים כולכם היום", ומכיון שהקב"ה הוא
נצחי למע' משינויים, לכן אין הפסק אמיתי בענין החיים ח"ו. אלא שמצד
סיבה צדדית בבחי' "ארי' הוא דרביע עלי'" יכול להיות הפסק זמני בזה,
"עוונתיכם מבדילים ביניכם ובין ה' אלקיכם", אבל זהו שינוי החוזר
לברייתו ואינו שינוי בעצם. משא"כ רשעים, אינם-יהודים, ניתנו להם חיים
לכתחילה רק למשך זמן קבוע, ומצד זה, לא רק שלאח"ז מתבטליםהחיים לגמרי אלא
גם החיים עצמם אינם אמיתיים(ע"ד נהרות המכזבין וכו'). ואע"פ שעל שניהם,
יהודים ואינם-יהודים, חלה הגזירה ד"אל עפר תשוב", הנה כ"ז הוא מצד הצורך
בענין הבחירה, ובמילא זהו רק בנוגע לירידה בעוה"ז הגשמי ששם ישנה העבודה
דקיום המצוות וכו', אבל בג"ע ששם לא שייך ענין הבחירה,
מתגלה האמת ש"קרויין חיים"
לעולם מצד דביקותם בהקב"ה.
משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.